"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?
● לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

1מאזן הכוחות החדש: ארה"ב לוחצת, סין מייצבת את איראן

לאחר סיום סבב שיחות הגרעין עם איראן, ארה"ב בוחנת מנוף לחץ נוסף - "צמצום מכירת הנפט האיראני לסין". מדובר במהלך שעשוי להגביר משמעותית את הלחץ על טהרן, פורסם באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גיאו־פוליטיים עצמאי.

"יותר מ-80% מיצוא הנפט האיראני מגיע לסין". הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הסכימו כי וושינגטון "תפעל לצמצום מכירות הנפט האיראני לסין".

בתגובה לכך משרד החוץ הסיני אמר כי "שיתוף פעולה רגיל בין מדינות המתבצע במסגרת המשפט הבינלאומי הוא סביר ולגיטימי, ויש לכבדו ולהגן עליו".

כעת, המחלוקת על הנפט האיראני מדגישה "עד כמה סין הפכה מרכזית ביכולתה של איראן לעמוד בלחץ מערבי. בייג'ינג היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של טהרן ומקור הולך וגדל לשיתוף פעולה טכנולוגי וביטחוני, מה שהופך את רכישות הנפט הסיניות ליעד אטרקטיבי לעיצוב מחדש של סביבת המשא ומתן".

הלחץ האמריקאי והתגובה הסינית המאופקת "מדגישים את תפקידה המורכב של בייג'ינג בזמן שאיראן ניצבת מול תגבור צבאי אמריקאי באזור ולחץ דיפלומטי מחודש בעקבות דיכוי קטלני של מחאות פנימיות". סין מקפידה לשמור על "עמדה פומבית זהירה, קוראת ליציבות תוך הימנעות מעימות ישיר עם וושינגטון".

הנפט הוא זה שהיווה בשנים האחרונות את "הבסיס לקשרי סין-איראן". "חלק גדול מהסחר פועל באמצעות הסדרי ברטר, שבהם נפט איראני מוזל מוחלף בסחורות, טכנולוגיה ותשתיות סיניות. המערכת הציפה את השווקים האיראניים במוצרים מתוצרת סין ובמקביל סייעה לשמור על הכנסות הממשלה".

ב-6 בפברואר חתם טראמפ על צו נשיאותי שיאפשר לוושינגטון להגביר לחץ כלכלי על איראן ואף לכוון לרכישות הנפט הסיניות. הצעד עשוי "להשפיע גם על זרימת החומרה הדיגיטלית הסינית המהווה בסיס למערכת הצנזורה המתרחבת של איראן, שאפשרה לרשויות לנתק חלקים גדולים מהמדינה במהלך מחאות ינואר".

טכנולוגיות סיניות שומשו במהלך ההפגנות הנרחבות בטהרן וסייעו לדכאן. "טכנולוגיות מעקב שיושמו תחילה במחוז שינג'יאנג בסין נגד האויגורים משמשות כעת באיראן".

מתוך האירו-אסיה מאת איליה ג'זאארי וריד סטנדיש. לקריאת הכתבה המלאה.

2חיזבאללה דוחה את תוכנית פירוק הנשק והמתיחות בדרום לבנון נמשכת

ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה דחה השבוע את החלטת ממשלת לבנון "להעניק לצבא לפחות ארבעה חודשים לקדם את השלב השני של תוכנית פירוק נשק כלל־ארצית". חיזבאללה אמר כי לא יקבל "מהלך המשרת את ישראל", פורסם ברויטרס.

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם אמר בנאום ביום שני: "מה שממשלת לבנון עושה בהתמקדות בפירוק הנשק הוא טעות גדולה, משום שהנושא הזה משרת את מטרות התוקפנות הישראלית".

גורמים ישראליים אומרים כי "כל תוכנית פירוק נשק חייבת להיות מיושמת במלואה וביעילות, במיוחד באזורים סמוכים לגבול, וכי פעילות צבאית מתמשכת של חיזבאללה מהווה הפרה של החלטות בינלאומיות רלוונטיות". בנוסף, "ישראל גם אמרה שתמשיך במה שהיא מגדירה כפעולות למניעת התבססות או התחמשות גורמים עוינים בלבנון עד לחיסול האיומים חוצי הגבול".

מי שנמצאים באמצע תחת התקפות חוזרות ונשנות הם תושבי דרום לבנון. "הפסקת אש מנובמבר 2024 הייתה אמורה לסיים את האלימות, אך ישראל המשיכה תקיפות סדירות בלבנון", פורסם ב-Naharnet, אתר חדשות לבנוני. "יותר מ-370 בני אדם נהרגו בתקיפות ישראליות מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, לפי ספירת AFP המבוססת על נתוני משרד הבריאות הלבנוני", נכתב.

פאטמה א־נסאר,עקרת בית לבנונית בת ה-52 נעקרה מביתה, "כשפגיעה אירעה סמוך אליו והפכה אותו לבלתי ראוי למגורים". א-נסאר אמרה לערוץ החדשות הלבנוני: "אנחנו כאן כבר 25 שנה… אתה עובד כל כך קשה וכל המאמץ נעלם בשנייה. אין ביטחון בדרום".

גם עלי חדאר, בן 56, מנסה להמשיך להפעיל את חנות חומרי הבניין שלו לאחר שאחת התקיפות ב-21 בינואר ניפצה את חזית הזכוכית. חדאר אמר כי האזור "מת כלכלית" והבהיר כי "הפסקת האש נראית רחוקה מאוד. למי שאומר שהמלחמה נגמרה, אני אומר לא, היא עדיין מתרחשת".

מתוך רויטרס מאת ליילה בסאם וטלא רמדאן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך Naharnet. לקריאת הכתבה המלאה.

3רמדאן בעזה נפתח תחת חשש מחידוש הלחימה

בעזה מקבלים את חודש הרמדאן נוכח הפסקת האש השברירית ובחששות ממלחמה מתחדשת. "עבור פלסטינים בעזה, מה שמייחד את הרמדאן הזה הוא הרוגע היחסי שהגיע עם הפסקת האש הנוכחית, בהשוואה לשנתיים הקודמות, כאשר המלחמה הישראלית בעזה בה נהרגו עשרות אלפי פלסטינים, הייתה בשיאה", פורסם באל-ג'זירה, ערוץ תקשורת קטארי.

"באזור מחנה הפליטים בורייג' במרכז עזה, מייסון אל־ברבראווי מקבלת את חודש רמדאן הקדוש באוהל שלה. קישוטים פשוטים תלויים מהתקרה השחוקה, לצד ציורים צבעוניים על קירות הבד, שהוכנו בידי תושבי המחנה לציון בוא החודש המבורך", נכתב. "האמצעים שלי מוגבלים", אמרה מייסון , אבל "מה שחשוב הוא שהילדים ירגישו שמחים. רציתי שהקישוטים האלה יהיו דרך לצאת מאווירת האבל והעצב שליוותה אותנו בשנתיים האחרונות במהלך המלחמה".

מייסון אמרה כי לרגל החג "אתפלל שהמלחמה לעולם לא תחזור. זו תפילתי היומיומית: שהדברים יירגעו לחלוטין ושהצבא ייסוג מאדמתנו".

"הפחד מחזרת המלחמה במהלך רמדאן אינו ייחודי למייסון, אלא משותף לרבים ברחבי הרצועה, החוששים מהסלמה מחודשת, בדומה לשנה שעברה כאשר הלחימה חודשה ב-19 במרץ 2025, בשבוע השני של רמדאן. המלחמה המחודשת לוותה בסגירת המעברים ואיסור הכנסת סיוע מזון למובלעת, מה שהוביל למשבר מזון חמור ורעב הומניטרי שנמשך עד ספטמבר האחרון", נכתב. מייסון אמרה לעיתון הקטארי: "אנשים בימים אלה מדברים כל הזמן על אגירה. הם אומרים לנו: אחסנו קמח, אחסנו אוכל… המלחמה חוזרת".

הפסקת האש בעזה "נותרת שברירית, אך דיווחים של תוכנית המזון העולמית ושל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מצביעים על שיפור יחסי בזמינות חלק ממוצרי המזון בהשוואה לתקופות הסלמה חמורה וסגרים".

חנן אל־עטאר היא עזתית שקיבלה חבילת סיוע לרגל הרמדאן. נכתב כי "חנן בת 55 ואם לשמונה, שברחה לדיר אל־בלח מבית לאהיה שבצפון עזה, אחד האזורים שנפגעו ביותר. היא אומרת שתיאלץ להסתמך על כל סיוע שיגיע במהלך רמדאן בשל מצבה הכלכלי הקשה". על-עטאר אמרה כי "לצערנו, רמדאן לא שינה את המציאות שלנו. אנחנו מבשלים על אש פתוחה כבר שנתיים. הרוח מכבה והבן מנסה להגן עליה עם פלסטיק".

מתוך אל-ג'זירה מאת מרם חומייד. לקריאת הכתבה המלאה.