מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

"אנחנו מאבדים את הצפון" - כך אמר היום (ד') יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס. בשיחה עם עורכת מוסף הנדל"ן הלית ינאי-לויזון, מורגנשטרן התייחס, בין היתר, להיקף הבנייה באזור, להתחדשות עירונית, למשך הבנייה ולמחירי הדיור, ולטענתו "הנתון שצריך להעסיק אותנו הוא גמר הבנייה".

● כנס שמים את הצפון במרכז | יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זה פחדנות"
● כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"
● כנס שמים את הצפון במרכז | ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

מתוך 81 אלף התחלות בנייה בכל ישראל בשנה שהסתיימה בספטמבר, שיעור התחלות הבנייה בצפון עומד על 13%. לדבריו של מורגנשטרן: "בשנת 2005 אוכלוסיית הצפון הייתה 17% מאוכלוסיית המדינה. זה ירד ל-16%. אבל הדבר המטריד הוא שהתוכנית של המועצה הלאומית לכלכלה לשנת 2050 אומרת שאוכלוסיית הצפון תהיה רק 13% מאוכלוסיית המדינה. זה אומר שהמדינה תגדל ביותר מ-62%, והצפון יגדל רק ב-40%. הנתון הזה מראה לנו שבעסקים כרגיל אנחנו מאבדים את הצפון".

"המלחמה נתנה לנו תמונת מראה. בשבעה באוקטובר הבנתי שמה שאנחנו מפספסים התחיל הרבה לפני כן. כשלקחנו את הדרום כפרויקט כממשלה והבנו שאנחנו צריכים לרכז מאמץ בדרום, הצלחנו לשווק בתוך חמש שנים 60 אלף יחידות דיור. מזה נגזרת גם הבנייה. אז עכשיו זה הזמן של הצפון".

"צריכים לשים יעד ממשלתי לצפון"

לפי פרסום בגלובס מאתמול, מתוך 572 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע לצפון, השתמשו רק ב-390 מיליון שקל. יש תוכניות, ולא מצליחים להזרים את הכסף לשטח. האם התהליכים לא ארוכים מדי? גם מבקר המדינה נדרש לכך ואמר שהתהליכים ארוכים מדי.
"מהפכת הנדל"ן שאנחנו מובילים בצפון לוקחת זמן", מסביר מורגנשטרן. "על מגרש שהפיתוח שלו עולה כחצי מיליון שקל - חייל מילואים משלם רק 50 אלף שקל. הקרקע עצמה ניתנת ללא עלות. מי שאינו חייל מילואים משלם 100 אלף שקל. הוקצו למעלה ממיליארד וחצי שקל לכך. המימושים עדיין מעטים, כי לוקח זמן לשווק את אותם מגרשים ולוקח זמן להביא את האוכלוסייה לצפון".

צריך תעסוקה ותחבורה כדי שאנשים יבואו. שמתם את הסבסוד, אבל אנשים לא באים. יש שלט, אבל אין רכבת.
"זה בדיוק הביצה והתרנגולת. מה ששינה את הדרום הוא שכאשר יש מסה של אנשים שמגיעים, יש הצדקה לפתוח מרכזי תעסוקה. כשיש מספיק אנשים, יש הצדקה לסלול כביש. כשאנחנו חותמים על הסכם גג בג’דיידה, חותמים בצפת, מרחיבים את כרמיאל ומרחיבים את נהריה - זה לא עוד כמה מאות מתיישבים; זה הופך להיות עשרות אלפי אנשים שמגיעים, ואז זה מצדיק כביש. קודם כול, אנחנו כמדינה צריכים לשים יעד ממשלתי לצפון".

דיברת על הסכמי הגג. חתמתם על הסכם גג בסח’נין, השלישי במגזר הערבי (אחרי אום אל־פחם וג’דיידה). מה הייחוד של הסכם ביישוב ערבי, כפי שאתה רואה אותו, נוכח מצב האלימות?
"ראש העירייה בסח’נין אמר לי שכאשר מישהו נרצח בחברה הערבית, 50 אנשים מהעיר שלו עוזבים - ומי שעוזב הם האנשים בדרג הסוציו־אקונומי הגבוה. כשהם עוזבים, זה מערער את הקהילות במקומות אחרים.

"מדובר גם בהשקעה של מאות מיליוני שקלים בתשתיות־על, ואנחנו מסתכלים על זה בראייה מרחבית. זו לא רק סח’נין - זה מביא גידול וצמיחה דמוגרפית לצפון כולו, ומאפשר תעסוקה ותחבורה בכל האזור. זה הדבר שמחזק את הקהילות - גם בערים הערביות, גם בערים היהודיות וגם בערים המשותפות. בסוף, הסכם גג מצליח להביא מיליארדים. אם מחברים את כל ההשקעה ואת כל הסכמי הגג בצפון, מדובר בעשרות מיליארדי שקלים. נכון, הם יוצאים לאורך 12 שנים ואף יותר, אבל הם אינם תלויי ממשלה. לא משנה מי השר - ברגע שההסכמים נחתמים, הם יוצאים לפועל".

מורגנשטרן הזכיר כי בקרוב צפוי להיחתם הסכם גג גם עם קריית שמונה, שמקדמת רשות מקרקעי ישראל. "מבין אותם 15 מיליארד שקל, 12 מיליארד מוקדשים לטווח של 0 עד 9 קילומטרים. ברור שיש סימביוזה בין מה שנמצא מחיפה וצפונה ובין קריית שמונה ודרומה. אי אפשר להסתכל על נקודה במפה מבלי לראות את הצפון כולו. החטא הקדמון שלנו, ואיבוד הצפון בעשור האחרון, הוא שלא שמנו יעדים לצפון. שיווקנו רק 15 אלף יחידות דיור לעומת 60 אלף בדרום - זה לא יכול להימשך. בצפת - 1,000 יחידות דיור; בג’דיידה - זה מה שישנה את הצפון, ובתמהיל. נקודה".

"אין כיום עליות מחירים בשוק"

מה קורה עם חוק השיקום? בניינים במרכז עדיין עומדים פגועים.
"סיימנו את עבודתנו המקצועית בחוק השיקום, והמטלה נמצאת לפתחם של הפוליטיקאים. אנחנו מוכנים. לצערי, בעניין הבעיות בחקיקה את צריכה לפנות לפוליטיקאים. אין משהו מקצועי ששנוי במחלוקת שלא יכול להגיע לחקיקה. לא היום - אתמול".

יש סיכוי להחיל את חוק השיקום כהכנה לרעידת אדמה?
"יש בעיה בתחום המשפטי מבחינה קניינית. כל הזמן אמרנו שהחוק יהיה "בנצ’מרק" לראות איך מחילים את זה על רעידות אדמה. הייתה החלטת ממשלה שניסינו להוביל ערב המלחמה. לאורך עשור התחלנו לתכנן ב-120 מיליון שקל בעשר ערים; מיפינו אותן לפי רמזור - מה מיועד לחיזוק ומה מיועד להתחדשות עירונית. לצערי, בסל התקציב הנוכחי זה עוד לא הגיע. התוכנית על המדף. צריך לשלוף ולעשות לפי סדר העדיפויות".

אני רוצה לשאול לגבי מחירי הדיור. בשבוע הבא החלטת ריבית - האם גל העליות יימשך או שתהיה יציבות? אם אני זוג צעיר שרוצה לקנות דירה?
להערכתו, "אין כיום עליות מחירים בשוק. במקרים רבים קיימות הטבות והנחות שאינן משתקפות במחיר הרשמי". מורגנשטיין ציין כדוגמה פרסומת לדירה ברמת אפעל, שבה המחיר המוצהר גבוה אך בפועל ניתנים החזרים של מאות אלפי שקלים. "אנחנו מודדים את מחירי הדירות כפי שמדווחים לנו, ולא יכולים להביא בחשבון את כל המבצעים וההטבות. גם לגופו של המדד נידרש, אבל אני כופר בכך שיש עליות. זו המציאות בשטח".

"המחירים לא עולים. כלומר, במקרה הגרוע - הם לא עולים, ובמקרה הטוב נמשיך לראות ירידת מחירים. כבר חמש שנים אנחנו מעלים את היקף השיווקים ואת מספר העסקאות. הנתון הכי חשוב מבחינתי הוא התחלות הבנייה. בשלוש השנים האחרונות היו כ-60 אלף התחלות בנייה בשנה. השנה אנחנו מגיעים לכ-80 אלף התחלות בנייה. בסוף, התחלת בנייה מסתיימת, גם אם הבנייה מתארכת. אנחנו גם נביא לקבינט יעד של התחלות בנייה".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.