מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס • עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף
אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

לפני פחות מחודש אישרה המועצה להשכלה גבוהה את המהלך להפיכת המכללה האקדמית תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה והגליל - צעד שנועד לחזק את האקדמיה והכלכלה בצפון. בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, התייחס מנכ"ל האקדמית תל חי אלי כהן להחלטה ואמר כי מדובר במהלך שנבנה במשך שנים ושנועד להפוך את המוסד למנוע צמיחה אזורי, שימשוך צעירים וייצר תעסוקה בגליל".

כהן גדל בקריית שמונה למשפחה ותיקה ושורשית בעיר, כיום הוא מתגורר במטולה, והוא מכהן כמנכ"ל המכללה האקדמית תל חי ב-12 השנים האחרונות.

כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "רשות מקרקעי ישראל אמורה לחתום כעת על הסכם גג בקריית שמונה"
כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

מהיום הראשון אתה מחכה להצהרה הזו. איך זה מרגיש כשזה סוף-סוף קורה?
"זה מרגש. אני כבר אומר 'אוניברסיטת קריית שמונה והגליל', וזה לא מובן מאליו. אם סופרים אחורה, יש כאלה שאומרים שזה מאבק של 20 שנה, עוד מהמייסדים של תל חי. מכללת תל חי הוקמה כדי לשרת את האזור והמאבק להפוך לאוניברסיטה נועד כדי שנוכל להיות כלי משמעותי בצמיחה ובפיתוח של קריית שמונה והאזור - חברתית וכלכלית. אוניברסיטה עושה את זה טוב יותר. בגליל המזרחי לא הייתה אוניברסיטה. יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו".

אתה אומר בעצם שהמהלך הזה לקח שנים רבות. למה זה קרה דווקא עכשיו?
"למרות הכול, כנראה שהיינו צריכים מלחמה. בלי המלחמה אולי זה היה קורה - אבל לא עכשיו. אנחנו אמרנו לאורך כל הדרך שתהיה אוניברסיטה, עם הממשלה או בלעדיה. בנינו את עצמנו לשם, ואם לא בממשלה הזאת אז בממשלה אחרת".

הייתה שנה קשה מאוד. הפסדתם שנת לימודים?
"לא הפסדנו שנת לימודים. המשכנו לתפקד עם כל האתגרים. הצלחנו לשמר את מספרי הסטודנטים, כולל מסה אדירה של משרתי מילואים. למרות שהיינו מפונים ולא היו קמפוסים, העובדים והסטודנטים היו באזורי לחימה או מפונים, למעלה מ-20% שירתו במילואים, והצלחנו לסיים את השנה עם שיעור נשירה נמוך במיוחד בקרב משרתי המילואים, בלי לפגוע ברמה האקדמית. הם יוצאים עם תעודה שהם ראויים לה. גם המעבדות והחוקרים - הרוב חזרו. אנחנו אחרי יום פתוח לשנת הלימודים הבאה והייתה בו פי שניים נוכחות של מתעניינים משנה רגילה. לפי דוח ההרשמה שקיבלתי השבוע אנחנו עם פי שניים נרשמים לשנה הבאה".

ההכרזה על האוניברסיטה עושה את העבודה?
"אנשים רוצים ללמוד באוניברסיטה יותר מאשר במכללה. אבל כשמסתכלים על אוכלוסיית הסטודנטים שלנו זו אוכלוסייה מאוד ערכית. ראינו את הדור הצעיר במלחמה הזאת. זה דור שהערכים מובילים אותו לא פחות מהצרכים האישיים. הם רוצים לבוא לצפון. הם רוצים להיות חלק מהחזרה של הצפון לחיים. כמו בעוטף עזה - רוצים להיות חלק מהתקומה. התמונה מתחילה להצטייר גם אצלנו. אני כן אופטימי".

כפי שמסביר כהן, באקדמית תל חי כרגע יש כ-5,000 סטודנטים והצפי שהיא תגיע לכ-10,000 כולל מצבת העובדים. לדבריו של כהן, בשנים האחרונות שנבדקו (לפני המלחמה) חל גידול משמעותי בכמות הסטודנטים שבוחרים להישאר בצפון לאחר הלימודים. "אנחנו 'יבואן' הצעירים הכי גדול לגליל. שני שליש מהסטודנטים בכלל לא מהגליל המזרחי, הם בוחרים לבוא ללמוד בתל חי. יש לנו באקדמיה למעלה מ-1,800 עובדים. כשהסטודנטים מגיעים כמעט אף אחד לא חושב שהגליל יהיה הבית שלו. רובם רוצים תעודה טובה וליהנות מהלימודים. אבל בשנים ג' וד' בערך 80% אומרים שהם רוצים להישאר בצפון. שנה-שנתיים אחרי זה זה יורד ל-40%, אחר כך ל-20%, ובסוף בערך 10% נשארים. בעבר זה היה סביב 4-5%, כלומר הכפלנו את המספרים לפני המלחמה. ברור שהגורם המרכזי שמקשה עליהם להישאר הוא התעסוקה".

אתם עוסקים בזה גם ברמה האופרטיבית?
"ממש. אנבידיה יושבת על הגדר שלנו, וגם BMC. מנהל האתר של אנבידיה הוא בוגר שלנו. יש לנו יחידת תעסוקה שמכינה סטודנטים לשוק העבודה, עושה חיבור לחברות, יוצרת הכשרות בתוך החברות ושיתופי פעולה בהייטק, אגריטק ופודטק. אפילו נסענו לירושלים כדי לגרום לרשות ההשקעות לאפשר תנאים לחברות האלה".

איך מחברים את האקדמיה לעיר?
"עוד לפני האקדמיה והעיר הצלחנו לגרום לשלושה ראשי רשויות לנסוע יחד לירושלים. זה לא היה פשוט. אחד מהם אפילו הסכים לוותר על קמפוס ולהעביר לקריית שמונה. כשהעיר הגדולה הסמוכה חלשה כל האזור חלש. ראינו את זה במלחמה - קריית שמונה פונתה והיישובים סביב סבלו מאוד. אם נחזק את המרכזים האזוריים - קריית שמונה, צפת, קצרין - כולנו נהיה חזקים יותר".

איך מממנים את המהלך?
"להקים אוניברסיטה חדשה היה עולה מיליארדים. הצלחנו לחסוך למדינה הרבה כסף. העלות התוספתית היא בערך 1.2 מיליארד שקל. המדינה נתנה חצי, והחצי השני מגיע מפילנתרופיה - בעיקר יהדות קנדה ועוד תורמים בעולם שעוזרים לקדם את הצפון".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.