מצב העסקים בצפון אולי השתפר מעט אחרי תום המלחמה, אך עדיין נותר גרוע, והסיוע הממשלתי נמוך מידי לא מצליח להתמודד עם הבעיות והקשיים לאושש אלפי עסקים, רובם קטנים, שנסגרו בעקבות המלחמה. כך עלה מהפאנל "עושים עסקים בצפון" במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס.
● כנס שמים את הצפון במרכז | הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"
● כנס שמים את הצפון במרכז | עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"
הילה ויסברג שהנחתה את הפאנל שאלה את המשתתפים, היכן הם נתקלו בסיפורים כואבים שקשורים לבעיות אליהן נקלעו עסקים צפוניים שהושבתו במהלך המלחמה.
יערה זיו גביש ראש מערך בנקאות מסחרית בבנק לאומי סיפרה ""אנחנו פוגשים עסקים מתחום התעשייה, מסחר, שירותים ונדל"ן. השנה התמונה יותר טובה משנה שעברה, אבל לא מספקת. העסקים מתמודדים עם אתגרים של מחסור לעובדים וחוסר יציבות כלכלית ואזורית שמשפיעה על הקושי שלהם לתכנן קדימה. בתיירות האתגר גדול מכולם. תיירות חוץ כבר לא קיימת".
יערה זיו גביש, ראש מערך בנקאות מסחרית, בנק לאומי / צילום: שלומי יוסף
מיכל פינק, ראש מערך אסטרטגיה וחדשנות במשרד הכלכלה, סיפרה, כי בפועל החזון להפוך את אצבע הגליל למרכז פוד טק קרס בעקבות המלחמה, וכי מתוך 87 סטארט-אפים בתחום שנפתחו באזור - נותרו רק 3. "אנחנו רואים את העסקים והם רחוקים מלסגור יום עבודה שלם, אבל אנחנו בתמריצים משרדיים. אנחנו צריכים להחזיר לכאן גם את הטק. דווקא התעשייה עובדת, על אף שחסרים עובדים אבל רוצים לראות עסקים עם טכנולוגיה יותר גבוהה חוזרים, וגם עסקים רגילים".
מיכל פינק, ראש מע' אסטרטגיה וחדשנות, משרד הכלכלה / צילום: כדיה לוי
"התמריצים של הממשלה לא יעילים"
שריף ניג'ם, ראש המועצה המקומית גוש חלב, התלונן כי תוכניות התמריצים הממשלתיות אינן יעילות ולא פותרות דבר, משום שהתמריצים נמוכים מידי, ואין גורם שיתכלל את מה שקורה בצפון. "עסקים זה אנשים. צריך להחזיר את האנשים קודם", אמר ניג'ם. "היום אנחנו מדכאים את העסקים. אין מי שיתכלל את כל האזור וידחוף את העסקים. לפני המלחמה זה היה קשה, במהלך המלחמה קשה מאוד והיום זה בלתי אפשרי. התחילו את הסיוע עם 22 מיליארד אחרי כן הורידו ל-14 ואחרי זה ל-12 ואחרי כן פרסו אותם. זה לא עוזר".
שריף ניג'ם, ראש המועצה המקומית גוש חלב / צילום: כדיה לוי
ואילו מירב בן שימול, מנכ״לית אשכול רשויות גליל מערבי, שפונתה במהלך המלחמה, אמרה "מי שנולד בגליל נשאר בגליל. כמנכ"לית אשכול אנחנו לא באים להחליף את הרשויות המקומיות, אלא לתת מענה לבעיות. אחד הדברים שהבנו אחרי ה-7 באוקטובר, שעסקים ותיירות הם הראשונים שייפגעו והאחרונים שיחזרו. כשפוניתי מהבית ראיתי את הכאב של בעלי העסקים: פיננסים, ביטוח וקוסמטיקאיות שחששו איך נשרוד ואיך נחזור לשגרה. הקהילה היום עוד לא חזרה להיות כבעבר?".
מירב בן שימול, מנכ״לית אשכול רשויות גליל מערבי / צילום: שלומי יוסף
מענק מעבר לצפון על סך 100 אלף שקל
השאלה, מה עושים הלאה. פינק אמרה כי במשרדה מגובשות תוכניות לתמריצים וסיוע ועידוד של חברות להעסיק עובדים, כולל כאלה בשכר גבוה, אך זה אינו מספיק. "צריך להביא לאזור השקעות כי עסקים לא יכולים לצמוח ממצב קיים, ועובדים על רצף של תמריצים להחזיר מצב לקדמותו. אבל איך מעודדים השקעות ומביאים לכאן עובדים ותעשייה חדשה. העובדים הטובים מחפשים משרות בשכר גבוה והולכים למרכז והחברות בצפון לא מצליחות למצוא עובדים. זו בעיית הביצה והתרנגולת".
לאור זאת גיבשו תוכנית, לפיה מעסיקים שיעסיקו עובדים בשכר של 16-30 אלף יקבלו מענק של 100 אלף שקל לעובד, אך רק אם יעברו לצפון. עניין זה גם יסייע להשאיר בצפון עובדים בשכר גבוה כאן. תוכנית אחרת אמורה לעודד מעסיקים להעסיק ג'וניורים (מתמחים), שאף הם יקבלו מענקים דומים.
זיו גביש אמרה, כי "כלכלה נשענת על מכפילים. ברגע שמדינה תשקיע בתשתיות לאומיות והרשויות המקומיות יצטרפו, המגזר הפיננסי ילווה את המגזר העסקי בביצוע. כך נייצר מעגל שיניע את האיזור כולו, שיביא עסקים, עובדים, ותנופת פיתוח. אני מאמינה שזו הדרך להניע את הצפון קדימה".
ואילו ניג'ם הזהיר, כי כל עוד אין גורם מתכלל והתקציבים מתקבלים בפרוסות ולא ניתנים בבת אחת - "הבעיות לא ייפתרו, והצפון ימשיך לקרטע".
***גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
