מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

המושג

"מניית זהב": כלי רגולטורי שבאמצעותו המדינה שומרת לעצמה זכות וטו בהחלטות מסוימות שמתקבלות בחברה שהופרטה.

● ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון
● לא קופה קטנה של הפוליטיקאים: מה התפקיד האמיתי של הרזרבות בתקציב?
● היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

ההקשר האקטואלי

העסקה לרכישת צים קורמת עור וגידים - אבל היא ניצבת בפני אתגר משמעותי: מדינת ישראל. למה בעצם נדרש אישור המדינה לעסקה כזאת? התשובה היא כלי שנקרא "מניית זהב".

מהי "מניית זהב"?

כפי שהוסבר בעבר בגלובס, מניית מדינה מיוחדת - הידועה בכינוי "מניית זהב" - היא כלי רגולטורי שבאמצעותו המדינה שומרת לעצמה זכות וטו בהחלטות בנושאים מוגדרים שמתקבלות בחברה שהופרטה. "מניית הזהב" הזו נועדה להגן על האינטרס הציבורי לאחר מכירת התאגיד.

במסגרת זו ננקטים צעדים שונים, המיועדים, למשל, להגביל את שיעור ההחזקה המרבי של גורמים פרטיים בחברה, להבטיח שניהול החברה יישאר בידי אזרחי המדינה, ולהבטיח שליטה בחברה במצבי חירום לאומיים.

המניה אינה מאפשרת למדינה התערבות פוליטית בניהול החברה או בהחלטותיה העסקיות השוטפות, אלא מעניקה לה זכות וטו בכל הקשור להחלטות החברה בעניינים שנכללים בהגדרתה. ההיקף המדויק של הזכויות שמקנה "מניית הזהב" נקבע ביחס לכל חברה מופרטת לחוד.

בחוק רשות החברות הממשלתיות מוגדרים מספר אינטרסים חיוניים שכאלה (שלא כולם מוחלים על כל החברות), כמו הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, או הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של שירותים חיוניים לציבור; שמירת אופיה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל.

עוד אינטרסים שנכללים בחוק הם פיקוח על השליטה במחצבים או באוצרות טבע, ניצולם ופיתוחם; קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק; מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה, של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה; ומניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ.

השימוש הראשון שנעשה בכלי של "מניית זהב" נעשה בהפרטת כיל בתחילת שנות ה־90. אז, האינטרס החיוני שראתה המדינה היה הצורך להבטיח את המשך קיומו של הקונצרן שבבעלות חברת כיל כדי שימשיך לפעול באופן משולב וסינרגטי, לרבות למימוש הזיכיון שניתן לחברת מפעלי ים המלח לכרות ולעבד מחצבים מים המלח.

פרקטיקה אחרת עם השלכות דומות היא "צו אינטרסים חיוניים". הצו הזה מוצא לגבי חברות שיש להן אינטרסים חיוניים של המדינה, והוא קובע את המותר ואת האסור בתחומי אותה חברה. לדוגמה, הצו יכול לקבוע הוראות בעניין שיעור הדירקטורים הישראלים בחברה, או בעניין דרישות האישורים לזהות השולט בחברה.

אילו חברות פועלות תחת "מניית זהב"?

לצד צים שהזכרנו, תחת "מניית זהב" או צו אינטרסים חיוניים, פועלות בישראל חברות כמו אל על, איי.סי.אל (כיל), חברת בתי הזיקוק בחיפה (בזן), בית זיקוק אשדוד, דואר ישראל, חברת התקשורת בזק והחברה הביטחונית עשות אשקלון.

לקריאה נוספת:

• נתנאל אריאל, גלובס: למדינה יש מניית זהב באל על, אז למה היא לא משתמשת בה?
• חוק החברות הממשלתיות
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת: הגבלות על שינוי בעלות בחברות מטעמים של הגנה על אינטרס המדינה