בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?
● "צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

1מדוע ראש ממשלת הודו מהמר על ברית עם ישראל?

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מבקר השבוע בישראל. בעוד שבעולם ממסגרים את הביקור כהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי והביטחוני, יש גם קולות ביקורת בטענה שמדובר בבגידה בפלסטינים.

הביקור של מודי "מתקיים בשעה ששתי המדינות מבקשות לחזק את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והסחר - מערכת יחסים שהתרחבה משמעותית מאז עלה מודי לשלטון לפני יותר מעשור", פורסם ב-BBC. מומחה לענייני חוץ, הרש וי פנט, אמר ל-BBC כי "הודו רוצה להראות שהיא נותרת מחויבת לשותפות שלה עם ישראל".

עם זאת,"אנליסטים אומרים כי הביקור יבחן גם את מדיניות החוץ של הודו, שעה שהיא מנסה לאזן בין יחסיה עם ישראל לבין קשריה עם מדינות אחרות במזרח התיכון". בנוסף, "אנליסטים סבורים כי הביקור משקף חישובים אסטרטגיים ארוכי טווח של הודו".

כביר טנג'ה, מנהל תחום המזרח התיכון במכון המחקר Observer Research Foundation, אמר ל-BBC כי ביקורו של מודי "מונע ברובו משיקולים דו-צדדיים". "הטכנולוגיה הביטחונית המקומית של הודו עדיין מפגרת בתחומים רבים, במיוחד כאשר הלחימה נעשית אוטומטית ותלוית-טכנולוגיה יותר ויותר. לנוכח המתיחות עם פקיסטן וסין, להודו אין את הפריבילגיה שלא לחפש את הציוד הטכנולוגי הטוב ביותר וישראל עונה היטב על הצורך הזה", אמר טנג'ה.

ב-BBC נכתב כי "בעוד שמודי משבח את היחסים בין הודו לישראל, הוא גם ייזהר שלא לפגוע ביחסיה הוותיקים של הודו עם שותפותיה במזרח התיכון המבקרות את ישראל".

גם בפורן פוליסי נכתב כי כאשר "הודו ביקשה לצמצם את תלותה בנשק רוסי לאחר הפלישה המלאה לאוקראינה, ישראל התבלטה כספקית נשק מרכזית. ומנגד, חברות הודיות דווח כי סיפקו לישראל רקטות וחומרי נפץ ב־2024 במהלך הלחימה בעזה". בנוסף נכתב כי העמקת הקשרים בין המדינות היא "תוצאה של הדינמיקה האישית בין מודי לנתניהו. שני המנהיגים רואים עצמם ניצבים במציאות דומה: הנהגת מדינות באזור עוין המאוימות בידי מיליטנטיות אסלאמיסטית, תוך תחושה שהקהילה הבינלאומית אינה מעניקה להם את רמת התמיכה הדרושה בהתמודדות עם האיום".

אולם נכתב גם כי הודו לוקחת סיכון בהעמקת הקשרים עם ישראל. "העמקת היחסים עם ישראל טומנת בחובה סיכונים עבור כמה אינטרסים מרכזיים של הודו. אחד מהם הוא עקרון היסוד במדיניות החוץ ההודית: אוטונומיה אסטרטגית. במשך שנים איזנה הודו בין יחסים חלקים אך מוגבלים עם ישראל והפלסטינים; ב־1988 הייתה אחת המדינות הלא־ערביות הראשונות שהכירו במדינה פלסטינית", נכתב בפורן פוליסי.

בעיתון מבנגלדש הדיילי סטאר נכתב כי ביקורו של מודי מהווה הוכחה לכך שהודו עומדת "בצד הלא נכון של ההיסטוריה", ולמרות שהביקור ממוסגר כ"שותפות אסטרטגית" הוא "משקף את העמקת קשריה של הודו עם מדינה המואשמת ברצח עם".

בנוסף, נכתב בעיתון מבנגלדש כי "אם מודדים את משמעות הביקור הדו-צדדי לא רק לפי הישגיו המוחשיים אלא גם לפי משקלו המוסרי, הרי שהוא נכשל כישלון חרוץ". למרות ש"הודו טוענת כי היא תומכת בפתרון שתי המדינות", שיתוף הפעולה "הביטחוני, המודיעיני והטכנולוגי שלה עם ישראל מחזק בפועל את המנגנונים שבאמצעותם נאכפת השליטה ומוגבלת חירותם של הפלסטינים".

בנוסף נכתב כי דובר האופוזיציה ההודית ג'ייראם רמש כינה את הביקור של מודי "פחדנות מוסרית" וטען כי "חיבוקו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו", שלדבריו "הפך את עזה לעיי חורבות ואבק", מהווה בפועל "נטישה של תמיכתה ההיסטורית של הודו בזכויות הפלסטינים".

מתוך ה-BBC מאת ניקיטה ידב ואבהישק די. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הפורן פוליסי מאת מיכאל קוגלמן. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הדיילי סטאר מאת ג'אנאטול נאים פיאאל. לקריאת הכתבה המלאה.

2400 מיליארד דולר על הכף: למה סין לא יכולה להרשות לאיראן ליפול

"סין נחשבת בדרך כלל למעצמת־על, ובמובנים רבים היא אכן כזו: כלכלתה מדורגת שנייה בעולם בתוצר נומינלי וראשונה לפי שווי כוח קנייה; היא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם; מחזיקה בארסנל גרעיני גדול והולך; היא שותפת הסחר המרכזית של רוב מדינות העולם; וההתקדמות הכלכלית שלה חסרת תקדים", אך באירו-אסיה, אתר חדשות וניתוחים גיאו־פוליטיים עצמאי, נכתב כי "מעצמות על נבחנות גם במעשים" וכעת סין נבחנת בזכוכית מגדלת בהתערבותה במלחמה המסתמנת באיראן. "מעצמות־על שולחות צבא כדי להגן על האינטרסים שלהן או לקדמם".

"סין אינה מעוניינת בעימות צבאי ישיר עם האמריקאים, זה אולי יבוא בעתיד אך יש לה אינטרסים משמעותיים באיראן ובאזור, והיא נדרשת לפעול כדי להגן על השקעותיה ועל תדמיתה כשותפה אמינה", נכתב.

מצבה של סין מורכב. "מתקפה אמריקאית־ישראלית על איראן תאיים על הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי ל־25 שנה בהיקף 400 מיליארד דולר בין סין לאיראן, וכן על מסדרון הכלכלי סין-פקיסטן בשווי 60 מיליארד דולר". בנוסף, "סין רוכשת יותר מ־80% מיצוא הנפט האיראני, וכ־14% מייבוא הנפט שלה מקורו באיראן. מסילות הרכבת הקיימות בין סין לאיראן מהירות בכ־50% מנתיבי הים ומדלגות על צווארי בקבוק ימיים".

לפי החוקר הגיאו-פוליטי נברופ סינג, "סין מבינה כיום שהמתקפה ביוני 2025 הייתה 'מערערת יציבות אזורית בעלת השלכות ישירות על אינטרסים סיניים אסטרטגיים, כלכליים ולוגיסטיים'". על פי דיווחים, "סין הטילה איסור על השקעות חדשות בישראל, ואף ייתכן שהשיגה מנוף השפעה בשרשראות אספקה עקב תלות ישראלית בציוד רפואי סיני זול".

כעת "אמינותה של סין תיפגע אם לא תעשה דבר. היא מסייעת לאיראן באמצעות נשק ומודיעין, ואולי גם תמיכה כלכלית, אך לא תפרוס כוחות צבאיים ישירים להגנת איראן ולא תשתתף בלחימה מול ישראל או ארה"ב". בינתיים, סין חוזרת ומדגישה כי "במשבר מול איראן תסייע בעיקר באמצעים אסטרטגיים, כלכליים וטכנולוגיים לא באמצעות מעורבות צבאית ישירה. בייג'ינג שואפת להרחיב השפעה ולהימנע ממלחמה ישירה עם ארה"ב".

לדברי הפרשן גיאו־פוליטי רוג'ר בויד, שינוי משטר באיראן בחסות אמריקאית יהיה אסון "עבור סין ורוסיה". במקביל, טראמפ ירצה להגיע לביקורו הממלכתי בבייג'ינג באפריל 2026 לאחר עימות מוצלח עם איראן, אך "אם אנשי צוות סינים באיראן ייהרגו, הביקור עלול להתבטל. מנגד, הוא אינו רוצה להגיע לבייג'ינג לאחר שהובס בזירה המדינית או הימית".

באיראן מבינים את התמונה הרחבה. ג'לאל דהקאני פירוזאבאדי, מזכיר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ של איראן, ציין כי "חלק ממדיניות ארה"ב כלפי איראן מוגדר במסגרת האסטרטגיה לבלימת סין".

"טראמפ זקוק לניצחון מהיר ומכריע שיבטיח את ביקורו בסין וישמור על שביעות רצון בעלי בריתו. אך עליו גם לרצות את תומכי 'אמריקה תחילה'".

סין תצליח אם תסייע לאיראן לשלול את אלמנט ההפתעה מחישובי ארה״ב וישראל. "בייג'ינג מקווה שמשא ומתן ימנע מלחמה נוספת במזרח התיכון אך תפעל להחריף את הנזק העצמי האמריקאי אם וושינגטון תבחר בעימות במקום בהסכם מוסכם הדדית בנושא הגרעין האיראני". כלומר, סין לא בהכרח תתקוף ישירות את ארה״ב אלא תנצל מהלך אמריקאי נגד איראן כדי להעמיק את המחיר שוושינגטון תשלם על החלטתה.

מתוך האירו-אסיה מאת ג'יימס דורזו. לקריאת הכתבה המלאה.

3טראמפ מסתכן בכניסה למלכודת נוסח עיראק באיראן

"ייתכן שדונלד טראמפ מעולם לא היה נבחר לנשיא אלמלא גל הנגד למלחמת עיראק, שערעֵר את האמון במנהיגי הממסד. לכן יש אירוניה בכך שכעת הוא עשוי לאמץ חלק מהעמדות הרטוריות והשגיאות האסטרטגיות שהובילו את הנשיא בוש לאסון במזרח התיכון לאחר 2003", פורסם ב-CNN בניתוח של העיתונאי סטיבן קולינסון.

במידה ולא תהיה "פריצת דרך דיפלומטית דרמטית" בין איראן לארה"ב, החזרת משלחת המשא ומתן "מבלי שנורה כדור אחד עלולה לפגוע ביוקרתו של טראמפ".

עם זאת, "בעוד שהצבא האמריקאי עשוי להיות מוכן למלחמה, הציבור אינו מוכן לכך" - דבר שמזכיר את הפלישה לעיראק. לפני הפלישה לעיראק, "בוש הקדיש חודשים להצדקת המלחמה גם אם התבססה על מודיעין שגוי והנחות כוזבות. ממשל טראמפ, לעומת זאת, סיפק הסברים עמומים בלבד".

"טראמפ חזר על האזהרה הנשיאותית המקובלת כי אסור לאפשר לאיראן להשיג פצצה גרעינית. אך במקרה שלו, הדבר העלה ספקות לגבי מניעיו ואמינותו, לאחר שטען בשנה שעברה כי 'השמיד' את תוכנית הגרעין של טהרן. טראמפ הזכיר גם מאות הרוגים אמריקאים בעיראק מידי שלוחות פרו־איראניות, וגינה את הדיכוי האלים של מפגינים באיראן".

טראמפ אמר כי האיראנים "פיתחו טילים שמאיימים על אירופה ועל הבסיסים שלנו מעבר לים, והם עובדים על טילים שבקרוב יוכלו להגיע לארה"ב". כשעשה זאת וטען לאיום ישיר על ארה"ב הוא בעצם "צעד במסלול השנוי במחלוקת שבו הלכו ממשל בוש וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר כדי להצדיק את מלחמת עיראק".

"בשנת 2002 הזהיר בוש כי אזרחים אמריקאים בסעודיה, ישראל וטורקיה מצויים בסכנה מטילים עיראקיים, ואף טען שעיראק בוחנת שימוש ברחפנים לפיזור נשק כימי וביולוגי נגד ארה"ב", נכתב. אולם "הפחד מטילים אינה הסיבה היחידה להדים מעיראק. אחד מכשלונותיו החמורים של ממשל בוש הייתה היעדר תכנון ליום שאחרי מה שהוביל להתפוררות עדתית ולמרד אלים". באופן דומה גם טראמפ "טרם הסביר לציבור האמריקאי מה עשוי לקרות אם פעולה צבאית תפיל את המשטר הדתי בטהרן".

ב-CNN נכתב כי היוהרה של ארה"ב "מסוכנת כעת כפי שהייתה ב־2003". גם "מלחמת עיראק הוצגה כקצרה, וכי החיילים יתקבלו כמשחררים. יותר מ־20 שנה לאחר מכן, טראמפ משדר ביטחון דומה".

"השמדת תוכניות הטילים והגרעין של איראן עשויה לא רק להסיר איום מישראל, אלא גם לעצב מחדש את המזרח התיכון ולפתוח פתח להתפתחות כלכלית באיראן ובמפרץ", נכתב. הפלת המשטר האיראני "תקיים את הבטחתו למפגינים באיראן ותפגע בציר ההשפעה של סין. הוא עשוי להפוך לנשיא שהדיח את האייתוללות, הישג שחמק מידיהם של ג'ימי קרטר, רונלד רייגן, ג'ורג' בוש האב, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש, ברק אובמה וג'ו ביידן. מורשת כזו עשויה לפתות מאוד מפקד עליון השואף למקום בהיסטוריה".

מתוך ה-CNN מאת סטיבן קולינסון. לקריאת הכתבה המלאה.