מגמה שלילית בוול סטריט בהובלת מניות התוכנה, הישראליות שביניהן

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

20:28

לא רק המלחמה מעיבה על השווקים, גם חששות מהשפעה שלילית של ה AI על חברות תוכנה שונות שבעצם נותרו מעט בצל אבל עדיין מפעמות. קרן הסל IGV על מניות התוכנה נופלת במעל 4% ומשלימה ירידה של מעל 20% מתחילת השנה, בתוכה בולטות לרעה מניות נייס , מאנדיי , פאלו אלטו נטוורקס וקראוד סטרייק הולדינגס .

משקל סקטור התוכנה במדד ה-S&P 500 רשם ירידה חדה מרמת שיא של 12% לרמה של 8%. כאשר מנטרלים את השפעתה של מיקרוסופט על הנתונים, ניתן לראות כי משקלן של שאר חברות התוכנה במדד צנח מרמה של 5% ל-3% בלבד. נתונים אלו, המבוססים על מחקר של גולדמן זאקס, משקפים את החרדה של השוק לגבי ההשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על עתידן של החברות.

העובדה שמיקרוסופט נפגעה פחות נובעת מהיותה "שחקנית כפולה": היא גם יצרנית תוכנה וגם ספקית תשתית ענן (Azure) שמשכירה את כוח המחשוב לכל שאר השוק.

20:09

המסחר בוול סטריט מתנהל בתנודתיות ובעצבנות בעוד השוק נע בין תקווה להתקדמות דיפלומטית לבין לחץ מעליית מחירי האנרגיה ושיבוש טכנולוגי. שילוב שמייצר תנודתיות גבוהה וחוסר כיוון ברור.

הסוחרים מתמודדים עם מגוון תרחישים אפשריים סביב המלחמה במזרח התיכון, מה שמותיר את השוק תנודתי ולא יציב ככל שהעימות נמשך. מדד S&P 500 צמצם ירידה של כמעט 1% ל-0.3%, על רקע דיווח כי יש "פניות" בין וושינגטון לאיראן כאשר טהרן מוכנה לשקול הצעות "ברות קיימא". נאסד"ק בירידה של 1%.

במקביל, מחירי הנפט המשיכו לעלות, כאשר נפט מסוג ברנט חצה את רף 103 הדולר לחבית, מה שממשיך להכביד על הסנטימנט בשוק.

בתוך כך, מניות תוכנה נחלשו לאחר דיווח כי Amazon Web Services מפתחת כלי AI חדשים, מה שמגביר חששות לירידה בביקוש למוצרים "ישנים" (legacy), כלומר תוכנות מסורתיות שעלולות להיפגע מהמעבר ל־AI.

19:44

שוק האג"ח האמריקאי מאותת חוסר נוחות - גם אינפלציה גבוהה יותר וגם פחות תמיכה מהפד - שילוב שמוביל לעליית תשואות ולחץ על נכסי סיכון. תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב זינקו לאחר מכרז חלש במיוחד של אג״ח לשנתיים, בהיקף של 69 מיליארד דולר, סימן לכך שהביקוש מצד המשקיעים היה נמוך מהצפוי.

האג״ח לשנתיים נמכרו בתשואה של 3.936%, גבוה מהתחזיות, מה שמעיד שהמשקיעים דרשו פרמיה גבוהה יותר כדי לקנות, כלומר פחות אמון או יותר חשש. בנוסף, הדילרים נאלצו לקחת כ־24.1% מההנפקה (לעומת ממוצע של כ־10.7%), עוד אינדיקציה לביקוש חלש.

הסיבה המרכזית ללחץ היא החשש מאינפלציה: עליית מחירי האנרגיה בעקבות העימות עם Iran מעלה את הסיכון שהאינפלציה תישאר גבוהה - מה שמקשה על הפד להוריד ריבית.

אג״ח קצרות כמו ל־2 שנים רגישות במיוחד לציפיות לריבית בטווח הקרוב, ולכן הן נפגעות יותר כשהשוק מתחיל לתמחר פחות הורדות ריבית ואפילו אפשרות להעלאות.

18:45

מניית טאואר סמיקונדקטור לא עוצרת והיום היא שוב עולה.

הסיבה המרכזית היא שיחד עם השותפה Coherent, השתיים חשפו השבוע פריצת דרך שעשויה לשדרג משמעותית את ביצועי מרכזי הנתונים של AI. במקום תקשורת חשמלית רגילה בין מעבדים (דרך חוטים וסיליקון), הן מציעות להשתמש באור, באמצעות סיבים אופטיים, כדי להעביר מידע במהירות גבוהה בהרבה.

בפועל, הטכנולוגיה הדגימה קצב העברת נתונים של עד 420 גיגה־ביט לשנייה, לעומת כ־1 גיגה־ביט לשנייה בחיבורי סיבים ביתיים. אם זה ייכנס לייצור מסחרי, מדובר בקפיצה דרמטית שתאפשר תקשורת מהירה בהרבה בין אלפי מעבדים בתוך דאטה סנטרים, צוואר בקבוק מרכזי בעידן ה־AI.

המשמעות:
חברות שמספקות תשתיות תקשורת מהירות ל־AI, כמו ברודקום וסיאנה עשויות לקבל חיזוק משמעותי או תחרות, וטאואר יכולה להיכנס למועדון הזה.

אבל יש גם צד שני: המניה של Tower כבר זינקה חזק, כ־480% מהשפל באפריל וכ־40% רק מתחילת החודש, יתכן שחלק גדול מהחדשות הטובות כבר מתומחרות
ויש סיכון ל־"sell the news" או תיקון.

17:41

לאחר שהחלו בירידות די חדות, המדדים בוול סטריט מתאוששים כעת S&P 500 ב-0.3%, דאו ג'ונס ב-0.2%, נאסד"ק עדיין בירידה של 0.2%. מי שבולט הוא מדד המניות הקטנות, ראסל 2000 שעולה ב-0.7%.

17:06

מחירי הנפט מטפסים כעת כשקרן הסל על מחירי הנפט USO מזנקת ב-4% ו-ב40% רק בחודש האחרון, נפט ברנט עלה מעל 103 דולר לחבית, ונפט אמריקאי קפץ מעל 92 דולר. גם XLE , תעודת הסל על מניות האנרגיה מטפסת בכ-2.5%, XLK , תעודת הסל על מניות הטכנולוגיה משילה כ-1%.

בתוך כך, בבלומברג מדווחים שאיראן לא רק משבשת את המעבר במצר הורמוז, אלא גם "שולטת כלכלית" בנתיב, שמעלה עלויות, מגביר סיכון, ותומך בלחץ כלפי מעלה במחירי האנרגיה.

איראן החלה, לפי הדיווחים, לגבות תשלומי מעבר מחלק מהספינות המסחריות שעוברות דרך מצר הורמוז. מהלך שממחיש את השליטה שלה באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. מדובר בתשלומים אד־הוק שיכולים להגיע עד כ־2 מיליון דולר להפלגה, מעין "אגרה לא רשמית", כאשר חלק מהספינות כבר שילמו, אם כי המנגנון, כולל המטבע או אופן הגבייה, אינו ברור ואינו אחיד.

המצר, שדרכו עוברים כ־20% מהנפט והגז בעולם לצד סחורות רבות נוספות, הפך לנקודת חיכוך מרכזית ככל שהמלחמה נמשכת. התשלומים הללו מדגישים עד כמה צרכנים וסוחרים מוכנים לשלם כדי להבטיח זרימת אנרגיה, אך גם מוסיפים שכבה חדשה של חוסר ודאות ולחץ על השוק. בפועל, התנועה במצר הצטמצמה מאוד, כאשר רק מעט כלי שיט, רבים מהם קשורים לאיראן. ממשיכים לעבור, ולעיתים במסלולים קרובים לחוף האיראני.

מנכ״ל שברון, מייק ווירת' מזהיר שהשווקים לא מתמחרים נכון את גודל הזעזוע בהיצע הנפט שנגרם מהמלחמה מול איראן . לדבריו, למרות הפגיעה המשמעותית באספקה ובתשתיות, כולל שיבושים חמורים סביב מצר הורמוז, מחירי החוזים העתידיים אינם משקפים את המציאות בשטח.

הטענה המרכזית שלו היא שיש פער בין "השוק הפיננסי" (חוזים, ציפיות) לבין "השוק הפיזי"' שבו כבר מורגשת מחסור אמיתי, במיוחד בדלקים כמו דיזל ודלק סילוני, בעיקר באסיה. בנוסף, לפי הערכות, בין כ־6.5 ל־9 מיליון חביות ביום יצאו מהשוק והנזק לתשתיות עשוי לקחת חודשים ואף שנים לתקן.

השורה התחתונה היא שוורת' בעצם אומר שהשוק "שאנן מדי", מתמחר פתרון מהיר או שיבוש זמני, בזמן שבפועל ייתכן שמדובר במשבר היצע עמוק ומתמשך שעדיין לא מגולם במחירי הנפט.

16:30

השילוב של האטה בצמיחה לצד עלייה חדה במחירים מאותת על סביבה של לחץ סטגפלציוני, בדיוק התרחיש שמדאיג את השווקים והבנקים המרכזיים.

הפעילות העסקית בארה״ב נחלשה במרץ לרמה כמעט הנמוכה ביותר מזה שנה, כאשר המדד המשולב של S&P Global ירד ל־51.4, עדיין מעל 50 (המעיד על התרחבות), אך מצביע על האטה בקצב הצמיחה. במקביל, נרשמה עלייה חדה בעלויות: מדד המחירים לתשומות קפץ ביותר מ־3 נקודות לרמה הגבוהה ביותר מאז מאי, על רקע המלחמה.

ההאטה נבעה בעיקר מחולשה בענפי השירותים, שם הצמיחה הייתה החלשה ביותר כמעט בשנה, בעוד עלויות התשומות זינקו גם בשירותים וגם בתעשייה (שיא של שבעה חודשים). חברות מדווחות על פגיעה בביקושים בשל אי־הוודאות ועלייה ביוקר המחיה, כאשר תחומים כמו תיירות, תחבורה ונסיעות נפגעים במיוחד, לצד השפעות של תנודתיות פיננסית, ריביות גבוהות, מחירי אנרגיה מזנקים ועיכובים בשרשראות האספקה.

בנוסף, החברות גלגלו את העלויות ללקוחות, מה שהוביל לעלייה החדה ביותר במחירי המכירה זה יותר משלוש וחצי שנים. במקביל, התעסוקה התכווצה לראשונה מזה שנה, בעיקר בענף השירותים, בעוד קצב ההזמנות החדשות נותר חלש יחסית לשנה שעברה.

16:24

מניית אמזון יורדת בכ-1%. חטיבת הענן שלה, Amazon Web Services הודיעה כי הלחימה במזרח התיכון שיבשה את פעילות אשכול מרכזי הנתונים שלה בבחריין.

ספקית שירותי הענן הגדולה בעולם, מסרה כי היא פועלת מול הרשויות המקומיות כדי להבטיח את בטיחות העובדים, ובמקביל מסייעת ללקוחות שנפגעו להעביר את פעילותם למרכזי נתונים חלופיים ברחבי העולם.

15:30

לאחר ראלי חד ביום הקודם שנבע מתקוות להתקדמות מול איראן, המסחר בוול סטריט נפתח לפני דקות אחדות בירידות.

נאסד"ק יורד ב-0.5% דאו ג'ונס ב-0.4% ו-S&P 500 ב-0.5%.

המדדים זינקו אתמול ביותר מ־1% לאחר שנשיא ארה״ב,הצהיר כי התקיימו "שיחות טובות ופרודוקטיביות מאוד" בדרך לפתרון כולל של העימות במזרח התיכון. עם זאת, כלי תקשורת איראניים הכחישו קיום שיחות ישירות בין הצדדים, מה שהוסיף לאי־הוודאות.

במהלך המסחר, הדאו אף קפץ ביותר מ־1,100 נקודות בשיא היומי, כאשר גם ירידה זמנית במחירי הנפט תמכה בעליות. לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל, כן התקיימו מגעים חשאיים דרך מתווכים אזוריים, אך גורמים ערביים הביעו ספק לגבי סיכוי להסכם מהיר, שכן הפערים בין הצדדים עדיין גדולים.

במקביל, חוסר הבהירות נמשך כאשר ישראל ואיראן המשיכו להחליף תקיפות גם לאחר ההצהרות, מה שמדגיש שהדרך להסדרה עדיין ארוכה. מחירי הנפט אף חזרו לעלות: נפט ברנט עלה מעל 103 דולר לחבית, ונפט אמריקאי קפץ מעל 92 דולר.

לדברי האסטרטג Scott Chronert, למרות האופטימיות, הסיכונים עדיין משמעותיים,במיוחד סביב כיוון מחירי הנפט והשפעתם על הכלכלה.

בהשורה התחתונה: השוק נע בין תקווה לדיפלומטיה לבין מציאות של הסלמה - ולכן התנודתיות נשארת גבוהה והסיפור עדיין רחוק מהכרעה.

15:00

הסנטימנט בשווקים בעולם שוב מחמיר, בעוד המסחר ממשיך להתנהל בתנודתיות רבה. מדד הדאקס יורד כעת בכ-0.7%, הפוטסי נחלש בכ-0.3% והקאק מאבד מערכו כ-0.5%. במקביל, החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים בשיעור של עד 0.5%.

הירידות מגיעות לאחר שלפני שעה קלה, פורסם מדד מנהלי הרכש של S&P Global בגוש האירו לחודש מרץ. המדד ירד בחדות מ-51.9 נקודות בפברואר ל-50.5 נקודות במרץ - שפל של 10 חודשים. זאת, כאשר קריאה של מעל 50 נקודות מצביעה על התרחבות כלכלית, וקריאה מתחת לרף זה מצביעה על התכווצות. כלכלנים שנסקרו על־ידי רויטרס צפו ירידה פחות חדה לרמה של 51 נקודות.

כריס וויליאמסון, כלכלן העסקים הראשי ב-S&P Global Market Intelligence, כתב כי "מדד מנהלי הרכש בגוש האירו משמיע פעמוני אזהרה מפני סטגפלציה, בעוד שהמלחמה במזרח התיכון מקפיצה את המחירים בחדות ומדכאת את הצמיחה. עלויות החברות מטפסות בקצב המהיר ביותר מזה למעלה משלוש שנים, על רקע הזינוק במחירי האנרגיה וחניקת שרשראות האספקה כתוצאה מהמלחמה. עיכובי הספקים זינקו לרמתם הגבוהה ביותר מאז אמצע 2022, מה שקשור במידה רבה לבעיות שילוח".

ב-15:45 שעון ישראל, יפורסם גם מדד מנהלי הרכש של S&P Global בארה"ב, שצפוי לרכז את עניין המשקיעים.

12:20

המסחר באירופה ובחוזים העתידיים על וול סטריט מוסיף להתנהל בתנודתיות ולנוע בין ירידות קלות ליציבות. בורסות אירופה נסחרות כעת בסמיכות לרמת הבסיס שלהן ואותו דבר נכון גם לגבי החוזים העתידיים.

מחירי הנפט מטפסים כעת בין 1% ל-2%. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 101 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 90 דולר לחבית.

11:20

הסנטימנט בשווקים שוב הופך שלילי, בעוד המסחר מוסיף להתנהל בתנודתיות. באירופה, מדד הדאקס יורד בכ-0.6%, בעוד מדדי הפוטסי והקאק נחלשים בכ-0.4% ובכ-0.3%, בהתאמה. החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים כעת בירידות של עד 0.3%.

10:25

בורסות אירופה נסחרות כעת בעליות קלות, אם כי המסחר מתנהל בתנודתיות רבה, בעוד המשקיעים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן. מדד הדאקס נסחר ביציבות, הפוטסי מתקדם בכ-0.1% והקאק מוסיף לערכו כ-0.2%. תנודתיות ניכרת נרשמת גם במסחר בחוזים העתידיים על וול סטריט, שם המגמה יציבה כעת.

9:15

המסחר באסיה מוסיף להתנהל במגמה חיובית, בעקבות העליות החדות שנרשמו אמש בוול סטריט. בורסת הונג קונג מטפסת בכ-2.8%, בורסת טוקיו עלתה בכ-1.6%, בורסת שנגחאי קפצה בכ-1.8% והבורסה בסיאול התקדמה בכ-2.7%.

החוזים העתידיים על וול סטריט עברו מירידות לעליות קלות של עד 0.2%, אם כי התנודתיות נותרת גבוהה. במקביל, כאמור, מחירי הנפט מטפסים הבוקר בשיעור של כ-3%, לאחר שאתמול צנחו במעל 10%. מחיר נפט מסוג ברנט נע סביב 103 דולר לחבית, בעוד מחיר נפט מסוג אמריקאי נע סביב 91 דולר.

בבלומברג מייחסים את ההתפתחויות לדיווח שפורסם בלילה בוול סטריט ג'ורנל, לפיו איחוד האמירויות וערב הסעודית נקטו בצעדים שמצביעים כי הן עשויות להיכנס באופן אקטיבי למערכה נגד איראן. הדיווח, המסתמך על גורמים המעורים בפרטים, חשף כי ערב הסעודית הסכימה להעניק לצבא ארה"ב גישה לבסיס האווירי המלך פהד - שינוי כיוון ניכר, לאחר שבעבר הצהירה כי לא ניתן יהיה להשתמש בבסיסיה לצורך תקיפת איראן.

בנוסף, בדיווח צוין כי איחוד האמירויות סגרה בית חולים ומועדון בבעלות איראנית, צעד שנתפס כפגיעה במקור תמיכה מרכזי של טהרן. במקביל, לפי הוול סטריט ג'ורנל, סרטונים שהופצו הראו לכאורה כי חלק מהטילים שנורו לעבר איראן שוגרו מבחריין.

06:10

אסיה

אחרי עליות השערים החדות אמש בוול סטריט, גם באסיה המסחר הבוקר מתנהל במגמה חיובית. מדד הקוספי בדרום קוריאה מזנק בכ-2.4% (בשיא המסחר כבר עמד כל כ-3%), ההנג סנג בהונג קונג קופץ בכ-1.9%, שנגחאי מוסיף לערכו כ-1% והנייקי ביפן עולה בכ-0.7%.

ביפן, מלבד הניקיי, פורסם מדד המחירים לצרכן שירד בכ-1.3% בחודש שעבר. למעשה, פברואר היה החודש הרביעי ברציפות בו שיעור האינפלציה של יפן רשם ירידות.

וול סטריט

בבורסה בניו יורק, שסיכמה ארבעה שבועות רצופים של ירידות, המדדים המובילים ננעלו אתמול (ב') כאמור בעליות שערים חדות, בעקבות הודעתו של טראמפ על הארכת האולטימטום לאיראן וקיום מגעים לסיום המלחמה. מדד הנאסד"ק קפץ בכ-1.7%, מדד ה-S&P 500 התקדם בכ-1.6% והדאו ג'ונס הוסיף לערכו כ-1.9%. במקביל, מחירי הנפט צנחו, כאשר נפט מסוג ברנט סיים את היום מעט מתחת לרף ה-100 דולר לחבית.

היום, במסחר המוקדם בוול סטריט נרשמות בינתיים ירידות: הנאסד"ק ומדד ה-S&P500 יורדים בכ-0.5%, והדאו ג'ונס מאבד מערכו כ-0.4%.

העליות היו חוצות־סקטורים, כאשר המגזר החזק ביותר של ה-S&P 500 אתמול היה צריכה פרטית (Consumer Discretionary), עם עלייה של כ-2.5%; אחריו, בלטו לחיוב ענפי חומרי הגלם והטכנולוגיה, עם עליות של כ-1.5%, וענף התעשייה שהתקדם בכ-1.2%. בין המניות שבלטו לחיוב, ניתן למצוא כמה מן השמות המרכזיים בתחומי השבבים וה-AI, עם עליות במניות אנבידיה , פלנטיר , אמזון , אפל , מטא וברודקום . גם מניות בנקים גדולים, כמו ג'יי. פי. מורגן ומורגן סטנלי , נסחרו בעליות. כמו כן, מניות חברות התעופה קפצו, על רקע הירידה במחירי הנפט, ביניהן דלתא איירליינס , יונייטד ועוד.

כאמור, העליות הגיעו בעקבות הודעתו של טראמפ על הארכת האולטימטום לאיראן. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, טראמפ כתב כי הוא "שמח לדווח שארצות-הברית של אמריקה ומדינת איראן קיימו במהלך היומיים האחרונים שיחות טובות ופרודוקטיביות מאוד בנוגע לפתרון מלא וסופי של העימותים בינינו במזרח התיכון. בהתבסס על האופי והטון של השיחות המעמיקות, המפורטות והבונות הללו, אשר יימשכו לאורך השבוע - הוריתי לצבא לדחות כל תקיפה צבאית נגד תחנות כוח ותשתיות אנרגיה איראניות לתקופה של חמישה ימים, בכפוף להצלחת הפגישות והדיונים המתמשכים".

כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ ציין בפני כתב CNBC, ג'ו קרנן, כי "אנו מאוד נחושים להגיע לעסקה עם איראן". עם זאת, מספר גורמים באיראן הכחישו את קיומם של מגעים ישירים או עקיפים בין שתי המדינות. בכיר איראני צוטט באומרו כי "לא היה שום משא-ומתן ולא מתקיים כזה, ועם סוג כזה של לוחמה פסיכולוגית, מיצרי הורמוז לא יחזרו למצב בו היו לפני המלחמה ולא יהיה שקט בשווקי האנרגיה".

כריס לרקין, אסטרטג ב-E-Trade מבית מורגן סטנלי, אמר לבלומברג כי "השוק התעורר לקצת חדשות פוטנציאליות טובות. אבל המשך של כל ראלי של הפוגה, ככל הנראה, ידרוש תוצאות ממשיות בשטח בחזית הגאו-פוליטית. אנחנו עדיין חייבם בשוק שמונע מכותרות החדשות".

באתר הכלכלי מרקטוואץ' דנו אתמול בשאלה האם הנשיא טראמפ שלף עוד מהלך TACO (ראשי תיבות של Trump Always Chickens Out) נגד איראן. נזכיר כי המונח "TACO Trade" נכנס לשיח בשווקים בתקופה של טלטלת המכסים באפריל, וכיוון להמחיש שהנשיא טראמפ מרבה לאיים, אך לעתים רחוקות מממש את איומיו. במרקטוואץ' מציינים כי בעוד שקשה להעריך לפי שעה האם ישנה התקדמות ממשית לעבר סיום המלחמה, הודעתו של טראמפ הצביעה בעיני השווקים על רגישותו ללחצים המופעלים עליהם, וכי הממשל לפחות פתוח לאפשרות של דה־אסקלציה.

דניאלה האת'ורן, אנליסטית שווקים ראשית ב-Capital.com, אמרה לאתר כי "זה [ההודעה] מחזק את הרעיון שהממשל האמריקאי מחפש באופן אקטיבי דרך יציאה, גם אם הדרך לשם נותרה לא ברורה. זה גם מסביר מדוע התגובה היא א־סימטרית: השווקים רגישים הרבה יותר לסימנים של דה־אסקלציה (רגיעה), כיוון שהפוזיציות בשוק כבר נטו ברובן לכיוון של סיכוני ירידה".

בוב אליוט, מנכ"ל Unlimited Funds, כתב ברשת X כי "אולי זה TACO, אולי זה טקטיקה במסגרת המשא-ומתן, ואולי זו בכלל תחבולה. אף אחד לא יודע בוודאות, אולי אפילו לא טראמפ בעצמו. מה שהרבה יותר ברור זה שמבחינה מבנית, אנחנו בסביבה של תנודתיות גבוהה יותר בימים אלה".

שוק החוב האמריקאי

במקביל לעליות שנרשמו אתמול בשוק המניות האמריקאי, אופטימיות זהירה הורגשה גם בשוק החוב, שם מחירי האג"ח טיפסו, במקביל לירידה בתשואות. תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים ירדה בכ-6 נקודות בסיס לרמה של 4.35%, בעוד תשואת האג"ח לשנתיים ירדה בכ-5 נקודות בסיס לרמה של 3.84%. הבוקר התשואה לעשר שנים עומדת על רמה של 4.38%, והתשואה לשנתיים על 3.9%. עם זאת, הן עדיין רחוקות משמעותית מהרמות שנרשמו טרם פרוץ המלחמה נגד איראן.

מיסלב מאטג'קה, אסטרטג שווקים בג'יי. פי. מורגן, כתב בהורדעה למשקיעים אתמול כי "על־מנת ששוק המניות יתייצב, מעבר לשיקולים של מחירי הנפט - תשואות האג"ח צריכות להתייצב גם הן".

שוקי הסחורות והמטבעות

במקביל לעליות שנרשמו אתמול בוול סטריט, השקל התחזק מול הדולר בכ-0.7% ושערו נעמד על 3.11 שקלים. הדולר החזיר חלק ניכר מהעליות שרשם בימים האחרונים נגד המטבעות ברחבי העולם, על רקע הבריחה לנכסי "מקלט בטוח", ומדד הדולר (DXY) ירד בכ-0.5%. הבוקר הדולר בינתיים יציב ועדיין עומד על 3.11 שקלים.

מחירי הנפט צנחו אתמול בשיעור חד של מעל 10%, לאחר הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על השהיית תקיפת תשתיות האנרגיה באיראן והארכת האולטימטום בחמישה ימים. הודעת הנשיא טראמפ הורידה בבת אחת את "פרמיית המלחמה" שהייתה מגולמת במחירים. נפט מסוג ברנט סיים את היום במחיר של מעט מתחת ל-100 דולר לחבית, בעוד מחיר נפט מסוג אמריקאי נע סביב 89 דולר לחבית.

הבוקר לעומת זאת הנפט מעט מתאושש והמחירים רושמים עליות: כאשר נפט מסוג ברנט עולה בכ-4% ומחירו עומד כעת על 100 דולר לחבית, ונפט מסוג אמריקאי נע סביב 92 דולר לחבית.

פיטר בוּקוואר, מנהל השקעות ראשי ב-One Point BFG Wealth Partners, אמר אתמול ל-CNBC כי הוא מעריך שמחירי הנפט לא הולכים לרדת בחזרה לאזור ה-65 דולר לחבית. לדבריו, "אני חושב שהמלחמה - בדיוק כמו מגיפת הקורונה - הזכירה לנו את החשיבות של אספקה. זה מזכיר לנו את החשיבות של אספקת סחורות חיוניות. אנחנו הולכים לראות אגירה עולמית במגוון רחב של דברים".

"הנפט לא יחזור לרמה של 65 דולר, כפי שהיה לפני כן. לפחות בכל הנוגע לגז טבעי, קטאר ציינה כי עשויות לחלוף שלוש עד חמש שנים עד שהם יוכלו להגביר שוב את הפעילות במתקני ה-LNG (גז טבעי נוזלי) שלהם, כך שהרבה דברים עומדים להישאר ברמה גבוהה", ציין בוּקוואר. הוא הוסיף כי הוא מתכוון לקנות את הירידות בנפט ובגז הטבעי, כמו גם בחקלאות, מכיוון שאינו צופה שהמחירים יירדו הרבה יותר מרמתם הנוכחית.

הזהב המשיך במומנטום השלילי שלו אתמול, אם כי גם הוא סיים את היום בירידות פחות חדות מאלו שנרשמו תחילה. מחיר הזהב ירד בכ-1.5% לרמה של 4,420 דולר לאונקיה. זאת, לאחר שהשבוע שעבר היה החלש ביותר שלה מאז 2011, עם ירידה של קרוב ל-10%.

מאקרו

בעוד שהשבוע הנוכחי דל מבחינת פרסומי נתוני מאקרו חשובים בעולם, מחר צפוי להתפרסם בארה"ב מדד מנהלי הרכש של S&P Global לחודש מרץ. בפברואר, המדד הצביע על האטה בצמיחה העסקית של חברות במגזר השירותים ובהתרחבות ההעסקה, וכלכלנים צופים שהמדד היום יצביע על היחלשות נוספת. ב-CNBC דיווחו כי הכלכלנים צופים שהמדד יעמוד על 50.5 נקודות, לעומת 51.9 נקודות בפברואר; זאת, כאשר קריאה של מעל 50 מצביעה על התרחבות כלכלית ולהפך.