שינוי אסטרטגי: צה"ל ירכוש אלפי רחפני תקיפה תוצרת ישראל

זרוע היבשה בצה"ל ומנהל הרכש במשרד הביטחון מעוניינים לצייד את הצבא ברחפני תקיפה נוספים מתוצרת ישראל, כחלק ממלחמת הרחפנים המתפתחת מול ארגוני טרור כמו החמאס והחיזבאללה, שעושה שימוש מוגבר באמצעים אלה בדרום לבנון בשבועות האחרונים. רק אתמול חשף דובר צה"ל כי כוחות יחידת אגוז חיסלו מחבל חיזבאללה באמצעות רחפן נפץ, ככל הנראה רחפן מסוג עטלף מתוצרת החברה הישראלית אקסטנד (XTEND).

● כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט
● המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

בשנה שעברה זכתה אקסטנד במכרז לייצור ואספקה של 5,000 רחפני תקיפה מוזלים, במכרז שעורר ביקורת רבה בתעשייה, מכיוון שדרש מהחברות המתמודדות להציע רחפן במפרט בעל רווחיות נמוכה, הכולל גם רכיב מסין - משדר וידיאו המיוצר על ידי חברה מהונג קונג.

המכרז החדש כולל דרישה לרכישת כ-1,200 רחפני תקיפה מסוג FPV - רחפנים הניתנים לניהוג ידני באמצעות הרכבת משקפי מציאות וג'ויסטיק - ומצוידים באמצעים מיוחדים כמו מצלמות לראיית לילה. עלות כל רחפן כזה עשויה לנוע בין 20 ל-25 אלף שקל, עלייה משמעותית במחיר ביחס לרחפנים שהוזמנו על ידי הצבא במכרז הקודם, שהוערך בכ-3,500 שקל ליחידה.

עלותו הכוללת של המכרז עשויה להגיע לפיכך ל-30 מיליון שקל, מעל למכרז הקודם שנאמד ב-20 מיליון שקל. נוסף על כך, המפרט החדש איננו דורש מהחברות רכיבים אלקטרוניים מסין, ומבטיח שרשרת אספקה מערבית יותר, לאחר הביקורת שהוטלה בצבא כי הצפת רחפנים ורכיבים מסין עשויה לפגוע בביטחון המידע במערכה. גם כיום, חלק ניכר מרחפני התצפית והמודיעין שברשות הצבא מגיעים מדגמים סיניים - בהם רחפני החברות DJI ו-Autel.

ייצור ביתי המוני וזול

בניגוד למחיר הגבוה שישלמו בצה"ל, את רחפני ה-FPV של חיזבאללה מייצרים המחבלים בזול בייצור ביתי, בתוכניות הרכבה שהועברו אליהם מהצבא הרוסי, כך מעריכים במכון המחקר האמריקאי FDD. אלה רחפנים זעירים שעלותם מאות דולרים ליחידה, בדרך כלל בין 400 ל-500 דולר, הם כוללים ארבעה מנועי להבים המורכבים על גבי חלקים שניתן להדפיס במדפסת תלת-ממד, או לרכוש ללא הגבלות יצוא מאתרים כמו עלי אקספרס או אמזון.

יחד עם זאת, מספרם של הרחפנים המפורטים במכר הצבאי החדש נמוך, והמפרט גבוה, אבל מומחים מעריכים, כי לוחמת הרחפנים בזירות השונות בעולם רק תחריף, ותיעשה דומה למתרחש באוקראינה - שבה ברצועה של כ-30 ק"מ מתקשים חיילים וכלי רכב משוריינים לתמרן בשל הטלת רחפני תקיפה משני הצדדים, ונדרשים אמצעים מיוחדים כדי להילחם באותם רחפנים.

1,200 רחפנים הם מספר השקול למספר הרחפנים המיוצרים באוקראינה בפחות מיומיים בלבד, כאשר מספר הרחפנים המיוצרים במדינה במשך שנה חוצה את המיליון.

רחפן לכל חייל

בכירים בתעשייה הביטחונית מעריכים כי מדובר בניצנים של לוחמת רחפנים בצבא, אך לא באופן מספק. רבים רואים ברחפני התקיפה גרסה עתידית של רימון נפץ או טיל לאו - אמצעי תקיפה טקטי שאותו יוכלו הלוחמים להטיל כמה מטרים קדימה לעבר האויב, גם ללא קו ראייה ישיר.

בעוד שבישראל המכרז כולל רק 1,300 רחפנים, בעולם כבר נערכים ללוחמה שכוללת רחפן לכל חייל.

בין המתמודדים במכרז החדש: רוכשת החברות הסדרתית אונדס (Ondas), זכיינית המכרז הקודמת אקסטנד (XTEND), שמספקת רחפנים גם לצבא האמריקאי, והחברה הישראלית רובוטיכאן, יצרנית הרחפן "תרנגול" (Rooster).

חברות ששקלו בעבר להתמודד במכרז הרחפנים הקודם בחרו שלא להתמודד. דרוניקס, למשל, לא ניגשה, ככל הנראה בשל אי-עמידה בתנאי סיווג, טהירו יצאה מתחום הרחפנים הנהוגים באופן ידני ואילו ספיר, שבסוף לא התמודדה במכרז הקודם, נמנעה גם הפעם, בשל מיקודה במוצרי ביטחון אחרים.

חברות נוספות הביעו ביקורת על תנאי הרווחיות הנמוכים שנכפים על זכייניות המכרז. מדובר צה"ל לא התקבלה תגובה.

חיזבאללה הגביר קצב

לוחמת הרחפנים במזרח התיכון עלתה מדרגה בשבועות האחרונים, כאשר ארגון החיזבאללה הגביר את קצב שיגור רחפני התקיפה שלו לכיוון כוחות צה"ל. מאז החזרה ללחימה בצפון שחרר ארגון הטרור עשרות סרטונים של רחפני תקיפה המתנפצים לעבר רכבים משוריינים ומתקנים צבאיים ישראליים - מבלי לתעד את ההשפעה על אמצעים אלה.

מדובר בעלייה מדאיגה במספר רחפני התקיפה (FPV) המחוברים לסיבים אופטיים - דבר המקנה להם חסינות יחסית מפני שיבוש אותות תקשורת ולחימה אלקטרונית שצה"ל מפעל כלפי כלי טיס מעופפים, אמצעי שהפך מקובל מאוד בשדה הקרב באוקראינה משני צידי הלחימה.

רחפני תקיפה מגיעים בדרך כלל בגדלים שנעים בין 7 ל-13 אינץ', היכולים לשאת על גבם מטען נפץ במשקל שנע בין 1 ל-5 ק"ג. רחפנים מבוססי סיבים אופטיים חסינים אומנם לשיבוש תקשורת, אך הם מוגבלים ביכולת התמרון האווירי שלהם, בעוד שרחפנים אלחוטיים ניתנים לגילוי במכ"ם וליירוט באמצעי לוחמה אלקטרונית.

"יהיו לא מעט חברות ישראליות שיוכלו לעמוד בדרישות הצבא, אבל הדבר לא ישנה משמעותית את שדה הקרב או את תעשיית הרחפנים בישראל", אומר מומחה בעילום שם. "העולם - ואוקריאנה בראשו - הולך לקראת ייצור זול והמוני של רחפנים קטנים בעלות נמוכה".

זמינותם הגבוהה של רחפני ה-FPV הפכה אותם לכלי הנשק שובר השוויון המרכזי באוקראינה, עם קצב יצור של כ-7,000 רחפנים ביום בצבא האוקראיני לבדו, או כ-200 אלף יחידות בחודש, שאחראים על 60%-80% מכלל הפציעות והפגיעות הקטלניות בשדה הקרב.

על פי מכון המחקר האמריקאי FDD, הישג זה נעשה הודות לדיוקם הגבוה, יכולת התמרון שלהם והיכולת לשדר מטענים ישירות לעבר המטרה - באמצעות מטעני נפץ קטנים. "הניסיון בשדה הקרב הוכיח שרחפני FPV מאיימים יותר מכלי רכב או חיילים", נכתב במחקר שהוציא המכון האמריקאי בשבוע שעבר. "אוקראינה הפילה לאחרונה מסוק תקיפה רוסי עם רחפן. חיזבאללה עשוי לנסות לנקוט טקטיקה דומה נגד כוחות ישראליים, כמו מסוקים שבהם צה"ל משתמש ליירט את רחפני הארגון".