"אמרו לי אין לך סיכוי": מאחורי עסקת הענק של מאור מלול ועומר אדם

ענף חוות השרתים בישראל עולה שלב והבהלה למהפכת ה־AI מביאה לקצב עסקאות שטרם נראה פה. השבוע זו הייתה אחת מחמש חברות הענן הגדולות בארה"ב, קרוסו, ששכרה כ־40 מגוואט בחוות השרתים שבונה בעפולה קבוצת ענן של מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון, בעסקה שמתמחרת את שווי החברה בכ־3 מיליארד שקל.

● המעבדה הראשונה מחוץ ליקנעם: אנבידיה שוכרת חצי דונם בראשון לציון
● המוניים, קרים ואכזריים: גל הפיטורים ב־2026 שובר את כללי המשחק בהייטק

מוקדם יותר החודש רכשה מגה די סי של צחי נחמיאס את השטח של מפעל אליאנס ההיסטורי בחדרה במיליארד שקל, במטרה להפוך את הקרקע, 180 דונם, לחוות שרתים עתירת הספק חשמלי. העסקה של נחמיאס בישרה על מגמה חדשה בנוף חוות השרתים בישראל: לא עוד רכישת קרקע אקראית לבניית נדל"ן, אלא קרבה לקו מתח גבוה ותחנת משנה, המאפשרת לספק הספקים גבוהים במיוחד של חשמל. העסקה היקרה שביצעה מגה די סי בחדרה תאפשר ללקוחות גישה לכ־340 מגוואט של חשמל בשטח קטן יחסית הפנוי ללוגיסטיקה.

מאז תחילת השנה, גילו גם יזמי התשתיות והאנרגיה את עולם חוות השרתים - האחרונה שבהן היא קרן קיסטון שהודיעה שתבנה שתי חוות שרתים תת־קרקעיות בבאר טוביה, בהספק של 40 מגוואט כל אחת בצמוד לתחנת הכוח IPM. קיסטון הצטרפה לנופר אנרג'י של עופר ינאי, שבתהליכים לרכישת קרקע בשוהם להקמת חווה בהיקף של 100 מגוואט, לדליה שתקים חווה של 200 מגוואט מצפון לנמל אשדוד ולאנלייט שתקים מתקן של 100 מגוואט בסמוך לשדה הסולארי שלה באשלים.

לפני מספר שבועות הודיעו גם דוראל אנרגיה ואמפא על שותפות להקמת חוות שרתים צמודות לתחנות כוח. הנהירה של חברות האנרגיה לזהב החדש בסך הכול משקפת מגמה עולמית שבה ענקיות ה־AI מבינות כי צוואר הבקבוק בפיתוח התעשייה מצוי בצריכת האנרגיה שלה. זאת, בזמן שענקיות ענן דוגמת גוגל, מיקרוסופט ואמזון נמצאות במרדף להשגת חשמל, או במקרים קיצוניים גם לבנייה של תחנות כוח משל עצמן.

האם ההייפ מוגזם?

אבל השאלה המסקרנת היא האם הריצה בעקבות הבינה המלאכותית, שאכן דורשת כוחות מחשוב וצריכת חשמל בהיקפי שיא, לא יצאה מפרופורציה. חוות רבות נבנות עוד לפני שהשיגו לקוח ראשון, מה שעשוי להותיר בטווח הארוך חלק מחוות השרתים ללא ביקוש מלא או חלקי.

רק יזמים מעטים הודיעו עד כה על לקוחות השוכרים את חוות השרתים שלהם, בכלל זה מגה די סי שמשכירה שטחים במודיעין, מסמיה ובית שמש לנביוס, ומתעתדת לבנות מעבדות עבור אנבידיה בצפון. מלבדם, שוכרות גם גוגל, מיקרוסופט ואמזון שטחי חוות שרתים, אך קצב הפיתוח שלהן בישראל איטי באופן יחסי לצמיחה שלהן בארה"ב או איחוד האמירויות.

 צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

"אמרו: 'אין לך סיכוי'"

האם יהיה ביקוש לחוות החדשות? לפחות כרגע, ההימור של מלול, אדם וגאון, נראה לגמרי משתלם. על פי הערכות, קרוסו תקנה מאנבידיה 12 אלף מעבדים לשטח ששכרה במתחם של ענן. בחוזה החדש, ענקית הענן האמריקאית התחייבה להשקיע בעשור הקרוב מיליארדי דולרים במתקן.

הצדדים סירבו להתייחס למספרים, אך לפי ההערכות תוציא קרוסו לפחות 1.75 מיליארד דולר על רכישת המעבדים, ועוד כ־60 מיליון דולר על שכירות שנתית וכ־70 מיליון דולר הוצאות חשמל בשנה. לפיכך, היקפה המוערך של ההשקעה של הענקית האמריקאית במתקן בעפולה עשוי להאמיר ל־3 מיליארד דולר בסך הכול בתוך עשור.

ההחלטה לשים את הכסף על התחום הלוהט לא הייתה מובנת מאליה. כשמלול, יליד עפולה שהפך לאחר מיזמי הנדל"ן הגדולים בעיר רכש לפני חמש שנים מגרש של 25 דונם בפאתי העיר בכ־80 מיליון שקל, רבים בענף הרימו גבה. "אמרו לי: 'מה פתאום קנית קרקע בעפולה כדי להקים חוות שרתים?'. אמרו לי שאין סיכוי שמבנה כזה יכול לקום באזור שכזה'", הוא מספר לגלובס. "אבל כבר אז הבנתי שחוות שרתים היא לא עוד נכס נדל"ני, זה כמו להקים חברת הייטק מאפס".

מלול (40) הבין שהאזור שבו נמצאת הקרקע סמוך לקו מתח עליון, ושמע על הקמת פרויקט החשמל טראלייט של מנורה־מבטחים בחבל התענכים הסמוך, שצפוי להפיק כ־300 מגוואט. הוא הימר על מגרש הענק לפני פריצת עידן הבינה המלאכותית וזמן רב לפני שיזמים בכירים ממנו - כמו צחי נחמיאס או עופר ינאי גילו את ענף חוות השרתים.

"המלחמה לא הייתה בעיה"

הלוקל־פטריוטיות מעפולה לא מגיעה רק מהצד של היזם, אלא גם מצד הלקוח: את קרוסו האמריקאית מנהל בישראל אלון יריב (29), יזם חברת הסטארט־אפ אטרו (Atero) שנקנתה בידי קרוסו בשנה שעברה ב־150־200 מיליון דולר. אימו של יריב היא ילידת עפולה, וסבה היה מהמתיישבים הראשונים בעיירה.

אבל ההגעה לעפולה לא נעשית רק מטעמים סנטימנטליים: לקבוצת ענן הגיעה קרוסו דרך פולאר, החברה בבעלות ליאן גרופ של נסים גאון, שהקימה רשת של חוות שרתים לכריית ביטקוין ולאחר מכן המירה מתקנים רבים לעיבוד ענן ו־AI. קרוסו שכרה כמה עשרות מגוואט של פעילות בינה מלאכותית במתקן של פולאר בנורבגיה, וחיפשה להקים פעילות בישראל.

יריב הוא אמנם מנהל הפעילות הישראלית של קרוסו, חברה בשווי 10 מיליארד דולר שמשרתת לקוחות ענק כמו OpenAI ואורקל, אך לאחרונה מונה לתפקיד הבכיר של סמנכ"ל הפיתוח העסקי העולמי שלה. מאז נרכשה החברה שלו על ידי הענקית האמריקאית פעל כדי להביא את חוות השרתים שלה לישראל כחלק מהחזון האישי שלו להפוך את תעשיית המחשוב המקומית ליצואנית של עיבוד בינה מלאכותית באמצעות הקמת "מפעלי AI" - ועל הדרך להביא יותר חברות מקומיות להשתמש בשירותי עיבוד מקומיים במקום לצרוך אותם משרתים מעבר לים.

אבל מעבר לכך, הוא מציין: "בישראל יש כמה מרכיבים שמאפשרים את קיום החזון הזה - כמו חשמל זמין במחיר מספק - ובעמק יזרעאל שוררות טמפרטורות שמאפשרות הרצה אופטימלית של מעבדים גרפיים (GPU) לעיבוד AI - לא טמפרטורה קרה מדי, אבל גם לא חמה מדי". עם זאת, מציין יריב כי השקל הנמוך מייצר קושי לא צפוי בעיבוד AI: "הדבר העלה בפועל את מחיר החשמל לייצור לכל קילוואט של עיבוד בינה מלאכותית", הוא אומר.

קרוסו היא אחת מחברות הניאו-ענן (neo-cloud) הגדולות בארה"ב - אשכול של חברות שמתמחות ברכישת עשרות אלפי מעבדים גרפיים בבת אחת, הקמת אשכולות עיבוד בינה מלאכותית הכוללת תוכנה ומערכות משלימות והשכרתן לחברות אחרות המעוניינות בעיבוד בינה מלאכותית. החברה קיבלה תג מחיר של 10 מיליארד דולר בגיוס הון שנסגר מוקדם יותר השנה, מה שמעמיד אותה באיתנות פיננסית מול שתי החברות הגדולות בתחום: CoreWeave, עם שווי של 58 מיליארד דולר, Nebius שנוסדה על ידי הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין, שנסחרת בשווי של 37 מיליארד דולר, ואפילו ואסט דאטה הישראלית, שהגיעה בשבוע שעבר לשווי של 30 מיליארד דולר ומספקת שירותי עיבוד AI.

בשוק התחרותי הזה, מבקשת קרוסו להתבדל באמצעות שליטה על שרשרת הערך: היא בונה בעצמה את תחנות הכח שלה במתקנים בארה"ב - ומציעה שירות שכולל מערך חומרה הדרוש עבור ענקיות ה- AI, כמו OpenAI: "מהחשמל ועד הענן", וכן כלי תוכנה המתמחים בשיפור היעילות של המעבדים הגרפיים בתחום ההסקה והפעלת סוכני AI ובסביבות תוכנה למהנדסי AI. "ישראל היא חלק חשוב במסע הזה, ואנחנו מחויבים לצמוח כאן לצד האקוסיסטם של הבינה המלאכותית", נמסר מהחברה.

"העסקה נחתמה תוך כדי מלחמה עם איראן. השותפות שבנינו בישראל עם הנהלה האמריקאית מאפשרת להם לסמוך עלינו שנעשה בחירות נכונות ונבחר שותפים נכונים. אנחנו גם מאמינים שהמצב ילך וישתפר ושישראל היא מקום שבו מרחיבים את ההשקעה".

מתקן תת־קרקעי מוגן

קבוצת ענן בונה נכון להיום שתי חוות שרתים בישראל: האחת בצרעה הסמוכה לבית שמש - מתחם מוגן הנמצא בתוואי תת־קרקעי בחלקו ומיועד ללקוחות ביטחוניים; והשנייה - ממוקמת בעפולה, נבנית מעל הקרקע לצרכים אזרחיים. הוא החל כפרויקט הנבנה ל־40 מגוואט, התרחב ל־80 מגוואט, ומתפרס על פני שטח של כ־40 אלף מ"ר. כעת, מכוונת ענן לבנות במתחם בן 200 הדונם כ־100 מגוואט. על פי ההערכות בשוק, עלות הקמת המבנה הכולל נאמדת בכ־850 מיליון דולר.

"כשקנינו את הקרקע דיברו איתנו על ארבעה, אולי שמונה מגוואט של פרויקטים. מהר מאוד זה צמח לכ־32 מגוואט, והיום מדברים איתנו על לא פחות מ־200־300 מגוואט", אומר מלול. "כיום נבנים בעולם קמפוסים של גיגהוואט, כאשר יש כבר בקשות שמוכנות להקמת תחנות כוח בהיקף של 5 גיגהוואט, כאשר צריכת החשמל של ישראל כולה בשעות השיא עומדת על 17 אלף גיגוואט".

יריב סבור שישראל צריכה להפוך את מרכזי הבינה המלאכותית שלה ל"בארות הנפט" החדשות, באמצעות ייצוא של כח עיבוד AI וסבסוד מחירי החשמל באמצעות הטבות או תשלום על חשמל בדולרים. "בכל העולם האנרגיה נסחרת בדולרים - זה ה"פטרו-דולר" החדש, ושינוי בשערי המטבע מייצר דינמיקה אחרת - כדאי למדינה לשמור על מחיר חשמל נח לייצוא כי הדבר יביא לה רווח בטווח הארוך - באמצעות מסים שתגבה מחברות AI שיפעלו כאן".