הזוג שמרוויח 20 אלף שקל ולא יודע איך יצליח לגדל פה ילדים

מעוניינים להשתתף בסדרת הכתבות? כתבו לנו: tomer-s@Globes.co.il

הוצאות גדולות ומעצבנות

עומרי: "ההוצאה הכי גדולה שלנו היא טיפולים רפואיים לחתולים. כשחתול לא מרגיש טוב או צריך ניתוח ותרופות, זה מגיע בקלות לאלפי שקלים. רק החודש הוצאנו באזור ה־7,000 שקל לפני ביטוחים ואוכל בגלל כמה מקרים חריגים". ושיר מוסיפה: "ההוצאה הכי מעצבנת היא ארנונה. היא מאוד גבוהה ואנחנו לא מרגישים שאנחנו מקבלים משהו מספק בתמורה. התשתיות לא מספיק טובות, אין חניה, ולוקח לי 35 דקות להגיע לעבודה שנמצאת 4 ק"מ מהבית".

● בין המאקרו למיקרו | עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל
● בין המאקרו למיקרו | עם 30 אלף שקל נטו בחודש, המשפחה שלא מצליחה לחסוך לדירה

לפני כמעט שנה, הבית שלהם נפגע מטיל במהלך מבצע "עם כלביא". "פונינו מהבית מבחירה כי אי אפשר היה לחיות בו", מספר עומרי. "שילמנו על Airbnb במשך שבועיים עד שבעל הדירה שלנו הצליח לגרום למס רכוש להגיע. העירייה אמרה לנו 'תשימו ניילון ותחיו פה'. למזלנו, בעל הדירה הוריד לנו 1,000 שקל מהשכירות, וזה מאוד מוערך מצידו, אבל מבחינת הרשויות היינו אמורים להמשיך לגור שם ככה".

"הבאנו שואבי ספות ומיטות כדי שלא יישארו זכוכיות בבית ויצא לנו בערך 15 אלף שקל של הוצאות לא מתוכננות - כמעט כפל שכר דירה עם כל הניקיונות והמגורים החלופיים. למעשה, עד היום ההרס באזור עדיין כאן. אנחנו קמים כל בוקר לתוך הטראומה הזאת", מספרת שיר.

מה המצב בבנק?

"ביחד אנחנו מרוויחים מעל 30 אלף שקל ברוטו - שזה בסביבות ה־20 אלף נטו", אומר עומרי. "אם פעם חשבו לעבוד עשור ולחסוך לקראת רכישת דירה, היום זה מרגיש רחוק שנות אור, בעיקר בגלל האינפלציה. ואנחנו לא אנשים שטסים כל חודשיים לחו"ל או קונים כל מה שבא לנו. אני מרוויח כמעט 20 אלף ברוטו, והנטו שלי קרוב ל־12".

שיר, שעובדת בתחום הביוטכנולוגיה, פוטרה לאחרונה מעבודתה במסגרת צמצומים אגרסיביים בענף, אך מצאה משרה חדשה. "המעבר שלי לעבודה החדשה הביא איתו העלאה של 3,000 שקל - מ־14 אלף ברוטו ל־17 - אבל בנטו זה נשאר כמעט אותו דבר. אין תחושה שבאמת הצלחתי להתקדם, כי אני בדיוק בין שתי מדרגות מס".

עומרי: "אנחנו בפלוס, זה פלוס שמאפשר לחיות, אבל אי אפשר להגיד שאין חששות בכל פעם שנכנסים לסופר. בנטו של הנטו, אחרי הוצאות, בימים יפים נשארים כמה אלפים. בחודשים פחות יפים - מאות. ואנחנו לא אנשים שמתפננים - לא טסים כל חודשיים לחו"ל ולא קונים כל מה שבא לנו".

שיר: "אנחנו טבעונים, ואם רוצים לחיות בתזונה טובה, זה מוסיף עוד בערך 30% להוצאות. זה מתקזז קצת עם זה שלא קונים בשר. אבל אנחנו כמו כל עם ישראל - מחפשים מבצעים".

יש חסכונות, השקעות?

"מה שאפשר, כן. משקיעים מדי פעם כמה מאות שקלים ב־S&P 500, אבל משקיעים בעיקר בבורסה הישראלית - בנקים ומסלולי מדדים ישראליים".

מה מטריד בעתיד הכלכלי?

לדבריה של שיר, הקושי העיקרי הוא תכנון לקראת הבאת ילדים לעולם "זה האירוע הכלכלי הכי מפחיד שיש. מי שרוצה להביא ילד צריך מראש עוד אלפי שקלים בחודש. רק גן פרטי זה בערך 4,500 שקל. אנשים בגיל שלנו כבר שמים סימן שאלה על עצם הרעיון של להביא ילדים. ואם נביא ילד - לא רק שלא יהיה חיסכון, גם מה שיש יתחיל להיאכל. אנחנו מבינים שאנחנו יחסית פריבילגים. עדיין אין לנו ילדים, אין תמיכה בהורים ואין הוצאות כבדות במיוחד. ועדיין, התחושה היא שהכול נהיה קשה יותר".

חלומות על דירה כאן?

"יש דירה קטנה ביוון, לא בישראל. קניית דירה פה נשמעת כמו אירוע בלתי אפשרי. וגם אם כבר קנית דירה - אחרי מה שחווינו עם הטיל שפגע ליד הבית, הבנו שלהחזיק דירה בישראל זה לא רק עניין של מחיר או משכנתא. במציאות כאן מספיק אירוע אחד כדי למצוא את עצמך בתוך כאוס - בירוקרטיה, מס רכוש, מגורים חלופיים. במצב של מלחמה יכול ליפול טיל על הבית, ואתה מוצא את עצמך שוב מתעסק בכל הבירוקרטיה הזאת. זה לא שווה כלכלית ולא מנטלית", אומר עומרי.

שיר: "לגבי דירה כאן - מי בכלל חולם היום על הפנטזיה הזאת...".

אנחנו מול המאקרו

"בדיוק כמו מה שקרה פה במלחמה, שנרמלנו את ההרס והכעס", נרמלנו גם את הפער בין המאקרו למיקרו", אומר עומרי. "לאחרונה חניתי בתל אביב, ראיתי שהמחיר 50 שקל ואמרתי לעצמי 'וואו, איזה זול'. המספר הזה כבר נהיה נורמלי. גם לקחת 150 שקל על עוגה נהיה פתאום בסדר. הכול נורמלי, הכול תקין, אנחנו פשוט מכילים את זה".

שיר מוסיפה כי "הנרמול היותר מטורף בעיניי הוא סביב ילדים. אם פעם היו אומרים 'תתקתקו ילדים שיהיו באותו גיל', היום אף אחד כבר לא מדבר על להביא ילדים בהפרשים קצרים. אנשים מחכים שלפחות ילד אחד יעבור לחוק חינוך חובה לפני שחושבים על עוד ילד. זוגות צעירים כמונו, בלי ילדים, זה אחד השיקולים המרכזיים שלהם - איך מביאים ילד כשבקושי עומדים בהוצאות. אנחנו שנינו מתפרנסים מעל הנטו הממוצע, ועדיין מרגישים את זה".