הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"

"לא הייתה תקופה כזו בהיסטוריה שבה היה כל-כך קשה לייצר חברה מצליחה. עדיין אפשר לקבל השקעת סיד מאיזו קרן דרג ו', אבל להקים חברה שיכולה לצפות את השוק, לזוז מהר ולהגיע לארגונים משמעותיים, הפך להרבה יותר קשה, כי החברה לא יודעת לאן השוק ילך. הרי כשמתסכלים אחורה, רוב התחזיות שהשמיעו חברות לא התממשו" - כך אמרה היום (ד') הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, בכנס TECH IL של גלובס שנערך בתל אביב.

● כנס TECH IL | ליעד אגמון: "אני לא שוכר ג'וניורים. שוליית מתכנת עם 35 אלף שקל בחודש ותן ביס"
● כנס TECH IL | אייל פרוינד, מנכ"ל הפניקס ESOP: "למרות כל האתגרים וחוסר הוודאות אנחנו עושים לונג על ההייטק הישראלי"
● כנס TECH IL | שלמה קרמר, מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס: "זו רק שאלה של זמן. נהיה חברה ציבורית"

בשיחה עם מיטל וייזברג, כתבת הייטק בגלובס, תיארה זיגמן את השינויים שמחוללת הבינה המלאכותית (AI) בעולם הסייבר. לדבריה, "הדבר הכי מעניין שקורה עכשיו הוא שזו הפעם הראשונה בה טכנולוגיה משנה ארגונים ועוזרת להם להתייעל, ובאותו הזמן עוזרת גם לתוקפים". היא ציינה כי "למשקיעים אין כדור בדולח כדי לראות לאן השוק הולך, אבל לראות את התהליך הזה קורה בשני המקומות - הארגונים והתוקפים - זה סופר-מעניין".

זיגמן סיפרה כי גם לנוכח כניסת ה-AI, הקרן שאותה היא מנהלת מקפידה להשקיע בראש ובראשונה לפי התרשמותה מהיזם. "אנחנו משקיעים בבן אדם עצמו. אולי יהיו שאלות על הרעיון, אבל זה רק כדי לשמוע אם הם היזמים שנפגשים איתנו מדברים בתשוקה. אנחנו משקיעים באנשים עם חוסן ויכולת ללמוד מהר". עם זאת, לדבריה, היא סבורה כי ה-AI משנה את הקריטריונים להשקעה בשוק באופן כללי.

בהתייחסותה ליתרון התחרותי של סטארט-אפים הפועלים כיום בענף, זיגמן הבהירה: "מעטים הסטארט-אפים שינצחו כי הם בנו את המודל הכי מדהים בשוק. יהיו צוותים שינצחו כך, והיו כאלה שינצחו בזכות היכולת לצפות קדימה, להבין את השוק ולאן הדברים הולכים. האם גם מזל עוזר? תמיד".

האם יש קטגוריות סייבר שהפכו פתאום לאטרקטיביות הרבה יותר להשקעה בגלל ה-AI?
"היסטורית תמיד היו גלים. בשנתיים האחרונות ראינו גלים של AI Governance (כלים לשמירה על בטיחות ואתיקה בבינה מלאכותית - ע'ג') ו-AI Security (הגנה על מערכות בינה מלאכותית מפני התקפות סייבר - ע'ג'), ומשם זה המשיך לגל של Agenet Security (הגנה על סוכני בינה מלאכותית - ע'ג'), שבו יש כבר 120 סטארט-אפים. תחום נוסף הוא SOC Automation (אוטומציה של מרכזי אבטחה - ע'ג'). בתחום הזה נפגשנו עם למעלה מ-40 צוותים שעשו לנו 'פיץ'".

זיגמן הוסיפה כי הסטארט-אפים שאיתם נפגשת הקרן מציגים מציאות שבה תוקפים הפכו להיות יותר יעילים. "פעם לייצר תקיפה דרש הרבה חוקרים ואנרגיה, היום זה יחסית פשוט. אז המון חברות לוקחות את החולשות האלה ומנסות לייצר פתרונות הרבה יותר מהירים. הן מנטרות מה זו תקיפת אמת ומה לא, ומציעות סגירת תהליך אוטומטי".

 כתבת ההייטק מיטל וייזברג בשיחה עם הילה זיגמן בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

עלייתם של סוכני ה-AI

התפתחות נוספת שעליה הצביעה זיגמן נוגעת ל-Identity Agents, כלומר סוכני AI עם זהות ייחודית שבה ניתן לשלוט ולא כאלה שנסמכים על תפוצה של מידע משותף. לדבריה, מדובר בתחום שנהנה מהשקעות רבות בשנתיים האחרונות.

עוד עמדה זיגמן על טכנולוגיות חדשות שבולטות בשוק, ובהן בתחומי הפישינג המתוחכם וה-Social Engineering, שבהם מערכות מפעילות מניפולציות על גולשים כדי לשתף בעצמם מידע. טכנולוגיה בולטת נוספת מספקת פתרונות אוטומטיים למציאת חולשות במערכות.

עם זאת, זיגמן תיארה את הקשיים בתחום ואת הקטגוריות הפחות מצליחות בענף. "באופן עצוב, כמעט כל קטגוריה שלא מזהים אותה בשנייה הנכונה - קשה להיכנס אליה אחר-כך. לגייס השקעת סיד זה כאמור לא קשה במיוחד, אבל לגייס סבבי B ,A ובטח C זה כבר הרבה יותר קשה. רואים שחקנים שמתחילים להיעלם, ויש קטגוריות שנעלמו לגמרי מהמגרש. יש כאלה שהמשקיעים מחכים על הספסל לראות מי שורד. החברות מתמודדות עם האתגר הזה. המנכ"לים בחברות שלנו נדרשים היום לקצבים הרבה יותר מהירים. הם צריכים לזוז מהר".

זיגמן הוסיפה לתאר את הפער שבין ציפיות בתחילת הדרך לבין המציאות בהמשך. "המון ציפיות לא קרו. בעבר כמעט כל CISO (מנהל אבטחת מידע - ע'ג') שדיברנו איתו אמר שאין להם אייג'נטים (סוכני AI לביצוע פעולות וקבלת החלטות באמצעות בינה מלאכותית - ע'ג'), והיום אין כמעט ארגון שאין בו מאות אייג'נטים פעילים".

שינוי דרמטי שמכניסה ה-AI לשוק נוגע למודל הכלכלי סביב בניית חברה - ובעיקר לצניחה במספר המפתחים שמעסיקות החברות. "אנחנו היום בקרן הרביעית שלנו. אני מסתכלת לאחור על הקרן הראשונה וכיצד החברות החדשות שלנו היום מצליחות עם הרבה פחות מפתחים בהשוואה לאז. אני לא חושבת שצפינו את המהירות שבה מנכ"לים בחברות יגידו לנו שלא צריך כל-כך הרבה מפתחים. העלויות זזו. במקום לשלם על עובדים, משלמים היום על טוקנים. זה מדד לקצב ההתפתחות של החברה".

היתרון הישראלי

בתשובה לשאלה האם היא מזהה יתרון של ישראל בענף, השיבה זיגמן: "יש הרבה חברות מדהימות שיוצאות מאזור המפרץ (עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו - ע'ג'), אבל אם מסתכלים על ישראל, התחושה אומרת שכן".

היא ציינה כי במקום להציע פתרונות לתרחישי סייבר אפשריים בטווח זמן של שלוש שנים מהיום - שעל כן כנראה לא יתממשו בסופו של דבר לנוכח השינויים המהירים בענף - עדיף ליזמים להתמקד בתרחישים לתקופה של כחצי שנה קדימה, אשר לגביהם ישנה ודאות יחסית.

ההזדמנות, הדגישה זיגמן, מצויה "עבור יזמים שישכילו לזהות את השוק בצורה עדינה יותר. צריך לזהות את המיקום המדויק בין תרחיש שיהיה מאוחר מדי (כלומר רעיון שכבר שמעתי) לבין רעיונות שמסתכלים שלוש שנים קדימה", ועל כן כנראה לא יתממשו.

מה הדבר העיקרי שהיית ממליצה ליזמים שרוצים להקים חברת סייבר היום לעשות אחרת בגלל מהפכת ה-AI?
"דבר ראשון הייתי מטיסה אותם לעבור כמה שיותר מהר. בעבר לקחו את הזמן לראות איך הארגון עובד ולהביא לקוחות, היום אין את הפריבילגיה הזו. צריך להבין מהר איך הדברים קורים, מה האתגרים, ולהסתכל על כמה שיותר טכנולוגיות. כדאי להבין טרנדים ומה אפשר לעשות היום עם מחצית מהאנשים שהיו נדרשים בעבר".

*** גילוי מלא: גלובס מודה לשותפים שסייעו לנו לקיים את כנס TECH IL: קבוצת הפניקס, הפניקס ESOP, אונדס ישראל, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, פישר (FBC), Voicenter וכן לסייברסטארטס ולרשות החדשנות.