"אחד השינויים המשמעותיים בעשור האחרון": ישראל בדרך לרפורמה בתחבורה הציבורית

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות • לפי החוק, חלק ניכר מהסמכויות הללו יעבור לגופים אזוריים חדשים, שינהלו את התחבורה לפי אזורים עירוניים גדולים

תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף
תחבורה ציבורית / צילום: שלומי יוסף

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות. למעשה, ההצעה הממשלתית נועדה להעביר את סמכויות ניהול התחבורה מהשלטון המרכזי לגופים אזוריים, מתוך הנחה שאלו מכירים טוב יותר את צורכי השטח. ההצעה תקים בשלב ראשון רשויות מטרופוליניות באזור תל אביב, ירושלים וחיפה, ובשלב הבא תוקם רשות באזור באר שבע.

בלעדי | סקר חדש מגלה: עובדי התעשייה בישראל כמעט לא משתמשים בתחבורה ציבורית
בעולם כבר משלמים על ביטוח לפי סגנון הנהיגה. למה ישראל נשארה מאחור?

החוק, שנחשב לאחד המהלכים המבניים המשמעותיים בתחום התחבורה הציבורית, נמצא על השולחן כבר 30 שנה (מ־1996) ונתקע בשל ויכוחים בין משרדי הממשלה על אופן קידומו והגוף הפרלמנטרי שיטפל בו. הצעת החוק פוצלה מחוק ההסדרים בשנה שעברה' ובחודש שעבר החלו דיונים בוועדת הכלכלה. אישור ההצעה התאפשר בסופו של דבר לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות, בין היתר על סוגיית היו"ר הראשון של המועצה המטרופולינית.

המהלך ייצא לדרך באזור תל אביב אשר תוגדר כעיר הראשית במטרופולין. בשלב הראשון (עד סוף 2028), הרשות תכלול את הערים: תל אביב, בני ברק, חולון, רמת גן, בת ים, הרצליה, גבעתיים, רמת השרון וקרית אונו. החל מ-1 בינואר 2029, גם העיר ראשון לציון תצטרף רשמית כחלק בלתי נפרד מהרשות. מטרופולין ירושלים כולל את אבו גוש, מטה יהודה, קרית יערים וצור הדסה. מטרופולין חיפה יכלול גם את קרית ים, קרית מוצקין, קרית ביאליק, קרית אתא, טירת כרמל, נשר, רכסים ומועצה אזורית זבולון.

ההסתייגות: תחבורה ציבורית בשבת

חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות מבקש לשנות מהיסוד את האופן שבו מנוהלת התחבורה הציבורית בישראל. כיום, רוב ההחלטות מתקבלות ברמה הארצית, ע"י משרד התחבורה, שאחראי על תכנון הקווים, הפעלתם והקמת התשתיות. לפי החוק, חלק ניכר מהסמכויות הללו יעבור לגופים אזוריים חדשים, רשויות מטרופוליניות, שינהלו את התחבורה לפי אזורים עירוניים גדולים: גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. השינוי המבני הזה כבר קיים במדינות מפותחות בעולם, דוגמאות שנחשבות מוצלחות במיוחד לרשויות מטרופוליניות הן לונדון ואמסטרדם.

הרשויות החדשות אמורות לרכז תחתיהן כמעט את כל תחומי הפעילות: מהגדרת מסלולי הקווים ולוחות הזמנים, דרך אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, ועד קביעת מדיניות חנייה ותכנון תשתיות. הרעיון הוא לאפשר ניהול "קרוב לשטח", כזה שמבוסס על ההיכרות של הרשויות המקומיות עם הצרכים בפועל, במקום מערכת ריכוזית שמתקשה לתאם בין עשרות ערים וליישם פרויקטים בקצב הנדרש. בלב המודל עומדת מועצה מטרופולינית, שבה יישבו ראשי הערים במרחב לצד נציגי המדינה. לכל רשות מקומית יהיה משקל בהצבעות, שנקבע לפי פרמטרים תחבורתיים ואחרים, ובמקרים מסוימים יידרש רוב מיוחד כדי למנוע מצב שבו עיר אחת שולטת לבדה בהחלטות. במקביל, משרד התחבורה ימשיך לקבוע מדיניות כללית, ורשות ארצית תפקח על פעילות הגופים החדשים.

ההצעה עברה פה אחד, אך היו גם הסתייגות. כך למשל, ח"כ יוראי להב הרצנו ציין כי השינוי אינו מלא כל עוד הרשויות לא יוכלו להפעיל תחבורה ציבורית בסופי שבוע. למרות זאת, הוא בירך את היו"ר ביטן ואת השותפים לחקיקה ואמר כי מדובר במהלך שיכול לשפר את התחבורה הציבורית ולעודד את השימוש בה.

"המדינה משנה כיוון"

"זהו יום משמעותי עבורה התחבורה הציבורית בישראל", אמרה שרת התחבורה מירי רגב. לאחר יותר משלושה עשורים של דיונים, אנחנו מקדמים מהלך שיחזק את התחבורה הציבורית ויאפשר קבלת החלטות קרובה יותר לציבור ולצרכים המקומיים. הרשויות המטרופוליניות ייצרו שותפות אמיתית בין המדינה לרשויות המקומיות, יחזקו את התיאום בין כלל אמצעי התחבורה ויאפשרו תכנון מדויק ויעיל יותר של השירות".

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "הקמת הרשויות המטרופוליניות היא צעד משמעותי בבניית מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת, מתואמת ויעילה יותר. המודל החדש יאפשר תכנון מבוסס נתונים, שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות וניהול מותאם לצרכים הייחודיים של כל מטרופולין".

גם בלובי 99, שדחף במשך שנים לחוק, בירכו. "היום המדינה משנה כיוון ומכירה בכך שלא ניתן להמשיך לנהל את התחבורה הציבורית באותם הכלים ובאותה התפיסה שהובילו אותנו למשבר הנוכחי. אם הרפורמה תיכנס לספר החוקים ותיושם נכון, היא עשויה להיזכר כאחד השינויים המשמעותיים ביותר שנעשו בישראל בעשורים האחרונים.

"במשך שנים ניסתה המדינה להתמודד עם הגודש בכבישים באמצעות 'פלסטרים' נקודתיים, בזמן שהפקקים רק החמירו, זמני הנסיעה התארכו ואיכות החיים של הציבור נפגעה. כעת המדינה עושה צעד אמיץ וחשוב ומאמצת מודל שמיושם בהצלחה במדינות רבות בעולם, שלפיו ההחלטות מתקבלות ברמה המטרופולינית - קרוב יותר לתושבים, לצרכים המקומיים ולאתגרים שבשטח. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק: מעבר מריכוז סמכויות בידי השלטון המרכזי למודל של ביזור סמכויות, שמאפשר לגופים מקצועיים לתכנן ולנהל את התחבורה בהתאם לצרכים הייחודיים של כל מטרופולין".

גם בקואליציית "מנתבים מחדש", המאגדת תשעה ארגוני חברה אזרחית ובהם בירכו על המהלך: "אנו מברכים על ההסכמות שהושגו, ובפרט על שילוב נציג החברה האזרחית במועצת הרשות. כעת נותר להשלים את המהלך במליאת הכנסת ולהביא את הרפורמה לקו הסיום״.