לא רק איראן: בסין עוקבים בדריכות אחרי ראש המוסד החדש

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● התקווה הגדולה של ישראל במפלגה הדמוקרטית
● ההסלמה המחודשת באיראן: התרחיש שעלול לסכן עד 30% מהסחר הימי העולמי

1הזירה החדשה במלחמה בין ארה"ב־איראן

איראן מגבירה את מתקפות הטילים והרחפנים שלה נגד כוחות אמריקאים בירדן, כשהיא שואפת לגרום לנפגעים אמריקאים ולהרתיע את וושינגטון מהסלמה נוספת במבחן הכוחות מול טהרן. כך נכתב בוול סטריט ג'ורנל, לאחר שיחות עם גורמי ביטחון בהווה ובעבר. מתקפת הטילים האיראנית בסוף השבוע על בסיס אמריקאי בירדן הובילה למותם של חיילים אמריקאים לראשונה מאז אפריל, אז שני הצדדים הכריזו על הפסקת אש שכבר קרסה.

לא מדובר במתקפה בודדת: איראן תקפה בשבוע שעבר גם את בסיס האוויר המלך פייסל, ופגעה במסוקי בלאק הוק אמריקאים בשדה תעופה בירדן. לפי הכתבה, "המתקפות החוזרות נועדו להעניש את ירדן על שיתוף־הפעולה שלה עם וושינגטון, ולהפוך אותה לנקודת חיכוך שמזינה את הדיון הציבורי האמריקאי סביב המלחמה".

התקיפות מגיעות במקביל להרחבת התקיפות של ארה"ב באיראן בימים האחרונים, הכוללות גם גשרים ותשתיות נוספות. דיפלומט אמריקאי, בכיר לשעבר בירדן, הסביר בכתבה את הבחירה של איראן לתקוף דווקא את ירדן: "חלק מזה קשור לנכונות של ירדן להתיישר באופן מלא עם המטרות האסטרטגיות והאזוריות של ארה"ב בשל התלות הכלכלית שלה בוושינגטון. עד היום, זו הייתה אסטרטגיה טובה בסיכון נמוך - עד שאיראן החליטה להגיב נגד הבסיסים האזוריים של ארה"ב".

הכתבה מציינת כי ירדן זוכה לסיוע כלכלי וצבאי שנתי מארה"ב בהיקף 1.45 מיליארד דולר, לפי הסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2022.

מתוך וול סטריט ג'ורנל, מאת מייקל ר. גורדון. לקריאת הכתבה המלאה.

2מדוע סין עוקבת אחר ראש המוסד החדש בדריכות

מינויו של רומן גופמן לראש המוסד מעורר דאגה גוברת במעגלי המודיעין הסיניים, כך לפי ניתוח שפורסם במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי ליחסים בינלאומיים. "גורמי מודיעין וביטחון סיניים בוחנים בזהירות רבה את ביצועיו של ראש המוסד החדש, ורואים בו מפקד צבאי בשטח שהובא כדי ליישם את מדיניותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על רקע הסלמת המתיחות עם איראן", נכתב.

עוד צוין כי בניגוד לקודמיו בתפקיד, שעסקו בעבודת מודיעין מסורתית וגיוס סוכנים, גופמן, שנכנס לתפקידו ב־2 ביוני 2026, הוא קצין ומפקד לשעבר בשריון - רקע שגורם לפרשנים בסין לראות בכך מעבר אסטרטגי מניהול גוף ריגול מסורתי לניהול עימותים צבאיים בשטח.

"עם כניסתו לתפקיד, גופמן ביצע מיידית רפורמות מבניות, כולל פיטורי סגנים ובכירים - צעד שבבייג'ינג מפרשים כניסיון לפרק את דרכי הפעולה הישנות של המוסד, על רקע כישלון בהתמודדות עם האיום האיראני", צוין בכתבה. בנוסף, הכתבה מדגישה כי מצר הורמוז והמפרץ הפרסי מהווים עורק חיוני לכלכלה הסינית, ולכן כל פעולה ישראלית סביבו נתפסת כהסלמה יקרה ומסוכנת מבחינת בייג'ינג.

לפי הניתוח, גורמי המודיעין הסיניים סבורים שגופמן נוטה למדיניות נוקשה שמקשה על חזרה לדיפלומטיה, ורואים בו חלק מאסטרטגיה ישראלית רחבה יותר להיערכות לעימות ממושך ורב־חזיתי מול טהרן, בגיבוי אמריקאי. מכוני מחקר סיניים בוחנים, לפי הכתבה, עד כמה מסוגל ראש המוסד החדש להבטיח יציבות - או לגרום לכאוס - בנתיבי השיט האסטרטגיים במפרץ ובמצר הורמוז, סוגיה הנוגעת ישירות לביטחון האנרגיה והסחר הבינלאומי של סין.

מתוך מודרן דיפלומסי, מאת ד"ר נדיה הלמי. לקריאת הכתבה המלאה.

3כך פקיסטן ניצחה במלחמה באיראן - בלי לירות כדור אחד

"באפריל האחרון, כשהתקרב מועד האולטימטום האמריקאי לאיראן לפתוח את מצר הורמוז או להתמודד עם 'השמדת ציוויליזציה שלמה' - שיחת טלפון אחת של גנרל פקיסטני עזרה למנוע אסון", כך נפתח ניתוח שפורסם במגזין האמריקאי פורן אפיירס. "רמטכ"ל צבא פקיסטן אסים מוניר, הדמות החזקה ביותר במדינה, לחץ על דונלד טראמפ ועל ההנהגה האיראנית ששרדה לעצור את המלחמה - ותוך שעות הוכרז הפסקת אש".

בכתבה מתארים מומחים את התיווך הפקיסטני כתופעה יוצאת דופן: "פקיסטן עשתה את מה שסין, צרפת, גרמניה, הודו ובריטניה - לא הצליחו לעשות. המדינה מעולם לא עמדה בקריטריונים המסורתיים להשפעה גאו־פוליטית - לא כמעצמה כלכלית או מדינה בעלת סמכות גלובלית מיוחדת".

לפי הכתבה, מה שהפך את פקיסטן למתווכת אפקטיבית היה שילוב נדיר: יחסים אסטרטגיים עם סין לצד חתירה עקבית לקשר עם ארה"ב, קרבה לערב הסעודית יחד עם זיקה גאוגרפית ודתית לאיראן. בנוסף, לפקיסטן היה גם "כוח כפייה אמין - הסכם הגנה הדדית עם ריאד שיכול היה למשוך מדינות מוסלמיות נוספות למלחמה, תרחיש שהיה מאיים הרבה יותר על המשטר האיראני מאשר התקיפות האמריקאיות והישראליות".

כעת עולה השאלה, האם פקיסטן תצליח לשחזר את ההצלחה שלה גם בסבב הנוכחי ולגרום לשני הצדדים לחזור לשולחן המשא־ומתן?

מתוך פורן אפיירס, מאת אספנדיאר מיר. לקריאת הכתבה המלאה.