תביעה חריגה שהוגשה השבוע נגד מטא בסך 26 מיליון שקל חושפת את אחורי הקלעים של העימות בין ענקית הטכנולוגיה לבין הבנק הגדול בישראל: בשבועות האחרונים פנו בבנק לאומי בדחיפות למטא בדרישה להסיר הונאות פיננסיות המתחזות לבנק, מנצלות את שמו ומסבות נזק כבד ללקוחות.
מכתב התביעה עולה כי בנק לאומי קיבל בעיקר תשובות לקוניות, כאשר לגבי אחד הדיווחים התגובה של מטא התקבלה יותר מחודש לאחר שהוגש - וגם אז הפתרון היה חלקי. בלאומי ביקשו "למסד ממשק מסודר לפניות עתידיות של הבנק להסרת עמודים מתחזים שלא טופלו מראש כנדרש ע"י פייסבוק", אך במטא השיבו בתשובה לקונית שלפיה התוכן המדווח יועבר לצוותים הגלובליים ויוסר.
● המדריך של מטא להורדת לחץ הרגולטורים בסוגיית ההונאות הפיננסיות
● מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף
● "המניות הללו יהפכו אותך למיליונר": מטא לא מצליחה לבלום את גל ההונאות
בבנק הבינו שאין מענה גורף לתופעה, ובצעד יוצא דופן שלחו מכתב פיזי באמצעות שליח למשרדי מטא - אך שם סירבו לקבלו. "למרבה ההפתעה, נתקלנו בהתנהגות מאכזבת מצידכם, כזו שלא מתאימה לגוף גדול ורציני כמו פייסבוק, בכך שנציגכם סירבו לקבל את מכתבנו", נכתב בכתב התביעה. לצד הפיצוי הכספי, מבוקשים גם צו מניעה וצו עשה שיורו לחברה לנקוט אמצעים יזומים נגד פרסומי ההונאה. זאת, אף שבתנאי השימוש של מטא מצוין במפורש שאסור לקדם מודעות מסוג זה.
"אין צורך בעבודת בילוש כדי לזהות את ההונאה"
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עורכי הדין עופר פליישר, סיוון ברש ויהונתן שולמן ממשרד גורניצקי, מפורט שזה תקופה מתפרסמים במטא קמפיינים ממומנים הכוללים הבטחות להטבות, זכויות, רווחים מהירים והזדמנויות השקעה, במטרה למשוך את הציבור למסור פרטים ולמשוך כספים. כל זאת תוך "ניצול שם הבנק ושימוש בסימני המסחר שלו ובמאפיינים המזוהים עמו, היוצרים מצג כוזב כאילו מדובר בפרסום מטעם הבנק".
בלאומי עומדים על כך שהאחראית היחידה שמסוגלת לראות את התמונה המלאה ולמנוע את הנזק היא מטא. מאחר שמדובר בנוכלים אנונימיים שקשה לתפוס אותם, מי שצריכה למנוע את הפרסומים ולוודא את האמיתות של המפרסמים היא מטא. לפי התביעה, "אין צורך בעבודת 'בילוש' מיוחדת על מנת לזהות את הסימנים המחשידים", שאליהם "מצטרפים סימני אזהרה בולטים על פני המודעות כגון ניסוח בלתי מקצועי ולא מתאים לפרסום אותנטי של הבנק".
צילום מסך של מודעה בפייסבוק המתחזה לבנק לאומי / צילום: מתוך כתב התביעה
הסוגיה הזו מתחברת לשאלה בינלאומית חשובה: האם מטא היא לוח מודעות שכל אחד יכול לפרסם בו את העולה על רוחו, או שמא יש לה אחריות על התוכן המתפרסם על גביה. לפי לאומי, מטא גרפה וגורפת לכיסה כספים רבים כאשר היא מאפשרת את אותם הפרסומים תוך עצימת עיניים לכך שמדובר בפרסומים בלתי לגיטימיים.
על פי מומחים ששוחחו עם גלובס בחודשים האחרונים, למטא יש את הכלים הטכנולוגיים כדי לראות את התמונה המלאה. בוועדה בכנסת אף טענו נציגיה כי הם עומלים על טכנולוגיה ייחודית מתאימה לפתרון הבעיה (טכנולוגיה שהוטמעה בעבר במדינות אחרות, אך לפי מומחים ששוחחו עם גלובס - גם אותה ניתן לעקוף).
עם זאת, הביקורת החריפה ביותר כלפי מטא נוגעת לכך ששרשרת ההונאה כולה מתרחשת בתוך האקוסיסטם הבלעדי שלה: הפיתיון מתחיל במודעות הממומנות בפייסבוק ובאינסטגרם, והעוקץ עצמו מתבצע בקבוצות ווטסאפ - פלטפורמה שנמצאת אף היא בבעלותה המלאה. לחברה יש גישה לתמונה המלאה של מסלול ההונאה, אך במקום לפעול למיגור שורש הבעיה ולסגור את אותן קבוצות זדוניות שבהן מופעל הלחץ על המשקיעים, היא מסתפקת בהסרה נקודתית של המודעות.
על פי אחד המומחים, שינויים בחברות כמו מטא קורים רק משתי סיבות - קנס גדול אפשרי, או מפרסמים שמאיימים שלא יקנו את המוצר. "רק בשלב שהחברה הרגישה שהיא מדממת, ונגרם נזק פיננסי אדיר, היא באמת תעשה את השינוי", הוא אומר.
16 מיליארד דולר בשנה ממודעות זדוניות
מנתונים שפורסמו בשנה שעברה בסוכנות הידיעות רויטרס עולה שמטא הרוויחה בשנת 2024 כ־16 מיליארד דולר בשנה ממודעות קנויות שקידמו הונאות - כ־10% מהכנסותיה באותה שנה. לפי מסמכים פנימיים של מטא שהגיעו לידי רויטרס, מדי יום מתפרסמים בפלטפורמה 22 מיליארד ניסיונות הונאה אורגניים (ללא מודעות בתשלום), ומדי יום היא מציגה ברחבי העולם 15 מיליארד מודעות בתשלום עבור הונאות.
בכתב התביעה חושף לאומי נתונים חדשים, שמהם עולה כי בחודש יולי אותרה עלייה דרמטית של מאות אחוזים בפרסומי ההונאה, ובמחצית הראשונה של אוגוסט ניכרת החרפה בנזקים הנגרמים. בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרים של פרסומי הונאה - כ־100 יותר מסך המקרים שאותרו בכל המחצית הראשונה של השנה. הבנק עצמו הצליח למנוע מקרי הונאה ונזק מצטבר בסך 9.2 מיליון שקל.
יתרה מכך, בתחילת השנה פורסם ברויטרס כי מטא גיבשה מדריך פעולה שנועד להדוף לחצי רגולציה תוך יצירת מצג שווא של אכיפה יעילה. כדי למנוע מרגולטורים לחייב אותה לבצע אימות זהות מקיף לכלל המפרסמים, עובדי מטא איתרו את מילות המפתח שהחוקרים חיפשו בספריית המודעות הציבורית ומחקו את המודעות החשודות באופן ממוקד וידני. במטא דחו את הטענות.
ממטא לא נמסרה תגובה לכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
