המדינה המפתיעה שכלכלתה שרדה בהצטיינות את המלחמה באיראן

1 מדוע ישראל לא מצליחה לשנות את הנרטיב כלפיה?

"כסף יכול להשפיע על נרטיב, אבל הוא לא יכול לתקן בקלות את התנאים הפוליטיים שהופכים אותו ללא משכנע" - כך ניתוח שפורסם באתר החדשות Eurasia Review תיאר את הפער הגדל בין מסע ההסברה האגרסיבי של ישראל בארה"ב לבין האופן שבו האמריקאים תופסים בפועל את המתרחש בעזה.

● למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?
● בהשראת ארדואן? הרשויות בטורקיה פתחו בחקירה נגד טבע

לפי הכתבה, ישראל הרחיבה דרמטית את ההשקעה במה שהיא מכנה "הסברה": "בכנסת אושרו ביולי 2026 כ־1.2 מיליארד שקל לפעילות תקשורתית והסברתית, ובהסכם תקציב נפרד מדצמבר 2025 דובר על 2.35 מיליארד שקל למסעות הסברה. משרד החוץ קיבל כבר במרץ 2025 545 מיליון שקל לקמפיינים בינלאומיים וברשתות החברתיות".

הכתבה גם חושפת שישראל פעלה מול חברות יחסי ציבור ודיגיטל אמריקאיות, בהן Clock Tower X, במסגרת קמפיין שכלל שימוש בבינה מלאכותית והפצת תוכן מקוון, כפי שעולה ממסמכים שהוגשו תחת חוק הרישום הפדרלי לסוכנים זרים בארה"ב.

אלא שהמאמץ הכספי הזה, נטען בכתבה, לא מצליח לעצור את השחיקה בדעת הקהל האמריקאית. "סקר של מרכז פיו מיולי 2026 מצא כי רק 32% מהאמריקאים רואים בעין חיובית את ממשלת ישראל, לעומת 62% שרואים אותה בעין שלילית", נכתב. "הפער בין הדורות בולט במיוחד: בקרב בני 18-29 רק 32% התייחסו בחיוב לישראלים, לעומת 58% שהתייחסו כך לפלסטינים - ובקרב דמוקרטים צעירים הפער מגיע ל-26% מול 72%. לעומת זאת, בקרב רפובליקנים ומצביעים מבוגרים יותר התמיכה נותרה חזקה יחסית".

הכתבה מדגישה כי מדובר בשינוי מבני ולא רק בבעיית תדמית: קהל הולך וגדל צופה בעדויות בלתי אמצעיות מרשתות חברתיות ותיעוד הומניטרי ומתקשה יותר ויותר להשתכנע ממסע הסברה ממשלתי, גם אם הוא ממומן היטב. הסיכון האסטרטגי, כך נטען, אינו איבוד מוחלט של התמיכה האמריקאית, אלא שחיקת האהדה האוטומטית שאפיינה את הדור הצעיר בעבר - שינוי שעלול להשפיע בהמשך על הקונגרס, האקדמיה ותקשורת ההמונים בארה"ב.

מאת אלטף מוטי, מתוך Eurasia Review. לקריאת הכתבה המלאה

2 הלחץ האמריקאי עובר לאזרחי איראן

"האיראנים עלולים לראות במהלכים השונים שארה"ב מבצעת כניסיון לגרום להם לסבול ולהתקומם נגד הממשלה", כך מתארת כתבה בניו יורק טיימס את ההימור המסוכן שמאחורי הלחץ הכלכלי המחודש שמפעילה וושינגטון על טהרן. לפי הכתבה, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הכריז בשני על חבילת צעדים חדשה שתחנוק עוד יותר את הכלכלה האיראנית, במה שהמנהל האמריקאי מכנה "יום D-Day כלכלי".

הכתבה מצטטת דוח של העיתון הכלכלי האיראני המוביל דוניה-א-אקצ'אד, שלפיו הריאל האיראני איבד 41% מערכו מאז דצמבר - התקופה שבה שער החליפין הקורס הצית מחאות שהתפתחו לשבועות של אי־שקט ברחבי המדינה, ודוכאו בסופו של דבר בפעולת דיכוי קטלנית. מאז, כך צוין, האינפלציה והאבטלה מזנקות, ומחירי חלק מהתרופות עלו עד 500%. שר האנרגיה האיראני אף הודה כי יצוא הנפט, שעליו מבוססת הכלכלה, מתקרב לאפס בשל הסגר הימי האמריקאי.

עם זאת, הכתבה מדגישה כי גורמים איראנים בכירים מקרינים ביטחון ומזהירים מפני הסלמה. ראש הביטחון האיראני מוחסן רזאעי הבטיח כי "אף טיפת נפט" לא תצא מהמפרץ הפרסי אם מדינות האזור יצטרפו למאמץ האמריקאי - איום שממחיש עד כמה המשבר הכלכלי חמור.

הכתבה גם מציינת כי הצלחת המהלך האמריקאי תלויה בעיקר ביכולת לשכנע את שותפות הסחר המרכזיות של איראן - טורקיה, עיראק, רוסיה וסין - להצטרף אליו, כאשר סין, הקונה הגדולה בעולם של נפט איראני, נחשבת הכי פחות סבירה להיכנע ללחץ האמריקאי. מומחים המצוטטים בכתבה מזהירים כי דווקא הפגיעה באזרחים הפשוטים - ולא במשטר עצמו - עלולה להיות התוצאה המרכזית של הסנקציות.

מאת אריקה סולומון וסנם מהוזי, מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה

3 הלקח שכלכלת מצרים יכולה ללמד את כל המזרח התיכון

"החוסן צמצם את הפערים", כך תיארו אנליסטים של מורגן סטנלי את ביצועיה הכלכליים של מצרים מאז פרצה מלחמת ארה"ב־איראן בפברואר, בכתבה באתר החדשות המצרי Ahram Online . לפי הכתבה, גם קרן המטבע הבינלאומית ציינה בסקירתה כי הכלכלה המצרית הצליחה לספוג את זעזועי האנרגיה ואת המשבר הגיאופוליטי האזורי מבלי לגלוש למשבר פנימי - הישג שהפתיע חלק מהאנליסטים שציפו לתרחיש קשה יותר כשהמלחמה החלה.

"קרן המטבע מעריכה את גירעון החשבון השוטף של מצרים ב־4.5% מהתמ"ג בשנת הכספים הנוכחית, ומורגן סטנלי חוזה כי הוא ינוע בין 13 ל־17 מיליארד דולר בשנה הבאה, תלוי במחירי הנפט", נכתב.

הכתבה מציינת כי יתרות המט"ח של מצרים עמדו בסוף יוני על כ־19% מעל לרמה שקרן המטבע רואה כמינימום הנדרש כדי להבטיח יציבות פיננסית. עם זאת, לא הכול ורוד: הדוח של הקרן, כפי שמובא בכתבה, "מצביע על פער בין קצב הרפורמות המבניות המוצהר לקצב היישום בפועל - שכן תוכנית הפרטת נכסי המדינה הניבה עד כה רק כ־520 מיליון דולר".

הבדל בולט בין שני הדוחות עולה סביב תחזית האינפלציה: "בעוד שמורגן סטנלי הוריד את תחזיתו לשיא האינפלציה ברבעון השלישי ל־15.2%, קרן המטבע נותרה זהירה יותר וחזתה עלייה ל־16.7% במחצית השנייה של 2026". הבנק המרכזי המצרי, מציינת הכתבה, השאיר את הריבית ללא שינוי בפגישתו האחרונה - בפעם הרביעית השנה - כשריבית הפיקדונות עומדת על 19% וריבית ההלוואות על 20%, זאת בעוד האינפלציה זינקה ל־14.9% ביולי.

מאת עבד אל־רחמן רשוואן, מתוך Ahramonile. לקריאת הכתבה המלאה