שלושה מקרי מוות הובילו לעצירת שני ניסויים מבטיחים

מד סוכר ייחודי אושר לשיווק

חברת אבוט, יצרנית מד הסוכר המוביל פריסטייל ליברה, קיבלה אישור FDA למכשיר המשלב מדידת סוכר וקטונים, מולקולות הנוצרות מפירוק חומצות שומן ומשמשות מקור אנרגיה כשרמת הגלוקוז בדם נמוכה, לדוגמה בזמן שינה, פעילות גופנית ממושכת ובתזונה דלת פחמימות. המכשיר מיועד לחולי סוכרת, אך מעורר עניין גם בשוק הוולנס.

● הממצא המפתיע שגילו חוקרים באנשים בני מאה
● למה כולם רואים אנשים קטנים? הפטרייה שמסקרנת את חוקרי המוח

המטרה הרשמית של המוצר היא להתריע בפני חולי סוכרת על עלייה מסוכנת בקטונים. אצל סוכרתיים, מחסור באינסולין שמפרק גלוקוז יכול להוביל להצטברות מסוכנת שלהם. הסימנים המוקדמים הם צמא, בחילות והקאות, כאבי בטן, חולשה ובלבול קוגניטיבי.

בהיעדר אינסולין, למשל כשמשאבת האינסולין אינה מתפקדת היטב, הצטברות מסוכנת של קטונים יכולה להתרחש במהירות עוד לפני שרואים בעיה ברמות הסוכר בדם. בכיר באבוט דימה זאת למד מהירות ברכב (מד הגלוקוז) מול נורה שנדלקת כדי להודיע על כך שיש תקלה (מד הקטונים). כיום ניתן למדוד קטונים בבדיקות דם, שתן או נשימה, אך המדידה הרציפה עשויה להתריע על בעיה עוד לפני שנוצרים התסמינים שיובילו את המטופל לבצע בדיקות כאלה.

מכשיר המדידה הרציף המודד גם קטונים אינו מאושר כרגע לציבור הלא־סוכרתי, אך הוא בהחלט עשוי להיות פוטנציאל הכנסות לעתיד. נזכיר שגם מדי הסוכר הרציפים לא יועדו במקור לציבור הרחב, אך זכו לעניין בקרב מי שרוצים ללמוד על תגובת הגוף שלהם למזונות שונים. אבוט אפילו השיקה מוצר מדף לניטור רציף של גלוקוז לאוכלוסייה הבריאה, בשם לינגו, ולפני שבועות ספורים הכריזה על שיתוף פעולה עם גוגל, שיחבר בין המדידה בלינגו לאפליקציית אימון בריאות של מבית גוגל.

מדידת הקטונים עשויה לעניין מאוד את הציבור שבוחר בתזונה דלת פחמימות או בצום, ורואה בקטונים סימן לכך שאכן הצליח להגיע לרמות גלוקוז נמוכות ושריפה של אנרגיה משומן. ישנה תפיסה, שלא הוכחה עד הסוף, שתזונה דלת פחמימות המובילה לקטוזיס (מצב שבו הגוף מפרק שומנים לאנרגיה במקום להשתמש בפחמימות ובגלוקוז) מאפשרת ירידה מהירה יותר במשקל ושהשמירה על רמות סוכר נמוכות גם אצל לא־סוכרתיים מגינה מפני הסינדרום המטבולי (השמנה, סוכרת ומחלות לב). ישנם גם מי שטוענים שקטוזיס עוזר לבהירות מחשבתית ובביצועים ספורטיביים. עם זאת לתזונה קטוגנית ממושכת עלולות להיות גם תופעות לוואי כמו עצירות, כאבי ראש, עייפות, התייבשות ואבנים בכליות.

מד קטונים יוכל לענות על שאלות כמו כמה זמן לוקח להיכנס לקטוזיס אחרי תחילת הצום, אילו מזונות מוציאים את הגוף מקטוזיס, כיצד משפיעה פעילות גופנית על רמות הגלוקוז והקטונים גם יחד, והאם ניתן להגיע לקטוזיס בתזונה פחות קיצונית וכך למנוע חלק מתופעות לוואי.

אבוט לא אמרה שהיא מעוניינת לשווק את מד הקטונים שלה עבור השוק הרחב, אולם קטונים הם בהחלט מילת קסם לציבור מסוים של מטופלים בריאים.

איליי לילי נערכת ליום שאחרי תרופות ההשמנה

איליי לילי הודיעה על רכישת Merida Biosciences, שפיתחה טכנולוגיה שתוקפת באופן מדויק נוגדנים הגורמים מחלות אוטואימוניות. כיום, הטיפול במחלות הללו, שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, מבוסס בדרך כלל על איזון הפעילות של כלל המערכת החיסונית. מרידה סבורה שהיא יכולה לזהות נוגדנים עצמיים ספציפיים שמובילים למחלה ולנטרל רק אותם, באופן שלא ישפיע על כלל פעילות מערכת החיסון. המוצר נמצא בשלב הראשון של הניסויים הקליניים.

איליי לילי תשלם על הרכישה עד 2.8 מיליארד דולר. זו רכישתה ה־12 מתחילת השנה, מה שמעיד שענקית התרופות אינה נחה על זרי תרופות ההרזיה, אלא מתכוננת ליום שאחרי תפוגת הפטנט, כניסת התחרות או ירידה בשיפוי הביטוחי לתרופות הללו. טכנולוגיה כמו זו של מרידה יכולה לייצר לאיליי לילי צבר רחב של תרופות בתחום המחלות האוטואימוניות.

לדברי יונתן קרייזמן, אנליסט פסגות־סיגמא ברוקראז', זרם המזומנים מתרופות ההרזיה מאפשר לאיליי לילי לבצר לעצמה נוכחות בתחומים טכנולוגיים חדשים בעולם הפארמה, כמעט בלי שהדבר יורגש בשורה התחתונה שלה.

נוברטיס עצרה ניסוי ב־CAR-T בעקבות שלושה מקרי מוות

טיפול מבטיח אחר בתחום האוטואימוני ספג השבוע מכה משמעותית. שלושה מטופלים מתו בניסוי בטכנולוגיית CAR-T של חברת נוברטיס, ובעקבות זאת הוא הופסק הניסוי שלה ואחד נוסף של חברת BMS.

טכנולוגיית CAR-T, המבוססת על הנדסה גנטית של תאים ממערכת החיסון של המטופל עצמו, כבר משמשת בהצלחה לטיפול בחולי סרטן, אולם הטכנולוגיה שהשתמשו בה בניסוי שונה במקצת. אנליסטים מבית ההשקעות וויליאם בלייר העלו השערה ששיטת הייצור של התאים עבור הניסוי היא שגרמה לרעילות. זהו התרחיש הפחות חמור, כי בשינוי שיטת הייצור ניתן יהיה אולי להציל את הטכנולוגיה כולה, אבל עדיין מוקדם לדעת.

רדהיל נפרדת מהמוצר המבטיח שלה

חברת התרופות רדהיל, שסובלת בשנים האחרונות מירידות משמעותיות במניה ומשווי שוק נמוך, הודיעה כי תמכור את הזכויות לשיווק המוצר שלה לטיפול בחיידק הפילורי לחברת Apotex. רדהיל תקבל 18 מיליון דולר מיידית ועד 35 מיליון דולר באבני דרך מסחריות. מניית החברה עלתה 35% במסחר אתמול בנאסד"ק, וכעת עומד שווי החברה על כ־5 מיליון דולר.

המוצר נחשב בעבר להבטחה, ורדהיל הצליחה להביא אותו באופן עצמאי לאישור ב־2019. אולם השוק תחרותי ובשנים האחרונות ההכנסות מהמוצר ירדו משמעותית. כעת ברדהיל מקווים שהכסף שייכנס יחד עם גיוס של 19.4 מיליון דולר ביוני, יאפשר לה לקדם את צנרת המוצרים שלה, הכוללת תרופות לדלקות מעי, מחלת קרוהן וסרטן.

החברה הישראלית שמשנה כיוון ונכנסת לתחום המחשוב הפוטוני

חברת קולפלנט, שפיתחה טכנולוגיה לייצור קולגן בצמחי טבק ולהדפסת תלת־ממד של רקמות, הודיעה על כניסתה לתחום חדש ולא ביומדי: מחשוב פוטוני (מעבד מחשב שפועל באמצעות אור במקום זרם חשמלי).

החברה רכשה את LightSolver מתחום המחשוב הפוטוני תמורת 19.7% ממניותיה ואופציות למניות נוספות שיינתנו בהתאם לעמידה באבני דרך, בהיקפים של עשרות אחוזים נוספים מהחברה. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה 17% ושווי השוק שלה עומד כעת על 7.3 מיליון דולר.

מדובר בשינוי כיוון מבחינת קולפלנט, שבדוחותיה האחרונים הדגישה דווקא את ההזדמנויות העומדות בפניה בתחום הרפואה האסתטית.