הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

יום לאחר הודעת רשות התחרות, לפיה היא מתנה את רכישת חברת כרטיסי האשראי כאל בידי קבוצת יוניון־הראל במכירת החזקותיה של יוניון (ג'ורג' חורש) ברשת סופר־פארם, הודיעו הרוכשות על ביטול העסקה. כפועל יוצא, ישלמו יוניון והראל פיצוי במזומן של 187 מיליון שקל לבעלי המניות בכאל - הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%).

יוניון מהווה 80% מהקבוצה הרוכשת, ולכן תשלם 150 מיליון שקל מהפיצוי, בעוד הראל, שבשליטת משפחת המבורגר, תשלם 37 מיליון שקל עבור חלקה בעסקה (20%).

● בממשלה נוטים לאשר דחייה במכירת כאל
● בדרך לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל: פרטנר קונה את כל המתנגדים

מתוך הפיצוי יקבל דיסקונט סכום של 135 מיליון שקל, והבנק הבינלאומי יקבל את היתרה - 52 מיליון שקל. חרף הפיצוי הגבוה, ולנוכח רווחיהם הגבוהים של הבנקים, לא מדובר בסכום שהשפעתו דרמטית על התוצאות. כך, דיסקונט רשם רווח נקי של 1.2 מיליארד שקל ברבעון השני והבינלאומי הרוויח 583 מיליון שקל.

על פי תנאי העסקה, שנחתמה לפני שנה ומועד השלמתה האחרון הוא ה־1 בנובמבר הקרוב, אמורה הייתה קבוצת יוניון־הראל לרכוש את השליטה בכאל תמורת 4 מיליארד שקל.

בפני יוניון והראל עומדת אמנם האפשרות לערער לבית הדין לתחרות, אך ניסיון העבר מלמד שמדובר בהליך ארוך ולכן סביר שהשתיים יוותרו עליו, כפי שעשתה הראל במקרה של עסקת ישראכרט לפני כשנתיים וחצי. ביטול העסקה למכירת השליטה בחברת כרטיסי האשראי, מותיר מרוויחים לצד מפסידים. גלובס עושה סדר.

דיסקונט: יתקשה לקבל הצעה דומה

מי שעלול למצוא את עצמו כמפסיד הגדול, למרות הפיצוי שיקבל מביטול העסקה, הוא בנק דיסקונט, בניהולו של אבי לוי. עסקת כאל העסיקה את לוי רבות בשנה האחרונה: הוא וצמרת הבנק עמלו ארוכות על מכירת כאל לקבוצת יוניון־הראל. ביטול העסקה עלול להוביל לירידה בשווייה של חברת כרטיסי האשראי ובתמורה שצפוי הבנק לקבל ממכירתה.

בנוסף, במהלך השנה איבדה כאל את מועדון פלייקארד (כרטיסי האשראי המונפקים בלעדית לחברי "נוסע המתמיד" של אל על) לטובת המתחרה ישראכרט, דבר שפגע אף הוא בשוויה.

דיסקונט גם נותר עם הוראה ברורה של המחוקק לפיה עליו למכור את החזקתיו בכאל עד לאפריל 2027. סד הזמנים הלחוץ, במידה ולא ישונה, כפי שמבקש הבנק, עלול גם הוא להשפיע לרעה על המחיר שיוכל לקבל תמורת החזקותיו בחברת האשראי.

אם לא יקבל ארכה למכירת כאל, ויעבור על הוראות החוק, עלול הבנק להיקלע לתסבוכת מורכבת מול המחוקק. הבנק החל לפעול בנושא, ושלח מכתב חריג לבנק ישראל ולמשרד האוצר, שבו ביקש לבחון את האפשרות לבטל את חובת המכירה.

צדיק בינו: יכריע את גורל הנפקת כאל

בפני דיסקונט עומדת כמובן גם חלופה של הנפקת כאל בבורסה, בדומה למהלך שביצע בנק הפועלים עם המתחרה ישראכרט בשנת 2019.

אלא שכאן נכנס לתמונה הבנק הבינלאומי בניהולו של אלי כהן ובשליטת צדיק בינו. כבעל המניות הקטן בכאל, הבינלאומי הוא גורם מפתח בהנפקתה ואי אפשר להנפיק חברה כזאת אם הוא מתנגד.

עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, בשוק יש מי שמעריך כי לבינלאומי אין בעיה עקרונית עם הנפקת כאל, אלא שהיא תצטרך להתבצע בתיאום איתו ובהתאם לצרכיו ולמגבלותיו.

לבינלאומי, יש גם שיקול נוסף: כקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים, לא בטוח שימהר לאפשר כניסה של בנק נוסף למערכת (באמצעות רכישת כאל). מערכת השיקולים והאינטרסים שלו הוא נהנה מהמשך האחזקה בכאל וגם מתשלום הפיצויים שיקבל בעקבות ביטול העסקה.

ג'ורג' חורש: שנתיים שירדו לטמיון

קבוצת יוניון, יבואנית רכב הפועלת גם בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והקמעונאות, ומחזיקה כאמור ברשת סופר-פארם (37% מהמניות) היא המפסידה הגדולה מביטול העסקה. הקבוצה, של ג'ורג' חורש ובני משפחתו, תישא בעיקר נטל הפיצויים לבנקים לאחר שכילתה זמן עסקי יקר של יותר משנה על עסקה שלא צלחה.

משפחת חורש, אחת העשירות בישראל, רצתה זרוע פיננסית חזקה שתאפשר לה להתרחב לעולמות אלה בהם היא אינה פועלת כיום, ובפועל נבלמה בידי הרגולטור.

יפית גריאני: המנכ"לית שעשויה להרוויח

חברת כאל נמצאת בחוסר וודאות מזה תקופה, בשל חוסר הידיעה מי יהיו הבעלים העתידיים, אך מי שמרוויחה מביטול העסקה היא כנראה מנכ"לית החברה, יפית גריאני, שמונתה לתפקיד בסוף שנת 2025, לאחר שנאלצה לעזוב את החברה המתחרה ישראכרט, בה שימשה כמשנה למנכ"ל, בשל פגישה שקיימה עם ראשי קבוצת דלק טרם רכשו את השליטה בחברה.

תפקידה של גריאני הוא אומנם מהמורכבים במשק - היא מנהלת חברה בלי לדעת מי יהיו בעלי הבית שלה בעתיד ולאחר המכה שספגה כשהמתחרה ישראכרט חטפה מידיה את ביצת הזהב - כרטיס פלייקארד.

על אף המורכבות בניהול החברה במצבה הנוכחי, מבחינה אישית גריאני מסתמנת כמרוויחה מנפילת העסקה, שכן כלל לא ברור אם הייתה ממשיכה בתפקיד תחת הרוכשים החדשים.

רשות התחרות: הפכה לאימת השוק

מרוויחה נוספת מביטול העסקה היא רשות התחרות, בראשות עו"ד מיכל כהן שהפכה עצמה לרגולטור עם שיניים המקפיד על בדיקה דקדקנית של הרוכשים בעסקאות ענק במשק.

צריך לזכור שהעסקה של יוניון־הראל נבנתה מלכתחילה סביב החשש שתיפסל בגלל חברת הביטוח, ולכן חלקה צומצם מראש ל־20% מהרכישה. אלא שכאמור דווקא ההחזקה של יוניון בסופר-פארם (37%) היא שיצרה קשיים שלא ניתן היה לפתור.

אף שהתדמית של רגולטור "חונק עסקאות" אינה עושה שם טוב לרשות במגזר העסקי, התוצאה הסופית בטווח הבינוני והארוך עשויה להיטיב עם התחרות. אם כאל תימכר לגורם שאינו קשור לעולמות הצריכה בישראל, יצטרף שחקן חזק נוסף שיתחרה בגופים הגדולים. ואם כאל תונפק בסופו של דבר, גם אז הציבור צפוי להרוויח מהמהלך. הרי את ישראכרט רכשה קבוצת דלק כ-6 שנים לאחר הנפקתה, אחרי שהתברר היטב שלתשובה אין כל בעיה תחרותית.