הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש המחזוי בת"א הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת • נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו • השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו, לברר זאת בעצמו במסגרת המו"מ

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (בראשות השופט יחזקאל אליהו) אכף חוזה לרכישת בית ב-20 מיליון שקל, ודחה טענות הקונה להשתחררות מהחוזה בטענות לאי-גילוי מידע מהותי אישי על בעלה של המוכרת.

"אין בפסיקה ולו פסק דין אחד המטיל חובה על מוכר נכס מקרקעין לגלות מידע הנוגע לסיפור חייו, פרטים הנוגעים באופן מובהק לבעלים של הנכס או מי מדייריו, ובפרט בפרטים החוסים תחת הזכות לפרטיות וצענת הפרט. פרטים אשר כאמור הם חיצוניים לחלוטין לנכס ואינם נוגעים לו, והקשר היחיד שלהם לנכס היא טרגדיה שפקדה את הבעלים בנכס", נקבע.

● האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע בית המשפט העליו
● עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

מדובר במקרה שבו אדם רכש בית יוקרתי ב-20 מיליון שקל מאלמנה וממנהל עיזבון. העסקה עצמה נחתמה, ולאחר שהקונה העביר 2 מיליון שקל כמקדמה, הוא חזר בו וביקש לבטל את העסקה, זאת בטענה כי המוכרת לא גילתה לו שבעלה שלח יד בנפשו באותו בית.

בית המשפט דחה את הטענות של הקונה לביטול הסכם המכר בטענת אי-גילוי, וקיבל את התביעה של המוכרת לאכיפת ההסכם בסכום של 20 מיליון שקל. את המוכרת ייצגו עורכי הדין בעז בן-צור וכרמל בן-צור.

עורכי הדין כרמל ובועז בן-צור / צילום: משרד בן-צור קורב ושות'
 עורכי הדין כרמל ובועז בן-צור / צילום: משרד בן-צור קורב ושות'

במסגרת פסק הדין הציף בית המשפט מחדש שאלה מעניינת: מה מוכר נדרש לגלות לקונה במשא-ומתן, והאם אי-גילוי עניין פרטי-אישי מעברו של המוכר, שאינו קשור לנכס עצמו, הוא עילה לביטול החוזה.

מה היקף חובת הגילוי החלה על מוכר

על מוכר נכס מקרקעין מוטלת חובת גילוי כלפי הקונה שניצב מולו בזמן משא-ומתן לקראת כריתתו של חוזה. בנסיבות מסוימות יכולה להיות לקונה עילה להשתחרר מהחוזה, אם יוכיח כי המוכר הטעה אותו כאשר לא גילה לו עובדות שהיה עליו לגלות לו.

בית המשפט ערך דיון בשאלה הכללית, והיא מה היקף חובת הגילוי החלה על מוכר, ועד כמה עליו לרדת לפרטים ולגלות עניינים אישיים בעת מכירת נכס. "הרחבת חובת הגילוי", קבע בית המשפט, "עלולה להביא להצפת בתי משפט ולסחף בתביעות לביטולי הסכמי מכר בשל טענה לאי-גילוי פרטים שאינם בגדר מידע או עובדות חשובות ורלוונטיות לנכס, עובדות הקשורות לעולם הרגש והאמונה של הרוכש".

בית המשפט אף נדרש להשלכות הכלכליות של הרחבת חובת הגילוי והיידוע בעת כריתת חוזה: "פרט לפגיעה הלא מידתית ואשר אינה נדרשת בזכות לפרטיות וצנעת הפרט של המוכרת, תהיינה השלכות מרחיקות לכת בהיבט של חיי המסחר ויעילות כלכלית... קביעה כאמור תיצור ותוביל לאי-ודאות הן בשלב המשא-ומתן והתקשרות החוזית, שאז לא יידע ויתקשה המוכר לדעת אילו פרטים עליו לגלות", הוסיף בית המשפט.

עוד נקבע כי אין בפסיקה ולו פסק דין אחד המטיל חובה על מוכר נכס מקרקעין לגלות מידע שאינו נוגע לנכס עצמו ומאפייניו, אלא מידע ופרטים הנוגעים לבעליו ולסיפור חייו.

בית המשפט סיווג את המידע שנטען שהמוכרת לא גילתה כמידע שאינו מידע משפטי: "אותו מידע ועובדות אינו מידע משפטי או אובייקטיבי, כי אם מידע ועובדות סובייקטיביות לחלוטין, אשר מקורן בעולם האמונה ומשתנות מאדם לאדם. משכך, אין להחיל על חוזה המכר, אשר הוא חוזה מסחרי-כלכלי, סטנדרטים וכללים אשר הם כולם מעולם הרגש והאמונה... ואשר הם סובייקטייבים לחלוטין".

"להיכנס אל תוך מגירות הנפש של המוכר"

בית המשפט הביע ביקורת על קבלת גישה המטילה חובת גילוי מוגברת בהתייחסו לעבודת בית המשפט בתיקים מסוג זה אם תוחל חובה כזו, כשקבע כי "על-מנת לברר לעומקן את הנסיבות של כל מקרה ומקרה, יהא על בית המשפט להיכנס אל תוך מגירות הנפש של המוכר, לחדור אל נימי הנימים האינטימיים והרגישים ביותר, תוך פגיעה קשה בפרטיותו וזכות לצנעת פרט".

על בתי המשפט למשוך ידיהם מעיסוק בעניינים אלה, מפני שהדבר עלול להוביל את בית המשפט בתביעות שאינן מתאימות להליך המשפטי, כך נקבע.

בית המשפט קבע ביחס לנסיבות המקרה כי לא חלה על המוכרת חובת גילוי שבעלה המנוח שלח יד בנפשו בנכס, וכי מדובר ב"עובדות אשר אין בהן כדי להשפיע על התאמתו של הנכס למפורט בהסכם המכר באשר לתיאורו והגדרתו בהסכם, ואין בעובדות אלה כדי לקבוע כי קיימת בענייננו אי-התאמה בניהם".

אף שלכאורה המוכרת הייתה עשויה להיחשב כמונעת הנזק הזול ביותר, כי היא זו שמחזיקה במידע האישי, בית המשפט התייחס לקונה כמונע הנזק הזול ביותר, כשקבע: "הנתבע, אשר גילה דעתו - בדיעבד ולאחר שכבר נחתם הסכם המכר, לאחר שביצע את התשלום הראשון, ונרשמה לטובתה הערכת אזהרה - כי מבחינתו מדובר במידע חשוב ומהותי, יכול היה בנקל למנוע את האמור ככל שבמסגרת המשא-ומתן היה שואל ומברר את האמור מול תובעת".

לפי בית המשפט, "אין זה סביר לצפות מהתובעת לנחש כי העובדה שבעלה המנוח שלח יד בנפשו בנכס היא מהותית לנתבע".