שכר ראוי

עו"ד טיפל בעיסקת קומבינציה וקיבל שכר רק על-פי שעות עבודתו. בית המשפט שיקלל את שוויה הכולל של העיסקה

המערער, עו"ד, ייצג את המשיבים במו"מ בעניין מגרש שהיה מצוי בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. טיפולו של המערער התבטא בעריכת הסכם פינוי, קבלת פיצוי כספי ומגרש חלופי ועריכת עיסקת קומבינציה לגבי המגרש החלופי.

שופטת בית משפט השלום בת"א, דניה קרת-מאיר, קיבלה אך חלק מתביעותיו של המערער. בהתבסס על פס"ד דניה סיבוס (ע"א 136/92, פ"ד מ"ז(5), 114), קבעה השופטת שהמערער זכאי לשכ"ט רק בגין עבודה שביצע עד להפסקת עבודתו. על קביעות אלו עירער המערער.

עירעורו התקבל אך בחלקו, ככל שהדבר נוגע לגובה שכר הטירחה שנפסק לעניין הטיפול בעיסקת הקומבינציה. את פסק הדין כתב סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, יהושע גרוס, בהסכמת השופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין.

כפי שנקבע בפס"ד דניה סיבוס, בהתקשרות שבין עו"ד ללקוח, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין גם בטרם הושלם הטיפול המשפטי, ובתנאי שיובטח שכרו הראוי של האחרון עבור השירות שכבר ניתן. במקרה הנדון, נדחתה טענתו של המערער, לפיה הוסכם כביכול בינו לבין לקוחותיו כי אלו ישלמו לו את מלוא שכרו, בין אם יתממש הפרויקט ובין אם לאו.

בנסיבות שכאלו, נקודת המוצא היא קביעת שכר ראוי בגין העבודה. "שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית", קבע השופט גרוס, "ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו".

שכר טירחת עו"ד יכול להיקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי עיסקה, שכר לפי שעות עבדה שהושקעו בפועל, שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות, שכר על בסיס תקופתי ועוד.

שיעור שכר הטירחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול גורמים שיש לשקללם, כגון - היקף העיסקה, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה (טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית), טיפול עבור לקוח מיקרי או קבוע, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין והמוניטין שיצאו לו כמומחה בנושא. בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו.

"עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוונטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי".

כשמדובר בשכר ראוי - היקף העיסקה אינו המפתח לחישוב, אך הוא אחד השיקולים לקביעתו. כשהעיסקה אינה יוצאת אל הפועל, משקלו של שיקול זה יקטן, ולעומת זאת יגבר משקלם של השיקולים האחרים. ובכל זאת, אין להתעלם מהשיקול של היקף העיסקה גם כשזו אינה מגיעה לכלל מימוש.

במקרה הנדון קופח המערער במידת-מה בעיסקת הקומבינציה, שכן שכרו נקבע רק על פי שעות העבודה. יש הצדקה להעלאת שכרו ברכיב זה מ-10,000 ל-25,000 דולר.

(ע"א מחוזי ת"א 2321/99 עו"ד נטוביץ נ. כימיכלור שיווק בע"מ ואח', פס"ד מיום 23.7.00. בשם המערער עו"ד ויינברג, בשם המשיבים עו"ד אלבק) (לפסיקה בסוגיית השכר הראוי, ראו: רע"א 5948/99 ריקמור בע"מ נ. עודד, לא פורסם; ע"א 395/96 עו"ד רענן נ. תירוש ואח', לא פורסם; ע"א 6181/93 עו"ד סלומונוב ואח' נ. שרבני ואח', לא פורסם; ע"א 136/92, פ"ד מ"ז(5), 114; ע"א 499/89, פ"ד מ"ו(4), 586; ע"א 458/83, פ"ד מ'(2), 421; ע"א 525/81, פ"ד ל"ו(2), 337; ע"א 474/80, פ"ד ל"ה(4), 45; ע"א 316/73, פ"ד כ"ח(2), 565; ע"א 260/57, פ"ד י"ד(1), 427; ע"א 83/57, פ"ד י"ב(1), 785; ת"א שלום עפולה 2292/96 בנימין נ. אקרמן ואח', לא פורסם)