מילים שמנסות לגעת בתב"ע

נעה ווסרמן-עמיר 02/01/2000 19:46:58

מילים שמנסות לגעת בתב"ע נעה ווסרמן-עמיר 02/01/2000 19:46:58 רמלה אינה המקום היחיד שממציאים בו את העברית מחדש. תלי תלים של פלפולים כבר הפכו שטחים מלונאיים לדירות יוקרה, בתי חוסים לדיור יוקרתי ובתי אבות למעונות סטודנטים. הכל לכאורה תחת החסות של חוק התכנון והבנייה. האקדמיה ללשון ארכיטקטונית אמנם אינה מתכנסת וחבריה מתחלפים, אבל היא עובדת שעות נוספות, והיצירתיות בה לא היתה מביישת גם בלשני צמרת. אלא שמטרת האקדמיה הזו אינה להעשיר את העברית אלא להעשיר את היזמים במשק. ברמלה הפך כביש שמתפקד ככביש בינעירוני, ל"המשך של דרך". בהרצליה כמעט הפך חוף המרינה המלונאי, שנועד לשימושו של הציבור, לשכונה הכי יוקרתית יקרה וסגורה במשק. רק בית המשפט המחוזי בתל אביב הצליח להחזיר את השפיות, ולקבוע את מה שהיה ידוע מראש: דירות נופש הן דירות להשכרה ולא דירות לבעלי ממון. פרשת המרינה בהרצליה הגיעה לבית המשפט בשל מאבקה העיקש של החברה להגנת הטבע לשמירת האינטרסים של הציבור הרחב בחוף הים. עשרות פרשות דומות אחרות אינן מגיעות לבתי המשפט. כך הצליחו חברות שיא החזקות ודנקנר להפוך את בית גרונר ברמת גן מבית אבות לבית דירות יוקרתי, אחרי שהציבה בשער שומר ובנתה חדר מיוחד לאחות רחמנית, ובכך הוכרז כי מדובר ב"דיור מוגן". כך הפך "כפר אבות" בדרום הארץ למעון סטודנטים, כך הופכים שטחים חקלאיים אסורים לבנייה למחסנים, מפעלים, חנויות ומה לא. התרגיל החדש של יזמי הבנייה במשק פועל "בהפוך על הפוך": תיקון לחוק התכנון והבנייה מאפשר ליזמים לבנות בתי חוסים במקומות בהם אושרו בתי דירות, בלי לשלם היטל השבחה. בתי חוסים בתוך הקהילה הם אינטרס ציבורי מובהק. ועדות התכנון מאמצות בידיים רחבות בקשות של יזמים להסב תוכניות מגורים לבתי חוסים, ונוהגות רוחב לב בבקשות להגדלת אחוזי הבנייה. רק הנאיביים מאמינים שחוסים יתגוררו בבתים, רק הנאיביים לא מבינים, שגם הבניינים המוגדלים יהפכו בוקר אחד לבתי יוקרה