המשורר

עם היבחרו, דיבר אהוד ברק על היותו ספינה מזגזגת. אחר-כך אמר שצריך לתת לעם חכות ולא דגים ושגם הריון נמשך תשעה חודשים. השבוע שוב התפייט: שמונה חודשים חיממנו מנועים, נא להדק חגורות. יש לו דרכים משלו לייחס לעצמו צמיחה שלא יצר צבי לביא 27/02/2000 18:27:15

הקפטן אהוד ברק שוב זרק השבוע גלולת הרגעה לנוסעי מטוסו התקועים על הקרקע בהמתנה מעצבנת להמראה מאז הבחירות. "שמונה חודשים חיממנו מנועים, נא להדק את החגורות", שידר את המסר מטקס במצפה רמון, אולי בהשראת בסיס חיל האוויר הסמוך. ברק הוא ראש ממשלה מאוד יצירתי במטפורות כלכליות: צריך לתת לעם חכות ולא דגים בחינם; עגבניות לא מבשילות בין לילה; גם הריון נמשך תשעה חודשים. הסיפור על מנועי המטוס הוא כבר המראה מהספינה שמזגזגת נגד הרוח. גם לוח הזמנים הצטמצם בחודש לעומת ההריון. הבעיה שלו היא ששום מטוס לא ימריא עם גרוטאות שנזקקות לתקופת חימום כזאת. גם אין חברת ביטוח שתכסה את הטיסה. ברק בונה על הזיכרון הציבורי הקצר. מסלול ההמראה החדש הם נתוני הלמ"ס על הזינוק בצמיחת המשק ברבעון שסגר את המילניום. הוא מנסה לנכס בשתיקה את ההישג לעצמו או לממשלתו או להבליע אותו בסיבובי הסרק של מנועי המטוס. אבל אם ברק, מוסמך במתימטיקה, עדיין דבק במשלי העגבניה וההריון, הוא צריך להודות כי שורשי הצמיחה נטועים עמוק בתקופת נתניהו. מאיר שטרית ניבא את התפנית לפני שנה, בשבוע הראשון שלו כשר האוצר. השעון הכלכלי לא תמיד פועם בקצב הפוליטיקה, ונתניהו אכל אותה פעמיים: לפני 4 שנים עם הגרעון ופריצת מסגרות השכר, ירושת בייגה שוחט אחרי קדנציה ראשונה באוצר, ועכשיו עם הצמיחה החוזרת למגרש שעבר ליריבו, הנשקפת לעיניו מחלון היחידה לחקירות הונאה. שוחט, איש תם וישר, מכיר בזכויות היוצרים של נתניהו לפחות בחצי פה. השבוע, בוועדת הכספים, דחה את הפצרות הליכוד להודות למי תודה ולמי ברכה על נתוני הצמיחה (אפילו בתמורה לתמיכה שהבטיחו בהמשך צעדיו), אבל חזר ואמר בשבוע שעבר, בכנס בהרצליה, כי צמיחה אמיתית איננה תהליך של מספר חודשים. אמרו עליו שהתבכיין בהרצליה. טוב בייגה המתבכיין מברק המשתחצן, אשר בז מעל אותה במה לכנסת. הכסף, הוא אמר שם, שייך לציבור ולא לפוליטיקאים, ומבין השורות שידר כאילו רק השליט, שרוב העם בחר בו, מסוגל להציל את הכסף הזה מידיים חמסניות ולעשות בו שימוש נבון וחסכוני. בייגה בקטע הזה - יוק! גם את המגלומניה הזאת ממחזר ברק, לרוב בחוגים סגורים. לפני חצי שנה, בהליכי תקציב 2000, הוא ניסה לשכנע כתבים למכור את הקטע בשמם, חלילה לא כציטוט מפיו. בתגובה הציעו לו דיבור ישיר אל העם בשידור חי. ברק אמר, כי שעת השידור תגיע, אבל היא בוששה לבוא. ברק כנראה יודע שהקטע לא עובד אחרי שהיה פנינת טיעוניו של שר אוצר קודם, יעקב נאמן שמו. שוחטים את שוחט לרגעים בשבוע שעבר היה נדמה שכיסאו של שוחט מתנדנד. ביום אחד הוא שיגר בנפרד מכתבים לוועדות הכספים והכלכלה, בהם הפציר להרוג שני חוקים. הם היו בעיניו שערורייתים ולוקים בעודף פופוליסטיקה. בכספים יצא נגד החוק למתן הטבות מס לתושבי עכו. בכלכלה - נגד החוק המחייב את הממשלה לבנות מיכסה שנתית של דיור ציבורי. המכתבים חשפו עד כמה השר מבודד או תלוש בממשלתו, כמו גם אפשרות שמזלזלים בקיומו. הכל אפשרי אחרי סטירת הלחי של ברק בפרשת מינוי הנגיד. לחוקים היו שני מכנים משותפים: ח"כי ש"ס יזמו אותם והממשלה תמכה בהם. את חוק עכו שיבח במליאת הכנסת השר שמעון פרס. הוא ראה בו "רגע גדול לפוליטיקה הישראלית". את חוק הדיור הילל סגן שר האוצר, ניסים דהן, באחרונה מקורב לשוחט. בוועדת הכלכלה התקבל מכתב שוחט בקורטוב רחמים וכמאמץ הישרדות. האם כלו כל הקיצין כששר האוצר נלחץ לחפש אצל יו"ר ועדה מהאופוזיציה (ח"כ אברהם פורז, שינוי) תחליף למשענת של חברי ממשלתו? פורז דחה את בקשת שוחט במכתב שהיה שיא הנימוס לעומת הבליסטראות שנורו מלשכת יו"ר ועדת הכספים. אלי גולדשמידט, ישראל אחת, יעץ לשוחט לחפש את המובטלים במקום את חברי הכנסת ולהיות גיבור על הממשלה במקום לשפוך את תיסכוליו על הוועדה. ומה הטעם לפתוח חזית נוספת נגד ש"ס, שכבר תקעה רגל אחת באופוזיציה? השתלחות גולדשמידט הרחיקה לכת מעבר למוטו שהוא איננו חותמת גומי של שר האוצר. הוא הכחיש שהחליט לזנב בשוחט בגלל זיהוי סימני נפילתו הקרובה, אבל חשש שהפרשנות הזאת עלולה להגשים קרע וירטואלי. שוחט הוזמן השבוע לוועדה מהיום למחר כדי לטייח את הסדקים ואולץ להתנצל על חשד הפופוליסטיקה. הוא ישב בראש השולחן על תקן שק חבטות מהקואליציה המתוסכלת מתיפקודי הממשלה ("תפסיק לשחק את הגזבר ותתחיל לשחק מנהיגות"). שוחט שתק רוב הזמן. מה כבר היה לו לצפות מהם. יומיים קודם, בפורום הכלכלי הירושלמי, הוא הודה כי לממשלת ברק, בניגוד לימי רבין ז"ל, אין בכנסת הנוכחית גרעין שליטה. הכסא של בייגה - אמר השבוע בכיר בישראל אחת - עושה רושם שהוא אחד היציבים בממשלה. שוחט לא מאיים על ברק ובסגל אין לו תחליף בתור יס-פריים-מיניסטר. ברק מושך בחוטים, ושוחט בתור שר אוצר עצמאי חשוב יותר כמת מהלך. ברק אולי מחזיק אותו כשעיר לעזאזל למקרה שלא יביא את 300 אלף מקומות העבודה המובטחים. אבל זה יהיה קורבן של אין ברירה. אחריו תתחיל הספירה לאחור. תוקפים את "הקופה הקטנה" ח"כ לימור לבנת, ליכוד, רמזה השבוע, שהיא עומדת לחשוף מהדורה חדשה של עמותות ברק. בשיחה הנ"ל עם בייגה שוחט אמרה, כי רה"מ מנהל "קופה קטנה" לסיוע חברתי במימון פרטי של נבחרת עשירי ישראל. לבנת הדגישה, כי מדובר בבעלי עניין אשר יזדקקו מחר להכרעות של ברק שישפיעו על ערוצי השקעותיהם, דוגמת שוק התקשורת. לבנת: "יועץ רה"מ, רפי אלול, אוסף תרומות מ-15 המשפחות השולטות במשק דרך עמותות שאני בודקת את חוקיותן". היא סיפרה איך אלול מחלק פתקים לנצרכים, תמורתם הם מקבלים "חבילות מזון ודברים אחרים". לדבריה, בעלי האמצעים מממנים גם "קורסים ושירותים שונים אחרים". לבנת: "מדובר בצרכים ראויים, אבל השאלה היא אם זו הדרך הראויה". ח"כ אבשלום וילן, מרצ, שאל אותה, במה שונה הדרך הזאת מדרכו של נתניהו, שיזם את פרוייקט "מחשב לכל ילד". תשובתה: "הפרוייקט הוסדר בעמותה שקופה בראשות יולי עופר, ואפילו ברק אימץ אותו. כאן מדובר בגופים עמומים". שוחט ראה ברכה בתרומות אנשי העסקים למען הקהילה, אבל הסכים ש"הכל צריך להיות מסודר ושקוף". הוא גם חקר את לבנת על מקורות המידע שלה. לבנת אמרה שהם מהימנים לפחות כמו אלה שחשפו את עמותות ברק לפני הבחירות. שוחט חייך ומילמל משהו על חגי מירום שלא נראה באחרונה בלשכת רה"מ. לבנת: "אתה יכול לגחך כמה שאתה רוצה, אבל לא תעשו מזה צחוק אחרי שהגילויים שלנו אושרו כולם בדו"ח של מבקר המדינה". מקרקסים את אילן בירן אילן בירן, מנכ"ל בזק, נשאר אלוף בצה"ל גם בלי מדים. הוא מתנסח בתמהיל לשון פסקני ונמלץ עד עוקצני, אך בעיקר הוא שונא כשחולקים על דעתו. הסגנון עבר כשניהל את משרד הביטחון. השבוע הוציאה אותו ועדת הכספים מהכלים כשסירבה להאמין שהוא בא להיטיב עם מנויי הטלפון במהפכת התעריפים. "יש גבול", צעק בירן כדי להשתיק נציג של עמותת צרכנים, שניפץ אחד לאחד את תחשיביו וטען כי רוב המנויים ישלמו יותר. אלי גולדשמידט נאלץ להשתיק את בירן. הוא רמז לו להתרגל מהר למנהגי הבמה הפוליטית שבה נשמעים הרבה דברים לא נעימים לכל אוזן. בירן התקפד. הדובר שהעלה את חמתו היה אביעד ויסולר מעמותת "קו חם לצרכן". בירן שאל בשם מי הוא מדבר. ויסולר נסחף להשיב "בשם הציבור". מחאת הח"כים, שגם הם נציגי הציבור, עודדה את בירן להחמיר עם ויסולר, אחרי שניסו קודם לסתום לו את הפה עוד לפני שפתח אותו. הרי עניינה אותם הקליפה ולא התוכן, מי תורם לעמותה וכמה. העמותות הן הלהיט התורן בוועדה. הח"כים התקשו לעכל את התשובה שמדובר בקבוצת פנסיונרים עצמאים שאינם זקוקים לתרומות וכל מבוקשם לטפח אזרחות טובה וצרכנות נבונה. המסמך של "קו חם לצרכן" היה אחד מ-3 ניירות עבודה מנומקים שהוגשו לוועדה. הם ביקרו או סתרו את נתוני בזק. הנייר של סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית של הוועדה, התריע, שפירוט התעריפים מבלבל ומטעה. אין בו "לפני" ו"אחרי". היא פיקפקה אם נשמרים עקרונות ועדת גרונאו שבזק לא מתנכלת למתחרים פוטנציאליים, בהסתרת המאזנים שמחביאה רווחים ועודפי השקעות. בשורה התחתונה תקפה אלחנני את השימוש בשיטת הממוצעים להדגמת ההוזלה ותבעה הבהרה של מצב המנוי הבודד. את המסמך השלישי חיבר גוף עסקי, "קומרקטינג-ישראל". המנכ"ל, קובי שפיבק, הציג חישובים מפורטים לפיהם צפויה התייקרות עד %85 שתכניס לבזק כמיליארד שקל בשנה ותעמיס חשבונות מנופחים במאות שקלים מיותרים על כל משפחה. חשבונות האינטרנט לבדם יתפחו עד %470! שפיבק סיפר איך דן על תחשיביו עם ראשי בזק, בירן ושות', אלא שהם "לא הציגו בפני אפילו נתון מודפס אחד, וחזר המסר שאני צריך לסמוך על החברה שבדקה את הנושא ולא תרוויח אלא תפסיד". בירן לא הגיב. ויסולר ושפיבק סיפקו נתונים וחומר לשיעורי בית לחברי הוועדה כדי להסיר מחלוקת לפחות לגבי העובדות. בוועדה לא התעמקו בחומר. בקושי ריפרפו בניירת. התנגדות החברים למהפכה, שביטלה את פעימת המונה וביססה את החיוב על משך השיחה לפי שניות, ננעלה על תעריף המינימום הכפול לעומת הפעימה הקיימת. הם טענו שהוא דופק את הציבור בשיחות שגויות ותבעו, בצדק, לבטל אותו. ראשי בזק סירבו להודות שלא מדובר בקיזוז השינויים בחשבון היחיד אלא בסיבסוד מגזרי צרכנים על חשבון אחרים או קיפוח איזורים גיאוגרפיים לעומת אחרים. הם ניסו את תרגיל השיווק המקובל של תחשיבי הממוצעים, והתמצאות הח"כים המוגבלת בחומר מנעה את חידוד העיוות והאיוולת בשיטה, שאיננה תופסת לגבי קבוצות מנויים בעלי דפוסי צריכה ייחודיים. טיעון ההוזלה הממוצעת בשיעור %1.5 הזכיר את האיש שטבע בסטטיסטיקה בעומק ממוצע של מטר וחצי. הנה חומר למחשבה ליו"ר הכנסת, אברהם בורג, שמתכנן פרוייקט יוקרתי ויקר (10 מיליון שקל) של איסוף והפצת מידע לח"כים כדי שיוכלו להתמודד בהצלחה עם פקידי המימשל. אין ביקוש להיצע. בזק תטורטר בימים הקרובים בין ועדות הכלכלה והכספים, שמתנגדות למהפכה. החוק מחייב את הראשונה לאשר את התקנות, הבסיס המשפטי לכל שינוי, ורק אחר-כך תידרש האחרונה לאשר את התעריפים. בכלכלה חשפו ראשונים את העוקץ: בזק שוחטת את גולשי האינטרנט בשעות היום, ומתכוונת לסבסד את המיגזר העסקי, הפלח המועדף בתחרות על שוק התקשורת, בהתייקרות השיחות המקומיות. כפל החזיתות הוא במה אחת יותר מדי לאילן בירן. אחרי יממה מטורטרת הוא תפס שאין רייטינג להצגה שלו. עכשיו עמלים עוזריו על הפקה חדשה של התעריפים, כדי שבפעם הבאה יחזרו משם הביתה בשלום. עושים שפטים במרוויחים האינקוויזיציה המתחסדת של חברי הכנסת חזרה ותבעה השבוע לעשות שפטים במקבלי השכר החריג במיגזר הציבורי, אבל המשיכה להתעלם מהשכר המשולם מתחת לאפה, בברכתם השקטה, לקבוצה נכבדה של עובדי הכנסת. תזכורת: יועצים משפטיים - 38-30 אלף שקל; סגני מזכיר הכנסת - 24-18 אלף שקל; ראש לשכת היו"ר - 21 אלף שקל; מנהלי ועדות - 20-15 אלף שקל; ראשי יחידות החשמל, הבינוי, כוח אדם, מיזוג אוויר - 20-18 אלף שקל כל אחד; מתאמת ביקורים - כ-17 אלף שקל; ראש לשכת מזכיר הכנסת - כ-16 אלף שקל; מפקד משמר הכנסת - כ-14 אלף שקל. רשימה חלקית. יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ סאלח טריף, ישראל אחת, הבטיח להתערב אחרי קבלת עותק של רשימת מקבלי השכר החריג, שפורסמה ב"גלובס" ערב ראש השנה. מאז היא מעלה אבק במגירתו