מבצע מכירת נכסי ההסתדרות תקוע. מתוך כ-500 הנכסים המצויים בשליטה כזו או אחרת של ההסתדרות, כ-380 הם נכסים לגביהם מתקיים מזה למעלה משנתיים ויכוח קשה עם מינהל מקרקעי ישראל.
מתוכם, ביותר מ-40 נכסים כבר בוצעו ונחתמו עיסקאות, הכוללות תנאי מתלה, בגינן שולם כסף. אבל המינהל לא מעביר זכויות. בחלק מהמקרים הוא גם לא מתכוון לאפשר, בשום תנאי כספי שיסוכם בעתיד, שינוי ייעוד.
מדובר בנכסים, גדולים כקטנים, ש"נמכרו", בתל אביב, כפר סבא, פתח תקווה, ירושלים, בני עיש, ראשון לציון, מבשרת ציון, קרית מלאכי, חצור הגלילית, טבריה, קרית טבעון, אופקים, קריית חיים ועוד. וזה כולל מבני מועצות פועלים, מגרשי כדורגל, סניפי הנוער העובד, מועדוני גימלאים, מועדוני חברים, אפילו בריכת השחיה בקרית היובל בירושלים, שנמכרה לשיכון ובינוי, מככבת ברשימה זו..
העובדה שכ-%70 מהנכסים חסומים למעשה, משפיעה על כל שאר אפשרויות המכירה, ועל מחיר המכירה המוצע על הנכסים האחרים.
להסתדרות, בעיקרון, שני סוגי נכסים: כאלה שקיבלה לבעלותה, במישרין או בעקיפין, במהלך עשרות שנים, תמורת תשלום. המחירים היו בדרך כלל סימליים, ונקבעו על ידי ממשלות שראו בהסתדרות ותאגידיה את הזרוע הארוכה של הממשלה, המדינה והמפלגה. נכסים אלה, כ-%30 מסך נכסי המקרקעין, רשומים היום בבעלות ההסתדרות או חברות תאגידים קשורים.
עבור מעל 380 מנכסי המקרקעין, כ-%70, קיבלו תאגידי ההסתדרות מהמינהל זכויות שימוש שיייעודן אחד: רווחת הציבור.
כאלה הם מגרשי הכדורגל "שבבעלות" ההסתדרות, מועדוני נוער, מועדוני גימלאים, מועצות פועלים, סניפי הנוער העובד, אולמי ספורט, מיתקני הפועל, בריכות שחיה, ספריות וכדומה.
על הנכסים האלה ניטש המאבק הגדול בין גזבר ההסתדרות שמואל אביטל, לבין אבי דרכסלר מנהל מינהל מקרקעי ישראל.
המינהל אומר: הקרקעות ניתנו בחכירה, למטרה חברתית-ציבורית בלבד. כאשר מבקשים לשנות יייעוד - הקרקע בעיקרון חייבת לחזור לבעליה החוקיים. אבל, כדי לתת להסתדרות תמריץ אנחנו מוכנים להסדר.
ההסתדרות אומרת: שמרנו על הקרקע כל השנים והשקענו הון רב למטרות הציבור. בזה המינהל חייב להתחשב. אנחנו לא סוחרי קרקע או יזמים העושים לביתם. ההסדר שהוצע (פרטיו בהמשך) - לא בא בחשבון.
דרכסלר נתמך על ידי האוצר ועל ידי משרד ראש הממשלה - אם כי משם טרם נאמרו מילים מפורשות. ואילו ראשי ההסתדרות, אביטל ועמיר פרץ, ראשי סיעת "חיים חדשים", כנראה טרם הפעילו את החיים החדשים הגדול מכולם, חיים רמון. הם גם, ככל הנראה, טרם הכניסו לתמונה את השר שמצטייר כשר הכי הסתדרותי בממשלות ישראל: אלי סוויסה שר התשתיות, האחראי על המינהל. אולי ניסו וטרם הצליחו. אולי הם ממתינים לראות מה יעלה בהסדרים אחרים או בתנאים פוליטיים עתידיים.
באחד הדיונים האחרונים במשרד האוצר הציג דרכסלר פרוטוקול מתוך ישיבת ממשלה משנת 65'. בין שריה היו גם גדולי ההסתדרוניק'ים: זלמן ארן, יצחק בן אהרון, גיורא יוספטל, לוי אשכול, משה דיין ויגאל אלון. הדיון התיחס בדיוק לאותם נכסים שניתנו בחכירה למטרות ציבוריות. ההחלטה היתה חד משמעית: בשינוי יייעוד חייבים הנכסים לחזור למדינה.
בהתחלה הציע המינהל לבצע בדיקה משותפת, שתבדיל בין קרקעות שהוקצו למטרה ציבורית מובהקת - כדורגל, מועדונים וכדומה, לבין קרקעות שהוקצו למטרות ציבוריות אחרות - כלומר, כל אותם נכסים עליהם נבנו בנייני המשרדים של ההסתדרות ותאגידיה, עליהם נטען שהם משמשים את הציבור הרחב.
ההסתדרות סירבה.
אחרי כן ביקשו להקדים ולבצע סקר תיכנוני, שיתחשב בדרישות הרשויות המקומיות לבניית מגורים, מסחר או תעשייה, ובמקביל מתחשב ברווחת הציבור ודרישותיו.
גם לזה ההסתדרות סירבה ואף הרימה קול זעקה כאשר הסתבר, שהמינהל מסרב בתוקף לשנות את יייעוד הקרקע עליה עומדת הבריכה הציבורית בקרית יובל. על הקרקע הזו חתמה ההסתדרות עיסקה עם שיכון ובינוי, שהיו לה תכניות להקים שם שכונה.
אחרי פניות רבות של התושבים קיבל המינהל החלטה לשמר את היייעוד ולהשאיר את הבריכה לטובת הציבור, כמו את מגרש הכדורגל מחנה יהודה שבפתח תקווה.
גם שם כבר נחתמה עיסקת מכירה במטרה לבנות שכונת מגורים, וגם שם לנוכח התנגדות רצינית של התושבים, שהבהירו את הצורך בהמשך קיומו של מגרש כדורגל שכונתי, החליט המינהל לסרב לשינוי ייעוד והעיסקה בוטלה. כך גם בענינו של מגרש הכדורגל בחולון. המינהל מסרב לשנות יייעוד, ומסרב להקמת שכונת מגורים כפי שההסתדרות, עיריית חולון ויזמי נדל"ן מבקשים.
בהסתדרות רואים בזה התערבות גסה. ההסתדרות דורשת לאפשר לה עצמאות בעיסקאות ושינויי יייעוד, עבור כל מלאי המקרקעין.
דרכסלר בתגובה: "הקוד האתי של המינהל אומר: הקרקעות הן של הציבור, ויועדו לטובת הציבור. בניגוד לטענה שאנשים משמיעים, כאילו מה שמעניין את המינהל זה להרוויח, הרי אנחנו מצהירים, כי אין בכוונתנו לקחת שטחים שבשימוש פעיל של הציבור ולהפוך אותם לשכונות מגורים או מרכז תעשייתי, רק כי ככה למישהו משתלם".
עד כאן, הוויכוח האחד.
הוויכוח השני נוגע לנוסחה הכספית של שינוי היייעוד, באותם מקרים שיזכו לבירכת המינהל והרשות המקומית, ומדובר בחלק גדול מ-380 הנכסים המדוברים.
כבר לפני חודשים העביר המינהל את הצעתו לנוסחה הכספית של שינויי הייעוד.
נוסחה זו, לטענת המינהל, מתבססת על הרעיון, להביא לביטוי את העובדה שהקרקע הוקצתה למטרה ציבורית, ומצד שני לתת להסתדרות תמריץ כלכלי שיגרום לה לרצות לשנות יייעוד.
בכך, אומר המינהל יימנע שימוש מבוזבז בקרקע. כלומר שההסתדרות, למשל, לא תתעקש להמשיך ולקיים מגרש כדורגל ללא משחקים, העיקר שלא יחזור למינהל, אלא לייעדו למטרות נדרשות.
לדוגמא, על מגרש הכדורגל בקריית חיים יש תכנית לבניית אלפי יחידות דיור, במגרש הכדורגל ביהוד יש תב"ע מאושרת לכ-200 יחידות.
למינהל נוסחה שהוא עושה בה שימוש במקרים של שינויי ייעוד: מחשבים את ערך הקרקע על פי הזכויות בחוזה המקורי, ומחשבים את ערך הקרקע על פי היייעוד החדש. מפחיתים את הסכום הגבוה מהנמוך ודורשים תשלום של %51 מההפרש.
לזה כמובן יש צ'ופר נילווה - מניעת הצורך במיכרז.
אבל - הרי יש גם לשלם לרשות המקומית היטל השבחה, שמחושב על פי נוסחת %50 מעליית ערך הקרקע.
הנוסחה המקובלת היא שהמדינה, באמצעות המינהל, משתתפת במחצית היטל ההשבחה לעירייה. באחרונה נעשה שימוש בנוסחה זו עבור הקרקע ברחוב יגאל אלון בתל אביב, שם שוכן מפעל הארגז שההסתדרות מכרה לא מכבר. כאן לא מדובר בקרקע שיייעודה חברתי, יייעוד הקרקע המקורי הוא לתעשייה והקונים מבקשים לשנות לבניית היי טק. לכן משתתפת המדינה במחצית היטל ההשבחה לעיריית תל אביב.
אבל, מאחר ובמקרה של 380 נכסי ההסתדרות מדובר בנכסים שיועדו לרווחת הציבור, הרי ההצעה של המינהל אומרת: קחו את אותם תנאים, כלומר, %51 ובלי מיכרז. אבל, בגלל שמדובר בשינוי ממטרות הציבור, המדינה לא תשתתף בתשלום היטל ההשבחה לרשות המקומית.
זהו "קנס" שההסתדרות נדרשת לשלם, על מניעת מקרקעין מרווחת הציבור. אלא שההסתדרות מסרבת בכל תוקף.
ההסתדרות אומרת: לא נוסחת ה-%51 מקובלת ובוודאי שלא ה"קנס" שהמינהל מבקש להטיל עלינו, בצורה של אי השתתפות בהיטל ההשבחה. משמעות הקנס היא, שאנחנו הולכים לשלם %100 משווי הקרקע.
ואכן, בהחלט יכול להיות, שבמקרה קיצוני, כאשר הרשות המקומית תחליט להטיל את מלוא %50 היטל ההשבחה האפשרי, יצטרכו בעלי הנכס לשלם למעשה %101 בגין הקרקע. %51 למינהל ו-%50 לעירייה.
על פי אותה נוסחה הכוללת "קנס", נעשים שינויי הייעוד בכל הקרקעות שיייעודן במקורו היה ציבורי. דוגמא בולטת לכך היא העיסקה שעשתה עיריית ירושלים במגרש בית"ר, עליו יש תוכנית לבניית שכונה עם מאות יחידות דיור.
גם שם היה ויכוח קשה וממושך בין ראש העירייה אהוד אולמרט שהתנגד לנוסחה, לראש המינהל אבי דרכסלר. עם הזמן שוכנע אולמרט בצידקת העניין, והודיע לאנשי ביתר ירושלים, שהמדינה לא תשתתף בהיטל ההשבחה.
נכון לשבוע זה, שום דבר לא זז. לאחר עוד כמה פגישות הצפויות בין אביטל לדרכסלר יובא הנושא למועצת המינהל. הרכב המועצה דהיום איננו נוטה דווקא חסד להסתדרות, מה גם שחלק מהקרקעות המדוברות הן בבעלות קק"ל, ונציגיה צפויים להתנגד לכל הסדר שיגרום לה לוותר על הכנסות.
כל החלטה של מועצת המינהל כפופה, על פי חוק יסודות התקציב, לחתימת שר האוצר, כי מדובר בהפחתת הכנסות. נכון להיום, מקבל דרכסלר מהאוצר תמיכה גורפת לעמדתו.
שמואל אביטל: "מה אני, יזם פרטי שהולך לעשות כסף לביתו? למה אני צריך לרוץ אחרי המינהל בצורה כזו. הטענות שמעלה המינהל, שהקרקעות נמסרו לשימוש מסויים ואנחנו עושים בהם שינוי יייעוד - הן תמצית קיומו של המינהל היום. שכן ההסתדרות, במשך עשרות שנים השתמשה בקרקעות הללו לרווחת הציבור, בהתאם לשימוש המקורי.
"בחשבון היסטורי השימוש הזה עלה להסתדרות הרבה מאוד כסף. נכון, קיבלנו קרקע למגרש כדורגל או למועדון נוער. אבל אנחנו בנינו, אנחנו הפעלנו, גייסנו כוח אדם, שילמנו עלויות. אני כמעט מתפתה לומר שחלק נכבד מההתחייבויות והגרעון של ההסתדרות ( 1.5 מיליארד ש"ח. ס.ק.) נובע מאותה פעילות חברתית קהילתית.. ועל כן אין לנהוג בהסתדרות כמנהג גורמים אחרים.
"ההסתדרות, לפחות בתקופה שלי כגזבר, לא קיבלה ולו אגורה אחת מתקציב המדינה, היא המשיכה להפעיל את מה שצריך ומימנה עצמה מדמי חבר שמשולמים באופן וולונטרי בלבדו".
אבי דרכסלר: "זה פזמון כמעט קבוע. בזק טוענת שהקרקעות שאינן שלה מגיעות לה, כי בלעדיה לא היתה היום טלפוניה במדינת ישראל, וכמו האינדיאנים היינו מתקשרים באמצעות עשן המדורות. חברת החשמל משוכנעת שמותר לה לעשות עם הקרקעות מה שהיא רוצה, כי בלעדיה היינו היום מחממים מים בפרימוס. החקלאים אומרים שבלעדיהם לא היתה קמה מדינה ולכן כל הקרקעות שלהם, וההסתדרות אומרת שבלעדיה לא היתה בישראל פעילות ציבורית אז מגיע גם לה..
"אני אומר להסתדרות מה שאמרתי לחקלאים, ומה שאני אומר היום גם לנכי צה"ל שמבקשים הנחה גדולה ברכישת קרקע לבתים ליד בית הלוחם: אם המדינה רוצה להכיר תודה, ומגיעה תודה גדולה, אז היא צריכה לעשות זאת במישורים אחרים ולא דרך הקרקע.
"אם המדינה תחליט שמגיע להסתדרות עבור תרומתה הרבה, אז שתיתן להם מתנה ישירה של חצי מיליארד דולר - זה לא קשור לקרקע..".
שמואל אביטל: אנשים הולכים למינהל, מדברים מתמודדים ופותרים בעיות. לא יתכן שאני תקוע חודשים ארוכים ואין לי תשובה. הם מקרינים תחושה שבהסתדרות יושבים אנשים פסולים.."
אבי דרכסלר: "אנחנו נפגשים ואין לי בעיה להיפגש שוב ושוב. הם היו רוצים שאני אתעלם מהעובדה, שהקרקעות ניתנו לטובת הציבור - ואני כנראה לא מתכוון להתעלם.
קודם כל מה שהציבור צריך - הוא יקבל, גם אם ההסתדרות כבר עשתה עיסקה על הקרקע.
ואת זה הם לא אוהבים. וחוץ מזה - הנוסחה שקיבלו, היא הנוסחה שהמינהל פועל לפיה, ולא רק במקרה של ההסתדרות. ואני לא רואה הבדל בין עיריית ירושלים למשל, להסתדרות"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
