פינוי-בינוי: יוזמה מלמטה בגבעתיים

בפעם הראשונה התכנסו כ-350 מתושבי השכונה בדרום מזרח גבעתיים לדון בתוכנית לשינוי פני השכונה, חלקם עם לא מעט חששת לקראת הבלתי נודע דליה טל 22/05/2000 19:22:08

לכנס שאירגן בשבוע שעבר (א') הצוות שמנסה לקדם את פרוייקט פינוי-בינוי בשכונת ההסתדרות בגבעתיים, הגיעו כ-350 תושבים. הצוות, הכולל מספר מתנדבים, בראשם חיה מיכאלי ויעקב הילבוך, תושבי השכונה, ניסה להסביר לתושבים מהו רעיון פינוי-בינוי, ובאותה הזדמנות להפחית מעט את החששות הרבים שבליבם, כי מישהו פתאום מנסה לשכנע אותם לעזוב את ביתם הישן, אך הבטוח, לטובת הבטחה לקבל בעתיד דירה גדולה ומרווחת יותר. צמד המילים "פינוי בינוי", או התחדשות עירונית, הפכו לסיסמאות שגורות מאוד בזמן האחרון. משרד השיכון הכריז על 18 מתחמים ראשונים ברחבי הארץ כמועמדים לפינוי ובינוי, ואף קבע חברות מנהלות לקידום התוכניות. באותה עת ממש, הורה בית המשפט המחוזי בת"א לעצור את העבודות במתחם הארגזים, בו מתבצעת תוכנית פינוי-בינוי ביוזמת מינהל מקרקעי ישראל. בשכונת הארגזים התלונן דייר אחד, שלא פוצה כראוי. היזם, פרידמן חכשורי, טוען שפיצה את הדייר מעל ומעבר למקובל, אך למרות זאת ביהמ"ש קיבל את העתירה. מי שמחפש הוכחה לקשיים הרבים שבהגשמת תוכניות אלה, לא צריך להתאמץ יותר מדי. היוזמה של תושבי שכונת ההסתדרות היא לפי שעה היוזמה הפרטית הגדולה הראשונה בפינוי-בינוי שמתחילה ביוזמה עצמית, מלמטה, ולכן מסקרן לעקוב אחריה בהמתנה לראות כיצד תתפתח. אך גם כאן נראה שיוזמה זו לא תמלט מכל הבעיות המאיימות על הצלחת פרוייקטים מסוג זה. כבר היום אומרים הדיירים, כי אינם זוכים לתשומת הלב לה ציפו מראש העירייה, והם, כאמור, רק בתחילת הדרך. ממשרדו של ראש העירייה, אפי שטנצלר, נמסר, שבניגוד לטענות התושבים, הוא דווקא תומך בתוכנית, אך אינו מוכן להגישה לוועדות לפני שיושלמו כל הליכי התכנון, הכוללים נושאים רבים ומגוונים. בסוף מאי 2000 מתכננת העירייה להציג את הפרוייקט בתערוכה, לשמוע את חוות דעת התושבים. מהעיריה נמסר, שהתוכנית היא לא יוזמה פרטית של הוועד המארגן, ולכן יש להסתכל עליה בהיבט כללי ולא אינטרסנטי של אדם זה או אוחר. שכונת ההסתדרות בגבעתיים (רחוב המאבק במערב, אדמית במזרח, משטרת גבעתיים בצפון ודרך אלוף שדה בדרום), נוסדה בסוף שנות ה-50 כפרוייקט של חברת עמידר, בו שוכנו מפוני מעברת שכונת התקווה. חלק מהתושבים קיבלו את דירותיהם כדיירי דיור ציבורי, שאר הדירות נמכרו לבעליהן. מאז הקמתה סבלה השכונה מדימוי נמוך, שהוא תוצאה של עבריינות והזנחה שאפיינו את השכונה. ב-70' שופצה השכונה לראשונה, ב-94' הוחלפות מדרכות וחברת החשמל טיפלה בתשתיות החשמל. למרות זאת ניכר בבניינים שנבנו בתקופת מחסור. לדברי מיכאלי, למרות מיקומה של השכונה בלב אזור וילות, המחירים בה נמוכים בכ-%50 לעומת מחירן של הדירות במקומות אחרים בעיר. הרעיון לשפר את השכונה נולד לפני מספר שנים. ב-96' הוזמן ראש העירייה לראשונה כדי לשמוע את התושבים. המינהל הציע לממן את התוכנית ובה בניית בתי דירות מודרניים עם 2,220 יחידות בשטח 110 כל אחד, במקום הבניינים הישנים שבהם 880 יחידות. התכנון הסתיים כבר לפני שנה וחצי, אך מאז דבר לא זז. לדברי מתכננת המחוז במינהל מקרקעי ישראל, רודיקה רבינוביץ', התכנון מוכן לדיון בוועדה המקומית. עתה מחכים כולם לראש העירייה כדי שיחזור מסיורו בסין, ויעלה את התוכנית לדיון הוועדה. "אצל התושבים יש מחסום עצום של חרדה", אומרת מיכאלי. "אנשים שואלים לגבי ערבויות, תמורה ולוגיסטיקה. אנחנו אומרים להם: אתם לא מסכנים שום דבר בכך שאתם פועלים לתכנון המקום מחדש. להיפך, סוף סוף נוצר סיכוי ראשון של מעורבות תושבים בתכנון המגורים, בקנה מידה שלא נעשה אף פעם. "יש בארץ פרוייקטים שנמשכים שנות דור בגלל מגוון של בעיות קנייניות ומשפטיות, אבל בעיקר בגלל שהופכים את התכנון על הראש בכל פעם שמתחלף ראש עירייה. יש לנו מטרה לסיים את הכל בקדנציה הנוכחית, מצדנו ראש העירייה, שטנצלר, יכול לקטוף את כל היוקרה והכבוד. אנחנו רק מבקשים שיזיזו אותנו מסוף שורת סדרי העדיפויות למקום טוב יותר בסדר היום העירוני. התושבים הם בעלי מעמד בפרוייקט בזכות ולא בחסד. שטנצלר לא מוכן להזדרז יותר מדי