"עד שלא תבואו לשטח לא תאמינו"

יולי תמיר, שרת הקליטה, חושבת שיש לה סיכוי לקבל תוספת תקציבית לטובת שיפור מגורי הקשישים, על ידי הרחבת מספר מקבצי הדיור - פרוייקט שהניב בעבר שערוריות לא קטנות דליה טל 20/08/2000 12:10:00

"עד שמישהו מכם לא יבוא עם מצלמה ויצלם בתוך הבתים, לא תבינו על מה אני מדברת", נוהגת יולי תמיר, השרה לקליטת עלייה, לומר לאנשי האוצר, שאינם מבינים, לדעתה, כיצד יתכן שבארץ חסרים 50 אלף דירות דיור ציבורי. "עד שלא תבואו איתי לשטח, לא תאמינו איך, לעיתים, בדירת שלושה חדרים מתגוררות שתי סבתות זקנות, אם חד-הורית עם שתי בנות, שגם הן אמהות חד-הוריות, ואיתן מתגורר גם נער בגיל העשרה, שמעדיף לישון ברחובות מאשר לחזור הביתה. אני חושבת שלנו, כחברה, צריך להיות אינטרס להציע לכל האנשים האלה פתרון דיור הולם, כדי למנוע את ההתדרדרות המשפחה. אני מאמינה, שלשקם את הילד בן ה-16, שכבר כיום מתחבר לעבריינים רק כי אין לו היכן לישון, יעלה למדינה הרבה יותר כסף מאשר לתת למשפחה פתרון דיור. "הבעיה היא להסביר לאוצר את החיסכון שישיג בעזרת שינוי מדיניות הדיור. אני כל הזמן אומרת, שאם נשקיע בדיור בשנתיים הקרובות ונפתור את מצוקת האנשים האלה, נחסוך הרבה מאוד כסף בעתיד. בשנה כמו זו, שיש בה קצת רווחה כלכלית, אין שום סיבה שלא נביא להקלה ניכרת בתנאי חייהם של אנשים רבים". לתמיר יש הפתעה לאנשי האוצר: רק בסעיף הדיור היא מתכוונת לתבוע תוספת של 660 מיליון שקל, ביניהם 201 מיליון שקל לעידכון שכר דירה לעולים נתמכים, 81 מיליון שקל להגדלת משכנתאות למשפחות חד הוריות, 54 מיליון שקל לשידרוג משכנתאות לעולי אתיופיה, 90 מיליון שקל למשכנתאות לעולים יחידים מאתיופיה ו-180 מיליון שקל להרחבת הדיור לקשישים. לדעת תמיר, הגיע הזמן אנשי האוצר יבינו, שברגע שהם ירפו מעט את היד מהברז, הם בעצם חוסכים הרבה כסף. אחת הפעולות האחרונות שעשה משרד העלייה והקליטה היא הרחבת מספר מקבצי הדיור שעומדים לרשות הקשישים, שמהווים את הנקודה החלשה של השרשרת. לדעת תמיר, הקשישים הגרים בבתי ילדיהם מהווים לעיתים קרובות מעמסה גדולה, ולכן יש לדאוג להם. "באירופה נהוג, שאם מחזיקים בקשיש בבית, מקבלים תגמולים מיוחדים, בין השאר באמצעות זיכויים", אומרת תמיר. "אנחנו לפחות מנסים להקל על המשפחות באמצעות מציאת פתרון לחלק מהקשישים". בין הצעדים עליהם הוחלט, הוספת עוד 1,500 דירות במקבצי דיור, אותם מתכוון משרד הקליטה לשכור לתקופה של 10 שנים. דירות אלה יתווספו ל-3,000 דירות המקבצים שכבר קיימות, ואשר לגביהן נערכת בימים אלה בדיקה מקיפה. תמיר מקווה, שתקופת השכירות הארוכה תוזיל את עלות שכר הדירה אותו יתבקש המשרד לשלם. " עד לסוף אוגוסט תושלם מלאכת בדיקת המקבצים הקיימים", אומרת תמיר. "אחד העיוותים הגדולים שגילינו הוא נושא זה. התברר לנו שהמשרד, בראשות יולי אדלשטיין, שכר מקבצי דיור לקשישים בתנאים מחפירים ולא ראויים. חלק מהדירות, כמו אלה בכפר הנופש הצרפתי, הן בשטח של שבעה (לא טעות) מ"ר, עם שירותים בחוץ, ותמורתן שילם המשרד 1,250 דולר לחודש. החומר הועבר לידיעת המשטרה, שהתבקשה לבדוק את מהות החוזים, אך החקירה טרם הושלמה. "גם במקומות אחרים המצב לא טוב בהרבה, כאשר איש מהמשרד לקליטת עלייה לא טרח להכין מפרט קבוע לדירות אלה. כיום קבענו סטנדרט של שירותים שצריך מקבץ כזה לספק, בין השאר שטח דירה מינימלי, מטבחון, זמזם מצוקה, מטף כיבוי, מועדון לפעילות חברתית, מכונת כביסה ומכונת ייבוש, אם בית וטלפון. במקביל אנחנו יוצרים קשר עם ראשי הערים בהן אנחנו שוכרים את המקבצים. לדעתי, ראש עיר צריך לדעת כמה קשישים יש בעיר שלו, ומה הצרכים שלהם. גם זה, לצערי, לא בוצע". "גלובס": האם לדעתך המדיניות המאפשרת לעולים לשכור דירות ביוזמה אישית היא לטובת העניין, או שצריך להמשיך בבנייה תקציבית. תמיר: "עשינו מהפך במדיניות הדיור, אך לא שינינו את התוצאה. בעבר היו מביאים את העולים, מעמיסים אותם על משאית, ושולחים אותם לעיירת פיתוח לדירות של משרד השיכון. היום אמנם נותנים לעולים משכנתאות, אך הסכום כל כך נמוך, עד שלא נותרת להם ברירה אלא לשוב לערי המצוקה, שם הם מוצאים את אותן דירות זולות. "כאשר מדובר באוכלוסיית עולים חזקה, היא מחזקת את העיר, כאשר אנחנו שולחים אוכלוסייה חלשה, היא מחלישה את העיר עוד יותר. לא פעם ראשי עיירות פיתוח מתחננים לפני, שלמרות שיש להם דירות ריקות, שלא אשלח אליהם קשישים, וזאת כי שירותי הרווחה שלהם, שגם הם מדולדלים, אינם מסוגלים לעמוד במעמסה. "בעיר בית שאן ניסינו תהליך אחר. יחד עם ראש העיר, פיני קבלו, וראש המועצה האזורית עמק הירדן, יעל שאלתיאל, החלטנו להביא לעיר אוכלוסייה צעירה ומשכילה מסן פטרסבורג, רוסיה. העולים קיבלו דירה משופצת ומקום עבודה, ובכך הבטחנו להם קליטה 'דה-לוקס'. אני מקווה שאנשים אלה אכן יישארו לפחות תקופה מסוימת בבית שאן. "אני תומכת בחופש בחירה לעולים בנושא הדיור, אך במקביל אני חושבת שיש ללכת לקראתם בנושאים נוספים. אני חושבת שצריך להכיר בתשלומי המשכנתא לצורך חישוב מס ההכנסה. במקביל הגיע הזמן שדווקא ערים חזקות יתכננו בניית דירות קטנות יותר, המתאימות לזוגות צעירים ולעולים חדשים. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לתכנן תוכניות לטווח ארוך וגם לעמוד בהן. "באמצעות תוכניות אלה ניתן יהיה לדרוש מהערים להקים גם שכונות שבהן דירות זולות יותר. אני תומכת גם במשכנתאות מוגדלות, שיאפשרו לעולים ללכת להתגורר במקומות שיש בהם תעסוקה ולא ידחקו אותם לעיירות מוכות אבטלה, שם יחיו מהבטחת הכנסה". - האם בהשקפת עולם זו את לא פוגעת בעיירות הפיתוח? תמיר: "יש היום אפשרויות קליטה מנצרת עילית בצפון ועד באר שבע בדרום. אני רואה את נושא הקליטה כהוליסטי הרבה יותר. לעיר שאנחנו שולחים אליה עולים חדשים, צריך לתת גם תמיכה בנושאי חינוך ורווחה. עולים חדשים רבים נהנים מפטור חלקי או מלא בארנונה, ולכן מגוריהם בעיר יוצרים עומס על הרשויות. לדעתי, חייבים לתת לערים אלה סיוע נוסף. אמנם לעולים יש בדרך כלל תרומה ניכרת להעלאת רמת הישוב, ובמקרים רבים הם פשוט 'סוחבים' את העיר למעלה, אך חייבים לסייע לערים כדי שלא יקרסו תחת הנטל". - האם לדעתך הקמת רשות תכנון תוכל לסייע לתפיסה כוללת יותר? תמיר: "רשות תכנון היא דבר הכרחי. היא תיצור אינטגרציה של כל הצרכים גם יחד. במציאות הנוכחית כל בעיה נפתרת בנפרד, בונים היכן שיש קרקע זמינה ולא מביאים בחשבון את נושא התעסוקה. במקרה של בית שאן ישב צוות תכנון שבדק את הצרכים בנושא חינוך, קשישים, תעסוקה ועוד, וגיבוש כל הרצונות יחד הביא לפתרון. אני מאמינה שפתרון כזה נחוץ בשאר אזורי הארץ, ורק רשות ממלכתית אחת תהיה מסוגלת לכך. בעזרת ראייה ממלכתית ניתן יהיה להרים עיירות כמו אופקים ושדרות ולעשות שיתוף פעולה בין גורמי חינוך, תחבורה שיכון ותעסוקה. כאשר כל גוף פועל בנפרד, נוצרות הטעויות הגדולות ביותר". - את לא חוששת, שהענקת משכנתאות מפליגות לעולים תגרום לתסיסה אצל זוגות צעירים ילידי הארץ, מהם יימנע הסיוע? תמיר: "צריך לעשות שינוי מהותי בכל מדיניות המשכנתאות. מצד אחד צריך להגדיל את המשכנתאות לכולם, ומצד שני לפתוח את שוק המשכנתאות לתחרות. אין שום סיבה שבמצב הכלכלי הנוכחי של המדינה, אנשים ייאלצו לשעבד את נעוריהם ואת שאר חייהם לתשלום המשכנתא".