בייגה נרדם בשמירה אחרת, הוא היה מסביר לחבר'ה שלו שככה לא עושים לפני בחירות

אבי טמקין 14/09/2000 15:07:04

משהו קרה לחושיו הפוליטיים של שר האוצר אברהם בייגה שוחט, שבעבר ידע לעצור יוזמות במשרדו שהיו עלולות להפוך לנטל מבחינה פוליטית. הוא נרדם בשמירה. בשבוע שעבר התפוצצה לה פרשת השינויים שהממשלה אישרה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, שינויים שבאו לשלול חלקית זכויות של בנים ממשיכים בדיור הציבורי. את השינויים יזם אגף התקציבים של האוצר, שרוצה להנהיג מבחן הכנסות לזכאות להיות בנים ממשיכים, וגם לגבות כסף עבור תיקונים בדירות ובכך ליצור מוטיבציה לשימור הדירה. הנימוק שמכרו אנשי האגף לבייגה ולשרים היה רציונלי: יש היום תור הולך ומתארך לקבלת דיור ציבורי. אלא שכל מי שמכיר את אנשי האגף לדורותיהם, יודע על דרך פעולתם: חוק שהאגף אינו אוהב לא יופעל, גם אם הכנסת אישרה אותו. ואם יופעל, אפשר להרוג אותו בהמשך (זוכרים את חינוך החובה לגילאי שלוש וארבע?). חוק הדיור הציבורי וחוק זכויות הדייר, אשר נחקקו השנה, אינם יוצאים מן הכלל בעניין זה. בייגה שוחט היה צריך להיות מודע למלכודת שאליה מצעידים אותו פקידיו מאגף התקציבים, ולהסביר להם בניחותא שעתה לא הזמן ליוזמות לא אהודות. אלא שבייגה טרוד בתקציב, בגז, בתשתיות ובעוד עשרות עניינים אחרים, ופעמוני האזעקה לא פעלו. אחרת הוא היה מפעיל שיקול דעת ומסביר לפקידי האגף שממשלה, שעומדת אולי בפני בחירות, אינה משנה את חוקי הדיור הציבורי, ועוד בהסתר. בסביבתו של בייגה הבחינו, קצת באיחור, בנזק הפוטנציאלי, והחליטו לעשות אחורה פנה באלגנטיות, ובעיקר בלי לעורר רעש תקשורתי נוסף. האוצר העדיף שלא להגיב לגל הביקורות שהתעורר בעקבות החלטת הממשלה האומללה, וזהו סימן בדוק לכך שהיא, למעשה, נגנזה.