תמ"א 35, הפרק הערבי

תמ"א 35 מוצגת כתוכנית המתאר הארצית הראשונה המתייחסת לצרכי המיעוטים 12/10/2000 20:32:49

ההיגיון העומד מאחורי כלי המדיניות המוצעים למימוש תמ"א 35 הוא יצירת מענה למאוויים ולצרכים של האוכלוסייה הערבית והשגת שוויון הזדמנויות בינה לבין האוכלוסייה היהודית. תמ"א 35 מגדירה יעדים ברורים ומציגה כלי מדיניות מנחים, המבטאים ומעודדים שינוי בגישה לפיתוח היישובים הערביים ואשר מאפשרים פתיחת תהליך של "אפליה מתקנת". הכלים לקידום היעדים מקבלים ביטוי בתשריט, בהוראות התוכנית ובמסמך מדיניות הפיתוח. להלן מוצגים אמצעי המדיניות העיקריים. ביצוע אמצעי מדיניות אלו ייעשה על ידי משרדי ממשלה, ועדות מחוזיות, ועדות מקומיות ורשויות מקומיות ויזמים. העדיפות האזורית המובהקת של תמ"א 35 לצפון, לנגב ולירושלים והעדיפות המובהקת ליישובים גדולים מתייחסת, בין היתר, לאוכלוסייה הערבית, המרוכזת למעשה באזורי עדיפות אלו. עם זאת, חלק מאמצעי המדיניות מתמקדים באוכלוסייה הערבית כחלק מההבנה וההכרה בייחודיות התרבותית והחברתית, בנסיבות המיוחדות של מצב הפיתוח היחסי שלה על ציר הזמן ופריסתה במרחב. א. פיתוח היישובים הערביים במסגרת המרקמים של תמ"א 35 המרקמים משלבים פיתוח של יהודים וערבים, אשר יהווה בסיס לשיתופי פעולה תפקודיים וכלכליים. מרקם עירוני מגובש: היישובים הערביים הגדולים ואלה הסמוכים אליהם משולבים בתוך מרקם עירוני מגובש. דוגמאות: יישובי אזור נצרת, סח'נין, בית הכרם, שפרעם, טייבה, רהט, תל שבע, אום אל פחם, ובקה אלגרבייה. הפיתוח בהם יהיה על פי דגמים עירוניים מבחינת צפיפות הבנייה. אין מדובר בהכרח בבנייה לגובה, אלא בבינוי ובעיבוי, המתחשב הן בצביון הפיזי והן בצרכים החברתיים, בשיטות הבנייה ואספקת המגורים, לרבות בנייה עצמית. היישובים יכולים לגדול במרקם זה על ידי: א. עיבוי וציפוף ב. חידוש עירוני ג. גלישה מתוכננת. הכול על פי תוכניות אב ומתאר ליישובים, בהתחשב במרקם ובהתאם ליעד אוכלוסייה רצוי. מרקם עירוני מפוצל: היישובים הערביים באזור כפר יסיף, באיזור בקעת באר שבע-חורה, כסייפה, ערוער ויישובים חדשים - נכללו במרקם עירוני מפוצל, המתאפיין בריכוז הפיתוח במוקדים עירוניים מוגדרים. היישובים במרקם זה הם בינוניים, יכולים לגדול על פי תוכנית אב ומתאר יישובית או של מקבץ יישובים בהתאם ליעד אוכלוסייה צפוי. מרקם שמור משולב: היישובים הערביים הצפויים לגדול מעבר ל-5,000 תושבים במרקם זה מסומנים בתשריט כ"יישובים מיוחדים", מהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה הערבית ויכולים לגדול על פי צרכיהם ויעד אוכלוסייה צפוי, המבוסס על ריבוי טבעי. הגלישה של השטח הבנוי והפיתוח תהיה על פי תוכנית אב ומתאר המותאמת לאופי האזור והמבוססת על נספח סביבתי-נופי. הפיתוח באזור זה הוא מבוקר ומתחשב ברגישות הסביבתית של האזור. היישובים הערביים בעלי הצביון של כפרים קטנים, הנמצאים במרקם זה, ימשיכו להתפתח על פי צרכיהם, תוך הבטחת רמת השירותים והתשתיות שלהם. ב. מפת הפיתוח של היישובים הערביים נצרת ורהט - מוקדים ראשיים של פיתוח עירוני: תמ"א 35 קובעת את נצרת ורהט כמוקדים ראשיים לפיתוח עירוני, על ידי חיזוק מעמדם והקצאת משאבים כספיים וקרקעיים לפיתוחם הנמרץ. מוצע להרחיב את התייחסותן של תוכניות המתאר שבהכנה ליישובים אלה, באופן שיכללו את כל המרחב הסובב אותם מעבר לתחומי השיפוט של שתי הערים. מוקדי צמיחה עירוניים ערבים: התוכנית מציעה שמונה מוקדי צמיחה עירוניים ערביים: כפר יסיף, מג'ד אל-כרום, סח'נין, שפרעם, אום אלפחם, בקה אלגרבייה, טייבה ותל שבע. מוקדים אלה יהיו מוקדי צמיחה ומרכזים של שירותי מינהל ותעסוקה, שיקלטו אוכלוסייה מיישובים ערביים אחרים. הפיתוח המואץ של מוקדי הצמיחה ייעשה על פי תוכניות אב ומתאר חדשות ליישובים אלה. עידוד מוקדי הצמיחה באמצעים אלה: א. הכנה ועדכון ע"י הממשלה של תוכניות המתאר בהתאם לעקרונות תמ"א 35. ב. הקמה ופיתוח של מרכזים לשירותי מינהל ותעסוקה המשרתים גם את יישובי הסביבה. ג. פיתוחם וגידולם יבוסס על יעד אוכלוסייה מורחב, הנובע ממאזן הגירה חיובי בנוסף לריבוי הטבעי. ד. בהתאם לצרכים מוכחים ועל-פי תוכנית אב ומתאר חדשה תיבחן הרחבת תחומי השיפוט שלהם. ה. הקצאת קרקעות מדינה בהתאם לצרכים מוכחים ועל פי תוכניות מתאר חדשות. ו. עידוד ותמיכה ממשלתית (הלוואת מקום, אזור עדיפות) לפיתוח בתחומי המגורים, התעסוקה, היזמות העסקית ושירותים ותשתיות המייצרות איכויות עירוניות. ז. תוכניות האב והמתאר שיוכנו למוקדים אלה בסיוע ממשלתי יהוו בסיס להשקעת משאבים ציבוריים לפיתוחן. ח. היישובים העירוניים המוגדרים כמוקדי צמיחה ישותפו בהקמה ובניהול של אזורי התעסוקה הבין-יישוביים. פיתוח יישובי הבדואים בנגב והקמת מגוון יישובים חדשים: התוכנית מציעה הסדרת התיישבות הבדואים בנגב ביישובים קיימים וחדשים בנפת באר שבע, בהתאם להנחיות ולאופי של כל מרקם. זאת, במגמה לקדם פתרון לבעיית ההתיישבות הלא מוכרת בנפת באר שבע, במסגרת של מגוון יישובים: עירוניים, פרברים - לרבות שכונות כפריות, תוך הבטחת כל השירותים התקניים מראש. תהליך הפיתוח ואספקת השירותים יהיה דינמי ויותאם להאצת הפיתוח העירוני. במקביל לפיתוח העירוני ברהט ובשש העיירות המוכרות יוקמו מרכזי שירותים ומינהל למספר מקבצי יישובים בלתי מוכרים. ג. עקרונות תכנון לפיתוח היישובים הערביים צפיפות מגורים: מדד הצפיפות המינימלי (הנמדד במספר יחידות דיור ממוצע לדונם) ביישובים הערביים יתחשב בגודל משק הבית החזוי בסקטור לאורך זמן, ובדירוג החברתי-כלכלי של היישוב על פי הסיווגים של הלמ"ס. בין דגמי היישובים תהיה שונות בצפיפות. בעת חישוב הקיבולת של תוכנית המתאר יובא בחשבון מקדם המימוש של הקיבולת על פי זכויות הבנייה המוקנות, שיטת אספקת המגורים והצביון של היישוב. אזורי עדיפות לאומית: מפת אזורי העדיפות הלאומית תהיה מבוססת, בין השאר, על המעמד החברתי-כלכלי של יישובים, הנקבע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מוצע כי היישובים הנמצאים בעשירונים התחתונים יקבלו מעמד א' והיישובים בעשירונים בינוניים יקבלו מעמד ב'. ההגדרה המדויקת של אזורי העדיפות לפי המעמד החברתי-כלכלי תיעשה בהתאם להתפלגות המפורטת של היישובים הערביים בין העשירונים במדרג החברתי-כלכלי של הלמ"ס. כל חומש תיערך בחינה מחדש למעמד היישובים ותשתנה המפה בהתאם. אמצעי מדיניות לפיתוח היישובים הערביים להלן קווי מדיניות אשר יהוו עקרונות להכנת תוכנית פיצוח סקטוריאלית עבור האוכלוסייה הערבית. עקרונות אלה יתורגמו ללוח זמנים לביצוע ויקבלו ביטוי בספר התקציב של הממשלה בהתאם לתוכנית מפורטת. א. יוכנו תוכניות אב ותוכניות לפיתוח היישובים הערביים ביוזמת הרשויות המקומיות ובסיוע משרדי ממשלה ייעודיים, אשר יהוו בסיס לתקנון השירותים והתשתיות ביישובים הערביים. ב. לכל היישובים הערביים יוכנו תוכניות מתאר חדשות הנגזרות מתוכניות אב המעמידות היצע קרקע מספק לשירותים, למגורים ולתעסוקה ביישובים אלה. ג. יהיה חיזוק לנצרת ולרהט כמרכזי שירותים ראשיים, שבהן ימוקמו פונקציות ציבוריות, בריאות, תרבות והשכלה, בזיקה מובהקת לאוכלוסייה הערבית על צרכיה ושאיפותיה המיוחדים, עם פתיחות מלאה לכלל האוכלוסייה. ד. יוקצו קרקעות מדינה ליישובים הערביים הקיימים והחדשים לפיתוח מגורים ושירותים, בכמות שתספק את הצרכים המוכחים של האוכלוסייה הערבית ועל פי תוכניות מתאר חדשות. ה. בעת קביעת ייעודי הקרקע וגודלן ומקדם הצפיפות בתוכנית המתאר, יש להביא בחשבון מקדם מימוש של הקיבולת הריאלית של מגורים בהתחשב בגודל היישוב, שיטת אספקת המגורים והצביון שלו. ו. ייעוד משאבים ממשלתיים להפעלת שיקום חברתי ופיזי למרכזי היישובים הערביים ולשכונות הערביות בערים המעורבות להשגת יעד של תיקנון השירותים והתשתיות בהן, על פי העיקרון של ייחוד תרבותי ושילוב תפקודי וכלכלי. ז. מימוש תוכניות החומש של משרד החינוך והתרבות והספורט לתיקנון כיתות הלימוד ובתי הספר ואספקת החסר ביישובים הערביים הקיימים והחדשים. ח. הרחבת תחום שיפוטן של יישובים ערביים במטרה להגדיל את היצע הקרקע המיועדים או הדרושים לפיתוחן, ובייחוד להרחבת תחומי השיפוט של היישובים המסומנים בתשריט התוכנית של תמ"א כמוקדי צמיחה, על סמך צרכים מוכחים ועפ"י תוכניות מתאר חדשות. ט. תמיכה ממשלתית בפיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה משותפים בין יישובים במרקמים מגובשים ומפוצלים. י. הכנת תוכנית פיתוח רב שנתית ורב תחומית, ביוזמת הממשלה, ליישובים הערביים, ובכלל זה לשכונות הערביות בערים המעורבות, אשר תגובה בתקציבים ייעודיים לשם פיתוח תשתיות ושירותים והכשרת כוח אדם. יא. פיתוח תיירות וקיט ביישובים הערביים כמוקד תיירות והגדלת הנגישות של האוכלוסייה הערבית לנופש חופי. יב. מתן תמיכה ממשלתית וחיזוק השיתוף וההתארגנות המוניציפלית בין רשויות מקומיות על בסיס סקטוריאלי ותפקודי. יג. שיקום, חידוש והגדלת הצפיפות העירונית בשטח גרעיני היישובים הערביים מותנה בהבטחת תשתית ושירותים באיכות עירונית גבוהה. יד. הכנת תוכניות פיתוח ייעודית עבור האוכלוסייה הבדואית בנפת באר שבע, אשר תכלול את רהט והעיירות הקיימות, ותביא לפיתוח מואץ של מרכזי מינהל ושירותים עבור מקבצי יישובים מוכרים או חדשים. פיתוח האוכלוסייה הבדואית ייעשה בהתאם לצורכי האוכלוסייה, במקביל לטיפול בסוגיית הסדר הקרקעות. טו. הקמת פרוייקטים יזומים של שכונות מגורים בתמרוץ ציבורי במוקדים המטרופוליניים הערביים ובמוקדי הצמיחה, כדי להיענות לביקוש המגורים הצפוי. טז. ביצוע מקדים של התשתיות המתוכננות בחלקים החדשים של היישובים, על ידי העמדת תקציב ביניים ממשלתי ייעודי למטרה זו. ביצוע התשתיות בחלקים החדשים המתוכננים של היישובים תמנע המשך שכפול תת-הפיתוח בחלקים החדשים של היישובים. יז. פיתוח וטיפוח מכלולים עירוניים לשימור ביישובים הערביים כגון של נצרת, כפר כנא, דיר חנא, שפרעם, מג'ד אלכרום, כפר יסיף, פקיעין. מכלולים אלה יפותחו במגמה של חיזוק המורשת ושל פיתוח תיירות. יח. פיתוח המשאב האנושי הערבי על ידי הפעלת מכשירים וכלים להגברת כוח אדם זה, תוך שילובו ושיתופו בהזדמנויות תעסוקה ההולמים את כישוריהם וצרכיהם. פיתוח משאבי האנוש יכלול את שני המינים, תוך שימת לב לנשים. יט. פיתוח השכונות הערביות בערים המעורבות על ידי בניית שכונות ייעודיות לפתרון מצוקת המגורים, במקביל לפיתוח שירותים חינוכיים וקהילתיים ייעודיים עבורם. כ. נושא הכפרים הבלתי מוכרים מחייב טיפול שיטתי, לפי קווי פעולה ברורים ומוגדרים. יוכן "מסמך מדיניות", שיהיה מקובל על כל המשרדים והרשויות העוסקים בנושא, ובו יוגדרו העקרונות התכנוניים וכלי הביצוע הארגוניים והכלכליים לטיפול בכפרים הבלתי מוכרים. כא. עידוד ותמיכה ממשלתית בפיתוח החקלאות הערבית "המסורתית", בכלל זה פיתוח פרוייקט בית נטופה; פיתוח ענף הזיתים וענפי בעלי החיים המהווים תעסוקה משלימה ולא עיקרית, אך להם חשיבות תרבותיות וחברתית לחברה הערבית מעבר לחשיבותם הכלכלית.
צרו איתנו קשר *5988