שוחט במו"מ לאישור ראשוני לתקציב כבר מחר

גולדשמידט מעריך: שוחט ייאלץ להסתפק בהבנות עקרוניות * הליכוד יתמוך בהגדלת קצבאות הילדים - כתגובה על רשת הביטחון שהעניקה ש"ס לממשלה מאת צבי לביא 31/10/2000 18:00:56

שר האוצר, אברהם שוחט, נחוש בדעתו לסכם עם הסיעות בכנסת את תנאי תמיכתן בהצעת תקציב 2001, לפני שיעמיד אותו להצבעה בקריאה ראשונה כבר מחר (ד'). אולם, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלי גולדשמידט (ישראל אחת), מעריך, כי שוחט ייאלץ להגיע בשלב זה רק להבנות עקרוניות עם הסיעות, כדי שלא לעכב את ההצבעה, ולדחות את הדיון המעשי בפרטי התביעות הכספיות לקראת הקריאה השנייה והשלישית בסוף דצמבר, כפי שהיה נהוג בשנות התקציב הקודמות. יועץ התקשורת של שוחט, ארז גילהר, אמר הבוקר (ג') ל"גלובס", כי בהיעדר רוב לממשלה בוועדת הכספים, שוחט לא מוכן לשחק לידי סיעות האופוזיציה, שיתעתעו בוועדה בתקציב ובחוק ההסדרים. לכן, הוא לא יירתע מדחיית אישור התקציב אפילו עד אחרי תום שנת הכספים והמשך עבודת הממשלה ב-2001 על בסיס חודשי של תקציב 2000. שוחט החל אמש (ב') את סבב השיחות עם נציגי הסיעות וימשיך במגעים היום ומחר, במהלך הדיון הראשון במליאת הכנסת על הצעות התקציב וחוק ההסדרים שהחל אחה"צ. אם לא יתגבש רוב לתקציב בקריאה הראשונה, תידחה פתיחת הדיון בוועדת הכספים, שנקבעה ליום ה' בהשתתפותו של שוחט. שוחט חותר לבסס את התמיכה בתקציב לפחות על הסיעות שהרכיבו את הקואליציה המקורית של אהוד ברק, אך הוא נפגש עם כל הסיעות כדי לעמוד על עמדתן. הוא גם מבקש למנוע תמיכה בהצעת החוק להגדלת קצבאות הילדים ומענק הלידה מהילד החמישי, שהעלה ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) סיעת הליכוד הודיעה לשוחט, שלא תתמוך בתקציב ובחוק ההסדרים, ולעומת זאת תצביע בעד החוק של הלפרט. זאת, עקב הסכם רשת הביטחון עם ש"ס שחתמה ישראל אחת ועקף את המו"מ על הקמת ממשלת חירום. ח"כ לימור לבנת הבהירה הבוקר לשוחט, כי התמיכה בחוק הלפרט היא מסיבות פוליטיות: "אנחנו רוצים לשמור את יהדות התורה לצדנו, למרות שמבחינה עניינית היינו צריכים להצביע נגד החוק". מגמת שוחט לסגור לאלתר את ההסכמים עם הסיעות נועדה להוריד את רף התביעות הכספיות הגבוה - 8-5 מיליארד שקל לפחות כמדי שנה - לסדר הגודל שעליו התפשרו איתן בשנתיים האחרונות, אשר נע סביב 500 מיליון שקל. בהסכם רשת הביטחון שנתנה אמש סיעת ש"ס לברק אין התחייבויות לגבי התקציב, למעט הבנות לגבי התמיכה ברשת מעיין החינוך התורני. תמיכה זו, 80-50 מיליון שקל, היא בבחינת "כסף קטן" לעומת הדרישות שנציגי הסיעה העלו אמש בפגישה הראשונה עם שוחט, שעלותן מתקרבת למיליארד שקל. דרישותיה של ש"ס כוללות: עדכון ריאלי וקבוע של סל הבריאות בהתאם לחידושים הטכנולוגים והרפואיים; קבלת החוק למתן מענקי חג למקבלי קצבאות הנכות והבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי; הגדלת קצבאות הזקנה; תוספת לתקציבי הרווחה. יו"ר ועדת העבודה והרווחה. תביעות מרצ מסתכמות ב-1.5 מיליארד שקל, מהן מיליארד תוספת לתקציב החינוך, והשאר תוספת לתקציב משרדי התמ"ס (מו"פ ועידוד השקעות) והחקלאות. בכל שלושת המשרדים כיהנו נציגי מרצ בקואליציה המקורית של ברק. תביעות יהדות התורה צנועות יחסית, 150 מיליון שקל, מאחר שתביעתה המסורתית לתוספת כיתות במגזר החינוך העצמאי כבר נכנסה לבסיס התקציב. התוספת מבוקשת בעיקר כפיצוי לשחיקת תקציב הפעלת הרשת וכן לתוספת שעות לימוד, לסמינרים ולהסעות תלמידים. תביעות המפד"ל נאמדות אף הן ב-150 מיליון שקל - להגדלת התקציבים לישיבות ההסדר, לחטיבה להתיישבות, לפעילות חברתית בעיירות הפיתוח ולאולפני הגיור. תביעות ישראל בעלייה מתמקדות בתוספת יחידות דיור ציבורי לעולים ולאזרחים ותיקים, בעלות כוללת של 1.5-1 מיליארד שקל, שתתפרס על פני מספר שנים. לגבי הסיעות שמחוץ למסגרת הקואליציה הקודמת: הבחירה הדמוקרטית של ח"כ רומן ברונפמן מבקשת סכום דומה לישראל בעלייה, למטרה דומה. הדרישות הקיצוניות ביותר, ביחס לשיעור התמיכה, היא של עם אחד שבראשות עמיר פרץ (2 ח"כים), המבקשת להעביר שורת חוקים חברתיים יקרים (הגדלת שכר המינימום, חוק פנסיה ממלכתית והשוואת זכויות הפנסיה לאלמן ואלמנה, פטור ממס על דמי הבראה), שעלותן עשויה להגיע ל-4 מיליארד שקל. תמיכת הסיעות הערביות, אם תנותק מהוויכוח המדיני, תהיה מותנית בהתחייבות לביצוע, בהיקף רחב ומיידי, של תוכנית הפיתוח הממשלתית לסגירת הפערים בתשתיות ורווחה עם המגזר הערבי, שכבר אושרה, בעלות של 4 מיליארד שקל בפריסה על פני מספר שנים. האיחוד הלאומי וישראל ביתנו מבקשות לבטל את ההתחייבות למגזר הערבי, אולם ח"כ אביגדור ליברמן הבהיר לשוחט, שסיעתו תתמוך בתקציב תמורת, לפחות, תוספת לתקציבי ההתנחלויות ולשיכון הציבורי. שינוי מבקשת להבטיח את הפחתת נטל המס על שכבות הביניים ובהורדת שכר הלימוד לסטודנטים.
צרו איתנו קשר *5988