יש גם צפיפות מרווחת

יש בארץ מקום לכל יהודי העולם וגם לערביי ישראל, ובניין הארץ אינו צריך להיעשות בפאניקה, אלא בשכל

רחבעם זאבי המנוח השלים עם קיומם של ערבים במדינת ישראל. תוכניתו להעביר ערבים אל מעבר לירדן חלה רק על השטחים שמחוץ לקו הירוק. לא כך חברו הקרוב, שר התשתיות אביגדור ליברמן, וגם מתחרהו של ליברמן, שר הבינוי והשיכון נתן שרנסקי. הם כנראה מאמינים שאם נתעקש - גם ערביי ישראל יתנדפו וייעלמו. זוהי הסיבה לזעקות השבר: געוואלד! הערבים משתלטים על כל חלקה טובה! אם לא נקים מיד 70 יישובים חדשים לא יהיה מקום ליהודים!

אילו השלימו שרים אלה עם ישיבת ערבים בישראל, היו פותרים את בעיית הפלישה הזוחלת בשתי פעולות פשוטות: ראשית, היו משקיעים אנרגיה, תכנון וגם כסף בבינוי מחודש בתוך היישובים הערביים ובהרחבה צמודה ליישובים הללו. שנית, היו משקיעים אנרגיה, תכנון וגם כסף בהקמת כמה יישובים חדשים, הן לצעירי הערבים המעוניינים באורח חיים מודרני והן לבדואים, בייחוד בנגב, שמרחבים לא חסרים בו לבנייה עירונית שאינה מתנתקת לחלוטין מאורח החיים המסורתי.

ומה על היהודים? כדי להשיב על שאלה זו יש לגעת תחילה במושג המיושן "צפיפות האוכלוסיה". במושג זה, הבודק כמה תושבים מתפרסים בממוצע בשטחיה של ארץ מסוימת, היה אולי טעם עד שלהי המאה ה-18. באותה תקופה באמת היו רוב התושבים מפוזרים ברחבי ארצותיהם, בשפע כפרים סביב טירות פאודליות. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 טיפחו את המושג הזה משטרים אימפריאליסטיים שתירצו את תוקפנותם בצורך להבטיח לעמיהם "מרחב מחיה".

לא כך במאה ה-21. אפילו החקלאות האינטנסיבית אינה זקוקה לשטחים רחבים, שלא לדבר על התעשייה שכבר אינה מבוססת - לפחות בארצות המפותחות - על שטחי מכרות רחבים ועל מפעלים מזהמים, הזקוקים למרחב כדי להגן על התושבים החיים סביבם. והעיקר, תהליך העיור הופך את הנתונים ממוצעים למטופשים לחלוטין.

איזו חשיבות יש לצפיפות הממוצעת, כשהצפיפות העירונית עשויה להגיע ל-10,000 נפשות לקילומטר רבוע, כמו בהונג קונג? רומא היא עיר נחמדה, וחיים בה 3 מיליון תושבים בצפיפות של 17 אלף נפש לקמ"ר. בתל-אביב הצפיפות היא בסך הכל כ-6,700 נפשות לקמ"ר. במחוז המרכז, המקיף את תל-אביב בטבעת עירונית, הצפיפות היא בסך הכל 1,142 נפשות לקמ"ר, ואין היא גדולה בהרבה אפילו בנפות היותר עירוניות שבמחוז הזה: פתח-תקווה - 1,733; רחובות - 1,374.

נניח שיתגשם במהרה בימינו חלום הגאולה השלמה, ויגיעו אלינו כל יהודי אמריקה. האם יצליחו 2.5 מיליון יהודי ניו-יורק להסתגל לצפיפות הנגב - 63 נפשות לקמ"ר? יש להניח שהם יעדיפו לחיות בצפיפות העירונית שהתרגלו אליה - 4,433 נפשות לקמ"ר. ויהודי לונדון? הם רגילים לצפיפות של 4,050 נפשות לקילומטר רבוע.

ובהקשר זה, סטייה קצרה לוויכוח הקיים מאז ה-11 בספטמבר על הבנייה לגובה. ידוע הנס הקורה לנו ביום הכיפורים: עומדים צפופים ומשתחווים רווחים. ובעברית קלה: יתכן מרחב אפילו בצפיפות, ויתכן לאכלס על קילומטר רבוע אחד אותו מספר תושבים בגורדי שחקים כמו בניו-יורק ובבניית שטיח כמו בלונדון. נס שהוא עובדה או להיפך. והעיקר: גם כשצפוף לא מוכרח להיות צפוף.

לכן, יש בארץ מקום לכל יהודי העולם וגם לערביי ישראל ובניין הארץ אינו צריך להיעשות בפאניקה אלא בשכל. כאמור, השכל מחייב לבנות מיד לערבים - בתוך יישוביהם, בגבולות יישוביהם וביישובים חדשים במקומות שבהם חוגג עתה הבלגן. אמת, לא ליברמן ושרנסקי המציאו את הפאניקה. אולי גם לא אריאל שרון, שהחליט להוריד את הכוכבים מן השמיים אל הקו הירוק, אולי בתקווה שהמחנק שייווצר בטירה ובטייבה יבריח את תושבי הערים הערביות הללו אל מרחביה הדלילים של אפגניסטאן. אבל התקווה נכזבה. הם לא הבינו את הרמז. אחד מהם אפילו התעקש לגור בקציר, כשם שאלפים מתושבי נצרת הלחוצה כבר מתגוררים בנצרת עילית המרווחת.

אז אין טעם להשתמש ביהודים כדי לעצבן את הערבים. גם את היהודים יש ליישב בשכל. איפה? במאות היישובים הגדולים, הבינוניים, הקטנים והקטנטנים הקיימים כבר וזקוקים לתוספת אוכלוסיה. כך, למשל, יש מקום לתוכניות פינוי-בינוי ועיבוי בערי הארץ - החל בתל-אביב וכלה ברמלה. כתוצאה מהתהליך הזה תגדל רווחת החיים בערי הארץ דווקא אם תוך כדי כך יתווספו רבבות משפחות באתרי השיקום. ויש מקום לרבבות משפחות ביישובים הקיימים על אדמות חקלאיות לשעבר - החל בשרון וכלה בעמקים - תוך מתן תשובה הוגנת לשאלת הבעלות. ואם יושקע כסף בתשתיות, בתעסוקה ובחינוך, אפשר יהיה לשכנע אנשים לגור מרצונם בערי הפיתוח - החל בירוחם וכלה בשלומי.

וכאן המקום לומר ברורות: מי שיבנה 1,500 יחידות דיור בכתף המתוכננת בגליל המערבי, ינציח את הפיגור ביישובים הקיימים כבר באיזור הזה, ומי שיבנה 800 יחידות דיור באחוזת נפתלי המתוכננת בגליל המזרחי, ינציח את הקשיים ביישובים הקיימים כבר באיזור הזה, ומי שיבנה 250 יחידות בסנסנה ינציח את הנחשלות ביישובים הקיימים כבר בחבל עדולם. אולי ימשיכו יהודים לעזוב את היישובים המשוועים לפיתוח. את הערבים לא תבריח מהארץ המדיניות הזאת.