סיפורי הבתים

מסעדת "קרן" - רח' אורבך 4

בית עץ ששרד מההתיישבות האמריקאית - בית רעפים בן שתי קומות. כיום נמצאת בו מסעדת "קרן" הידועה. עד לפני כעשור, עמד בית זה עזוב, מוזנח ומתפורר, ונראה היה שאין מנוס מהריסתו, אך את הבית, יחד עם מלון ירושלים הסמוך, רכש היזם זאב סוקולובסקי, כדי להקים במקום מסעדה, מלון או חנויות. למרות שנתאפשר לו להרוס את בית העץ ולהקים מבנה חדש במקומו, העדיף סוקולובסקי (שהוא גם מעצב במקצועו) לשקם את הבית בהשקעה כספית גדולה, ולהפכו למסעדה יוקרתית. לצורך שיקום הבית, הובאו ארצה שני בנאים צעירים ממדינת מיין שבארצות הברית (משם הגיעו כאמור חברי המושבה, לפני 135 שנה), אשר אומנות הבנייה בעץ עוברת ממשפחתם מדור לדור. בעבודה של חודשים רבים, גורד הטיח שהיה על בית העץ, פורקו ממנו חלקים שנוספו בו במשך השנים, הוחלפו בחדשים חלקי עץ שהרקיבו, ופארו של הבית הושב לו.

בית הברון אוסטינוב - רחוב בר הופמן 9

אוסטינוב התגורר בקומה השנייה של הבית, והחזיק את אוסף העתיקות שלו והציגו לאורחיו בקומה הראשונה. הברון אוסטינוב היה אספן מושבע של עתיקות, והערבים והבדואים היו באים אליו מקרוב ומרחוק למכור לו עתיקות שמצאו, חפרו או שדדו. אורחים ותיירים שבפניהם הציג הברון אוסטינוב את אוסף העתיקות שלו, טרחו לציין את התפעלותם מהאוסף בזכרונותיהם. כיום משמש הבית כ"בית הקהילה" לאנשי כנסיית עמנואל הסמוכה.

בית הולמס - רח' אורבך 10

בית עץ ששרד מהמושבה האמריקאית המקורית. גורלו של בית זה לא שפר עליו: הבית עומד עדין נטוש ברובו ומתפורר, זאת, למרות שהוא נועד לשמש כמוזיאון שינציח את ההתיישבות האמריקאית קצרת הימים ביפו, ואמור לשמש גם כמרכז פעילות לקירוב לבבות בין עמים.

יוזם הקמת המרכז לקירוב לבבות בין העמים הוא אמריקאי בשם הולמס ריד, צאצא למתיישבים אמריקאים ממדינת מיין, שהקימו את המושבה האמריקאית ביפו בשנת 1866. הולמס ריד חקר את כת המשיח של אדמס, כתב ספר על קורות המתיישבים האמריקאים ביפו, ושם לו למטרה להמשיך ולפעול להנצחת סיפור המושבה האמריקאית. לשם כך הקים עמותה בשם "קשת השלום", באמצעותה ובסיועה הוא רכש את הבית בשבוע שעבר, תמורת 20 אלף דולר שגויסו בארה"ב, ועל-ידי כך הצליח ברגע האחרון להסיר את איום צו ההריסה שריחף על הבית. כוונתו היא לשקמו ולשפצו, ולהפוך אותו למוזיאון ולמרכז פעילות, שתעודד אחוות עמים.

בעקבות התפתחות חיובית זו, הודיעה לאחרונה עיריית ת"א ל"גלובס", כי "החליטה לעצור את הריסת בית העץ ההיסטורי והייחודי ברחוב אורבך 10 במושבה האמריקאית ביפו. משפחת הולמס, מצאצאי המתיישבים האמריקנים, גייסה 20 אלף דולר ובכוונתה לשקם ולשמר את המבנה. לאור פניית המשפחה, הודיע מהנדס העיר על כוונתו לעצור את צו ההריסה, ולאפשר את שיקום המבנה". נמתין ונראה כיצד מתקדמות העבודות.

מלון פארק - רח' אורבך 8

מלון פארק נמנה עם המלונות אשר תרמו למוניטין של המושבה הגרמנית ביפו. הברון פלטון אוסטינוב, אשר בנה את המלון בשנת 1884, שייך גם הוא לגלריה האנושית המגוונות והמעניינת, אשר נתנה למושבה הגרמנית את צביונה המיוחד.

פלטון אוסטינוב, שנולד למשפחת אצילים עתירת נכסים בפטרבורג ברוסיה, החליף בבגרותו בהשפעת מנהל האחוזה הגרמני שלו, את דתו מאורתודוקסית לפרוטסטנטית, ונאלץ לעזוב בשל כך את רוסיה. הוא התיישב בווירטנברג שבגרמניה, שם שכן מרכזם של הטמפלרים, ותמורת סכום כסף שתרם למוסדות העיר קיבל אזרחות גרמנית ותואר ברון. כנראה בעקבות היכרותו עם הטמפלרים שבמקום, העתיק את מגוריו ליפו, ובנה לו בית במושבה הטמפלרית.

הברון אוסטינוב, אשר התגורר ביפו יותר מ-30 שנה, היה מהדמויות הידועות והבולטות בעיר, הן בזכות הופעתו המרשימה והיוצאת דופן, הן בזכות אורח חייו ופעילותו, הן בזכות אוסף העתיקות שלו (על האוסף בהמשך), והן בזכות הגן היפה שטופח במושבה, ואשר היה פתוח בפני בני יפו. הוא הקדיש מכספו לפעולות סעד וצדקה, והקים במושבה הגרמנית בית חולים, וכנראה סעד את חוליו חינם אין כסף.

יש טוענים, כי בית זה והגן שמעברו השני, שימשו מלכתחילה כביתו הפרטי וגנו של הברון אוסטינוב, ורק כעבור שנים, כאשר מקורות הכסף שלו הדלדלו, נאלץ הברון להסב את ייעודו של המקום למלון, וקרא לו בשם מלון פארק, על שם הגן, שהיה מקום בילוי אהוד על בני העיר.

כנסיית עמנואל - רח' בר הופמן 15

כנסיית עמנואל, אשר נקראה בעבר "הכנסייה האוונגלית הגרמנית ביפו", הוקמה בעזרת תרומה שנתקבלה בסוף המאה ה-19 מהעיר שטוטגארט שבגרמניה. בנייתה של הכנסייה ארכה כשש שנים, והיא נסתיימה בשנת 1904. לאחר מלחמת העולם השנייה, עמדה בשמנונה כנסייה זו, הבנויה בסגנון גוטי חדיש, ונהרסה אט אט. ממשלת ישראל העבירה אותה לרשות הכנסייה הלותרנית העולמית, אשר בשנת 1955 העמידה אותה לרשות הכנסייה הלותרנית הנורבגית. בשנים 1978-1977 בוצעו בכנסייה שינויים ושיפוצים רבים, ואז גם נבנה עבורה, ע"י חברת אוט מגוייטינגן שבגרמניה, העוגב שבה. עוגב זה איננו נחשב גדול במושגים אירופאים, אולם הוא מהעוגבים הגדולים הנמצאים בישראל. הוא מצויד בשתי מערכות קלידים ו-17 רגיסטרים, ובכ-1,200 צינוריות. בכנסייה נערכים קונצרטים לקהל הרחב, ובעבר היא נודעה בקרב חובבי המוזיקה בישראל בזכות הקונצרטים לעוגב וערבים מוזיקליים שערך בה נגן העוגב ואלארי מאייסקי ז"ל.

בית רולה פלויד - רח' בר הופמן 16

למרות שרולה פלויד ורעייתו היו מראשוני בני חבורתו של אדמס, שאיבדו את ילדיהם ביפו, הם לא עזבו את המושבה האמריקאית גם בהתפוררותה, והמשיכו להתגורר בה גם לאחר עזיבתו של אדמס, כאשר רולה פלויד מנסה כוחו בהסעת תיירים וצליינים ברחבי הארץ.

כעבור שנים לא רבות, כבר נמנה רולה פלויד עם גדולי סוכני הנסיעות במזרח התיכון ואולי הגדול שבהם. לרשותו עמד צי של מרכבות, ככרות קלות וסוסים מאוכפים. הוא חתם על חוזים עם בתי המלון מהדרגה הראשונה, בכל ארצות האיזור, להלנת לקוחותיו, והוא היה ערוך לדאוג לכל סידורי הדרך של אורחיו.

פלויד היה במשך שנים רבות הסוכן הראשי באיזור של חברת הנסיעות הלונדונית תומס קוק ובניו (המנפיקה כיום המחאות נוסעים של "תומס קוק"), כשהקשרים בין החברה לסוכנה במזרח התיכון מביאים רווחים נאים לשני הצדדים. גם כאשר הקשרים העיסקיים ביניהם נותקו, המשיך פלויד בזכות המוניטין שלו לקיים את שירותי התיירות והתובלה שלו באיזור, בהיקפם הקודם.

כיום מתגוררת בבית סופי ויינגרז, שרכשה ושיפצה את בית העץ היפה הזה, ומטיילים רבים עוצרים ומשתאים לנוכח יופי המקום.

מלון ירושלים - רח' אורבך 6

בתי המלון אשר נוהלו והוחזקו ע"י הטמפלרים, היו ידועים בסדרים הטובים שלהם ובניקיונם. מלון ירושלים, שנבנה במקורו ע"י המתיישבים האמריקאים, היה אחד מהמלונות שנוהלו במושבה הגרמנית, והופעל ע"י הטמפלרים לאחר שהורחב ושופץ על ידם. בעת מלחמת העולם השנייה, הועבר הבניין לידי הבולשת הבריטית, ומרתפיו שימשו לחקירת עצירים. גם אנשי המחתרות העבריות, אשר נתפסו בידי הבריטים, נחקרו ועונו במרתף בית זה.

בניין מלון ירושלים נטוש כיום, ומצוי בשלבי הרס מתקדמים. מעל שרידי פתחו ניתן עדיין להבחין במשפט הלקוח מתוך ספר ישעיה, האומר: "לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך ושעריך תהילה".

זאב סוקולובסקי, ששיפץ את מסעדת קרן, רכש את המבנה בכוונה לשפצו.