ביהמ"ש המחוזי: אי מימוש הפקעה לאחר שנים - מטיל ספק בתכליתה

לדברי השופט, גבריאל קלינג, כאשר חולפות שנים ארוכות ולא נעשה דבר למימוש תכליתה של ההפקעה, קם ספק באשר לתכלית זו. קלינג קובע, כי חלוף הזמן שומט את הקרקע מתחת לטענת המידתיות, מאחר שאין מידתיות בהפקעה על קרקע עשרות שנים לפני שהרשות עושה בקרקע שימוש, ובאותן שנים יכלו בעלי הקרקע לעשות שימוש במקרקעין.

קלינג נעתר לעתירה שהגישו בעלי זכויות חכירה בקרקע באור יהודה, באמצעות עו"ד יוסף משעל, והורה על ביטול הפקעה של חלק מהמקרקעין שלהם לצורכי ציבור. ביוני 1975 פורסמה למתן תוקף התוכנית שעל-פיה יועד השטח להפקעה, ובדצמבר 1984 פורסמה הודעה בדבר ההפקעה, אולם בפועל לא נעשה בשטח דבר, והעותרים טענו כי נזנחה מטרת ההפקעה.

המשיבה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אור יהודה-אזור, טענה באמצעות עו"ד גיל רווה, כי הצורך הציבורי במקרקעין שהופקעו לפני 27 שנים שריר וקיים עד היום ומטרת ההפקעה לא נזנחה.

קלינג השתכנע, כי יש מקום לסברה שעוד שנים לא מעטות תעמוד הקרקע בשממונה תוך מניעת השימוש מהעותרים, וכי אין לכך הצדקה. לדבריו, נטילת מקרקעין בכפייה היתה מאז ומתמיד פגיעה קשה בזכות הקניין של הבעלים, וכי גישה זו התעצמה מאז שניתנה הגנה חוקתית לזכות הקניין בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. קלינג סבור, כי גם כיום יש מקום להפקעת מקרקעין, אלא שיש להקפיד עם הרשות המפקיעה הרבה מעבר למה שהיה מקובל בעבר.

לדעתו, אין תכליתה של הסמכות החריפה של ההפקעה לאפשר לרשות המפקיעה לצבור מלאי מקרקעין מופקעים שבהם ייעשה שימוש לעת מצוא. הוא קובע, כי זכותו של בעל המקרקעין שהרשות חפצה להפקיעם, כי ההפקעה תהיה סמוך לשימוש שייעשה לצורכי ציבור במקרקעין המופקעים. לדעתו, חלוף הזמן מעיד על זניחת המטרה המקורית שלשמה הופקעו המקרקעין.

קלינג סבור, כי מי שמקרקעיו הופקעו זכאי לקבל פיצוי, וכי זכות זו אינה מותנית ואין לומר לבעלים "שקול היטב אם ראוי שתיטול פיצויים שהינך זכאי להם, שמא ברבות הימים תקום לך זכות לקבל חזרה את אותם מקרקעין".

לדעתו, יש לחייב את הרשות בתשלום פיצויים, ואם ברבות הימים תקומנה נסיבות המצדיקות את השבת הקרקע לבעליה, יצטרך הלה להשיב את הפיצויים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. קלינג הורה על ביטול ההפקעה, וחייב את הוועדה המקומית לשלם לעותרים הוצאות של 25 אלף שקל. (עת"מ 1132/01).