האפקט של חוק ההסדרים: העלאת שיעור מס שבח בדלת האחורית

מכירת זכות במקרקעין המצמיחה למוכר שבח חייב במס, עשויה להתחייב במחצית אחוז נוסף, כתוצאה מההיטל על בעל הכנסות גבוהות - גם אם מוכר הזכות אינו בעל הכנסות גבוהות

בחוק ההסדרים במשק המדינה לשנת 2002 נקבעה הוראת שעה הקובעת, כי יחיד שהתקיים בו בשנת המס 2002, לפחות אחד מאלה, ישלם היטל על בעלי הכנסות גבוהות בשיעור של 0.5% מהכנסתו החייבת באותה שנת מס ("ההיטל"): 1) הכנסתו החייבת עלתה בשנת המס על 500 אלף שקל.

2) הכנסתו החייבת לפי סעיף 2(1) ו-2(2) לפקודה עלתה בשנת המס על 360 אלף שקל.

המונח "הכנסה חייבת" לצורך קביעת התנאים לתחולת החבות בהיטל לבעלי ההכנסות הגבוהות, וכן לצורך החיוב בהיטל עצמו, הינו לרבות "שבח החייב במס".

במצב דברים זה, יחיד שנצמח לו בשנת המס 2002 שבח חייב במס, אשר ביחד עם יתר הכנסותיו החייבות (מעסק, משלח יד, שכר, ריבית חייבת וכיו"ב) עולה על 500 אלף שקל, יהא חייב בהיטל בשיעור של 0.5% מהכנסתו החייבת בשנת 2002 הכוללת את השבח החייב במס. למעשה, מכירה של זכות במקרקעין המצמיחה למוכר שבח חייב במס, עשויה, כאמור, להתחייב במחצית אחוז נוסף כתוצאה מההיטל על בעל הכנסות גבוהות, גם אם מוכר הזכות במקרקעין אינו בעל הכנסות גבוהות.

כך לדוגמא, נישום שהכנסתו השנתית (מכל המקורות לרבות רווח הון), הינה 200 אלף שקל ונוצר לו שבח חייב במס בסך של 300 אלף שקל (כ-60 אלף דולר), יהא חייב על כל הכנסתו החייבת בעקבות מכירת הזכות במקרקעין בהיטל בשיעור של 0.5% כאמור.

מהמקובץ עולה, כי יש לקחת בחשבון, שאומנם מכירת זכויות במקרקעין נהנית בשנת 2002 מהנחה במס שבח של 20% (בעקבות תיקון 50 לחוק), אך מכירה כאמור עשויה לגרום לחיוב בהיטל בשיעור של 0.5%, הן בגין השבח החייב והן בגין ההכנסות החייבות האחרות של הנישום (מקום שבו ללא הוספת השבח הוא לא היה מחויב בהיטל). שאלה שמתעוררת היא, האם בפריסת שבח אחורנית, בהתאם להוראת סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין (בדומה לסעיף 91(ה) לפקודה, לגבי רווח הון), תתאפשר טענה, כי לצורך חישוב תנאי הסף להטלת ההיטל (500 אלף שקל הכנסה חייבת), וכן לצורך בסיס החיוב להיטל, ייחשב רק חלק השבח המיוחס לשנת 2002 בפריסה ללא שבח הנפרס אחורנית? שאלה דומה נידונה בעמ"ה 16/94 חנניה בידרמן נ' פשמ"ג, בעניין היטל קליטה שהוטל בשנת 1991. בית המשפט נדרש לשאלה, האם פריסת רווח ההון לשנים שבהן לא חל היטל הקליטה, תביא להטלת היטל הקליטה רק בגין חלק מרווח ההון המיוחס לשנים שבהן חל ההיטל.

בית המשפט קבע, כי הפריסה קובעת את אופן חישוב המס אך לא את עצם החבות, וכי היטל הקליטה מוטל על המס שהנישום חייב בו בשנת המס. היות שהרווח מומש בשנה בה חל היטל קליטה, חייב הנישום בהיטל על רווח ההון כולו (הגם שחישוב המס נפרס לאחור).

לדעתנו, על אף שתיקון 42 לחוק מיסוי מקרקעין (כמו גם תיקון 115 לפקודה) שינה את אופן הפריסה (מפריסה תיאורטית לפריסה מהותית המתחשבת בהכנסת הנישום בעבר), לא שונתה עצם החבות בגין השבח. מכאן, שהשבח שייווצר בשנת 2002, וייפרס לאחור, ייחשב לשבח שנצמח בשנת 2002 ויחול בגינו בהיטל, אם וככל שיחולו התנאים המפורטים לעיל.

במצב דברים זה נראה, כי פריסת המס לא תאפשר לנישום להקטין את השבח שנוצר בשנת המס 2002.

לפיכך, ככל שהכנסתו החייבת של הנישום, הכוללת את השבח האמור, עולה על 500 אלף שקל או הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד עולה על 360 אלף שקל, הרי שבנוסף על מיסי המקרקעין, יידרש הנישום לשלם היטל 0.5% מהשבח החייב במס. ייתכן אף מצב, שבו השבח החייב יוביל לכך, שהנישום ישלם 0.5% על יתר הכנסותיו החייבות.