הארכת מועד לבקשת פיצוי

חוק התכנון והבנייה מאפשר לבעל קרקע שהמקרקעין שלו נפגעו על ידי תוכנית לבקש פיצויים מן הוועדה המקומית. את הפיצויים ניתן לתבוע בתוך שלוש שנים מיום אישור התוכנית הפוגעת. המחוקק הסמיך את שר הפנים להאריך את המועד אם הייתה סיבה סבירה לכך.

בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 1/2001 נפרש מערך השיקולים שישמשו לבחינת בקשות להארכת מועד בתביעות פיצויים על פי סעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה. בחוזר המנכ"ל מצוינות הסיבות הסבירות:

אי ידיעה בדבר התוכנית; המבקש בחו"ל או חולה או זקן וכדו'.

קבלת מידע מוטעה ממוסד התכנון.

קיום מו"מ בין המבקש לוועדה המקומית.

עוד נקבע בחוזר, שככלל לא תינתן הארכה לגורמים עסקיים ולמבקש שענייניו מטופלים על ידי אנשי מקצוע.

לדעת הח"מ, יש להוסיף במסגרת השיקולים להארכת מועד גם את מקרים אלה, וזאת גם אם מדובר בעסקים ובטיפול אנשי מקצוע.

1. אישור תוכנית שלא ניתן לקבוע על פיה אם יש פגיעה. בדרך כלל מדובר בתוכנית ארצית או מחוזית, ובנושא זה קובעת הפסיקה, שהתוכנית הפוגעת היא תוכנית מתאר מקומית, שנגזרת מהתוכנית הארצית או המחוזית ושמפרטת אותן.

אך יש מקרים שגם על סמך תוכנית מפורטת הפגיעה נראית רק עם הביצוע. לדוגמה: אישור תוכנית מפורטת לדרך.

במסגרת התוכנית לא פורטו קירות תומכין, שעלולים לגרום להסתרת נוף וכדו'. רק עם הוצאת היתר או עם הבנייה בשטח ניתן לראות את הנזק שנגרם ולהעריכו.

2. אישור תוכנית כוללנית כגון תוכנית מתאר ארצית 36 א' (תוכנית מתאר לתקשורת), שלפיה ניתן להוציא היתרים לאנטנות סלולריות כמעט בכל מקום ועל כל בניין. ברור שעד שלא יבנו אנטנה במקום מסוים, אין אפשרות מעשית להגיש תביעה על ירידת ערך.

3. אישור תוכנית מקומית, המאפשרת תוספת אחוזי בנייה בכל העיר או ברובעים שלמים - על פי תוכנית זאת ניתן תיאורטית להגביה מבנים ולהגדילם בכל מקום. לא יעלה על הדעת שאפשר להגיש תביעות פיצויים רק עקב אישור התוכנית, וברור שלא תימצא ועדה מקומית שתסכים לשלם במקרה זה.

לכן, ניתן יהיה להגיש את תביעת הפיצויים במקרה של ירידת ערך גם עם הוצאת ההיתר או הבנייה בפועל.

הכותב הוא מהנדס ושמאי מקרקעין יו"ר לשעבר אגודת מה"ע בישראל.