חילקת דירה ומכרת? תהרוס

שופטי ערכאת הערעור יהושוע גרוס, אסתר קובו ועוזי פוגלמן, החליטו לקבל ערעור שהגישה המדינה על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים (השופטת נורית רביב), לדחות את בקשת המדינה להוציא צו הריסה של 4 יחידות דיור נפרדות בדירה והשבת המצב לקדמותו, דהיינו ביטול חלוקת הדירה לדירות נפרדות.

המשיב, ישי רוסנו, הועמד לדין כי ביצע ללא היתר חלוקה של דירה אחת ל-4 יחידות דיור עצמאיות. בית המשפט לעניינים מקומיים זיכה את המשיב בנימוק, כי על מנת שתהיה יחידת דיור "צריך שיהיה בה מטבח ומקלחת", וכי לא הוכחה הקמתן של יחידות נפרדת בדירה.

בערעור לבית המשפט המחוזי שהוגש מטעמה של המדינה, בוטל הזיכוי והמשיב הורשע בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט נתבקש על ידי המדינה להוציא צו הריסה ולהורות על החזרת המצב לקדמותו, אולם הבקשה נדחתה בנימוק כי כיום אין למשיב כל זכויות בדירה והחזרת המצב לקדמותו אינה תלויה רק ברצונו הטוב והדבר אינו עומד בעקרון המידתיות. עוד קבע בית המשפט, כי צו הריסה אינו ניתן לביצוע מאחר והוא מהווה פגיעה בזכויות קניין של צדדים שלישיים, אשר רכשו את הזכויות בדירה.

השופטים קבעו בהחלטתם לחייב את המשיב בצו הריסה והשבת המצב לקדמותו, כי השיקול לפיו אחר תפס חזקה או זכויות במבנה האסור, איננו בהכרח פטור למתן צו הריסה. בוודאי כך בעניינו, שנוכח הוראות החוזה ברור, כי הקונה היה ער לבעייתיות של הדירה שרכש, והוא יתר על כל טענת ברירה שהקנה לו החוק, כולל ידיעה על מצב הדירה, ובפרט כאשר לא הוכחה העברת זכויות לצד ג' ולא הונחה תשתית ראייתית ראויה לטענתו של המשיב, לפיה אין לו שום זכויות כיום בדירה.

השופטת אסתר קובו היתה בדעת מיעוט, לפיה יש לחייב את המשיב בתשלום הוצאות בסכום של 25 אלף שקל ואילו השופטים גרוס ופוגלמן סברו, כי במקרה הנדון אין מקום לחיוב בהוצאות. (עפ"א 80309/01).