בנסיבות המקרה דנן יש מקום למתוח ביקורת חריפה על התנהגות העוררות שהתקינו
את מתקני השידור על גג המבנה ללא היתר בנייה, באופן המהווה עבירה על חוק התכנון
והבנייה. העוררות גילו בהתנהגותן לא רק זלזול מופגן בהוראות החוק, אלא גם אטימות
ציבורית ותכנונית".
בחרנו לפתוח סקירתנו בציטוט הסיפא של החלטת ועדת הערר במחוז ת"א (עו"ד ענת
בירן יו"ר). ישאל השואל, מי הם אותם אלו עוררות ש"זכו" לביקורת כה נוקבת מפיה
של ועדת הערר הנכבדה ונשיב, כי המדובר בחברות סלקום ופלאפון. חברות שיש לקוות
שהמודעות לקליטת השידורים אצלם טובה מהמודעות בקליטת הוראות הדין.
במקרה זה מדובר היה בערר של חברות סלקום ישראל בע"מ ופלאפון תקשורת בע"מ על
סירובה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב ליתן להם היתר לבנות אנטנה
על תורן בגובה של כ-20 מ' מעל מרכזיית בזק ברחוב בורלא בתל-אביב. ראוי לציין,
כי הבקשה הוגשה בדיעבד, לאחר שהתורן הוקם ולאחר שהאנטנות כבר הוצבו, ללא היתר
(המקרה פורסם בתחקיר במוסף זה ב-19.5.02 "אנטנה בלי הקלה, על אנטנה בלי היתר").
משנדחתה בקשתן פנו החברות, כאמור, לוועדת הערר (תיק ערר תא/5340/02 סלקום ישראל
בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד יוסי כץ ופלאפון תקשורת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אבי גורדון
נ' משפחת רימר ע"י ב"כ גיל רוה ממשרד מושקט והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה
תל-אביב ע"י ב"כ הראלה אברהם - אוזן ומשיבים אחרים).
הנושא העיקרי בוועדת הערר היה פרשנותה של תוכנית מתאר ארצית לתקשורת - מתקני
שידור קטנים וזעירים (תמ"א 36 א'), שאושרה לאחרונה. העוררות טענו, כי הבקשה
תואמת את המדיניות התכנונית של אותה תמ"א, רמת הקרינה בסביבה עומדת בתקן ולא
היה מקום לדחות את הבקשה.
המתנגדים, כ-150 מתושבי השכונה, התנגדו בעיקר עקב נימוק נופי-אסתטי. לטענתם,
האנטנות גורמות לפגיעה נופית חמורה, הפוגעת באופן השכונה כשכונת מגורים מובהקת,
ומנימוק בטיחותי - לטענתם ריכוז האנטנות גורם חשש כבד לנזקי קרינה, קל וחומר
כשהמדובר במתקנים בלב שכונת מגורים ובצמוד לגן ילדים.
הוועדה המקומית טענה, כי סירובה ליתן את ההיתר היה כדין ואין מקום להתערבותה
של ועדת הערר במקרה זה. ועדת הערר סקרה את הוראות התמ"א וקבעה, כי במקרה דנן,
כאשר מדובר בתורן העולה על 9 מ', הרי שקיימת חובה ליידע את הציבור ולשמוע התנגדויות
מטעמו ככל שיהיו, ובדין נקטה הוועדה המקומית כאשר פעלה כך.
לגופם של דברים הגיעה ועדת הערר לידי מסקנה, כי העמדת האנטנות נשוא העררים
על התורן המבוקש - שהוא עצמו נבנה בעבר ככל הנראה ללא היתר -אכן גורמת לפגיעה
נופית חמורה ופוגעת באופי הסביבה הקרובה, ולפיכך דחיית הבקשה מטעם זה הינה
החלטה תכנונית ראויה.
לעניין החשש מקרינה הוועדה קובעת, כי אין לוועדת הערר כלים מקצועיים המאפשרים
לה להתמודד עם טענות בנושא הקרינה, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם במקרה זה
מהחשש הכבד שביטאו תושבי השכונה לבריאותם, ובמיוחד לבריאות ילדיהם ולגן הסמוך.
הוועדה קובעת, אחרי שביקרה במקום, כי יש במראהו "המאיים" של המתקן וחריגותו
משום הגברת החרדות של התושבים בפני נזקי הקרינה.
סיכומם של דברים, ועדת הערר דחתה את הערר, תוך שהיא מציינת, כי ראוי שהעותרות
תגלנה רגישות רבה יותר לתחושות הציבור (שהוא גם ציבור הצרכנים שלהם) ותימנע
מהצבת מתקני שידור בעלי נוכחות כה בולטת, במיוחד בקרבת גן הילדים.
התחלנו את סקירתנו בסיפא של החלטת הוועדה. בדרך כלל אנו נוהגים להוסיף דברים
משלנו. הפעם, לטעמנו, כל המוסיף ..
יגנס-טויסטר ושות' מתמחים בתכנון, בנייה ונדל"ן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
