המדריך לבנייה לגובה

בכנס שהתקיים במרכז עזריאלי הוצג "המדריך לבחינת תוכניות לגובה", הכולל מערך נושאים, אמות מידה ומבחנים לבחינת איכותה של תוכנית הכוללת בניינים גבוהים

אחרי התקפת הטרור ב-11 בספטמבר נדמה היה, כי הבנייה לגובה איבדה מן הפופולריות שלה. אלא שכנס הבנייה לגובה שהתקיים בשבוע שעבר במרכז עזריאלי, הציג רושם אחר.

הכנס, שעסק בעיקר בהצגת המדריך לבחינת תוכניות של בנייה לגובה, התקיים ביוזמת מינהל התכנון במשרד הפנים בשיתוף מוסד התכנון למחקר ולפיתוח - המרכז לחקר העיר והאיזור והמכון הלאומי לחקר הבנייה, ובשיתוף עם איגוד מהנדסי ערים ומפעם השרון הצפוני. חוברת העבודה שהוצגה התבססה על מחקר שביצע צוות מקצועי בראשות האדריכלים אמיר מן ועמי שנער.

אדר' פול ויטל, מהנדס עיריית נתניה ויו"ר איגוד מהנדסי הערים, אמר, כי המדריך לבחינת תוכניות של בנייה לגובה הוא למעשה מערך של נושאים, אמות מידה ומבחנים, אשר נועדו לבחון את איכותה של תוכנית מוצעת הכוללת בניינים גבוהים.

לדבריו, המדריך לא נועד לקבוע מדיניות של בנייה לגובה בארץ, וגם לא בא ללמד כיצד לתכנן תוכנית מסוג זה. אדר' מן ציין, כי "המטרה היא להציג פן נוסף של הדברים, ולפתוח את עיניהם של המסתכלים בו".

לדברי מן, הבנייה לגובה נמצאת כאן כבר לא מעט זמן, והחוכמה היא לתעל זאת לפי המציאות שבה אנו חיים. המדריך כולל למעשה ארבעה חלקים או קטגוריות לבחינה מהמאקרו למיקרו.

לדברי מתכננת מחוז ת"א במשרד הפנים, אדר' נעמי אנג'ל, כניסת טכנולוגיית הבנייה לגובה מגיעה תמיד באיחור אחרי כל הטכנולוגיות האחרות, הצבא, המחשבים והחלל. "יש מיתוסים ופרות קדושות שאנחנו רוצים להסיר מן העולם. המטרה המרכזית שלנו היא לשאול את השאלות הקשות".

המדריך, אפוא, שואל שאלות רבות. הוא בנוי מארבעה רבדים, המתרכזים כל אחד בקטגוריה שונה המשתלבות לבסוף יחדיו. הקטגוריה הראשונה היא שיקולי המאקרו בבחינת תוכניות של בנייה לגובה, כלומר בחינת התכנון בשלב הרעיוני או מוקדם שבוחן נושאים כמו מיקום, ריכוז, נגישות, צפיפות והתנגשות או השתלבות בהקשר העירוני.

נקודת המבחן השנייה היא שיקולי המיקרו, שאמורה להתבצע בשלב התב"ע. בשלב זה צריכות לעלות שאלות איכותיות ולא כמותיות, כדברי אדר' מן. "תיבחן ההשתלבות במרקם הקיים, מצוינות ארכיטקטונית, מיקרו אקלים, שיתוף הציבור, רוחות וכד'".

בחינה שלישית היא הבחינה בשלב הגשת בקשות להיתרי בנייה. בשלב זה ייבחנו בין היתר איכות המרחב הציבורי למרגלות הבניין, היבטים עיצוביים, נגישות לאנשים עם מוגבלויות וכד'. הסוגיה האחרונה אותה יבחנו במערך הבחינות הכולל היא הבחינה הכלכלית של הבנייה לגובה.

מהנדס עיריית ירושלים אורי שיטרית אמר בכנס, כי מסמך זה אמנם חשוב, אך הוא אינו יכול לבוא בשום פנים ואופן במקום נטילת אחריות של הרשויות המקומיות. לדבריו, חובה לפתח מדיניות של בנייה לגובה.

"הבנייה לגובה היא נושא למקצוענים. האויב הגדול ביותר של הבנייה לגובה היא הבנייה לגובה עצמה, מאחר שהיא נעשית לעיתים על-ידי אנשים שאינם מקצועיים, המוציאים שם רע לתחום אטרקטיבי ומאתגר זה".

מנהלת מינהל התכנון לשעבר, אדר' דינה רצ'בסקי, שעמדה בראש ועדת ההיגוי של המחקר אמרה ביום העיון, כי מדובר בצעד חדש, אך ללא ספק אין החלטות נמרצות. "המדריך הוא בבחינת דבש ועוקץ גם יחד. הדבש הוא בכך שהמדריך אינו ראה וקדש ועלפיו יישק דבר, והעוקץ הוא שיש מקום לשתף את הציבור בסוגיה סבוכה זו, גם אם הדבר אינו מוצא חן בעיני כולם".