אדישות וזלזול בנכסי המדינה ורכוש הציבור המופקדים בידיו, נמצאו במינהל מקרקעי
ישראל.
מאז הקמתו נוהג מינהל מקרקעי ישראל להקצות קרקע-מדינה לגופים ציבוריים, בפטור
ממכרז ותמורת דמי חכירה מופחתים או סמליים, כל זאת במטרה מוצהרת ומוגדרת שישמשו
ליעדים שלמען הציבור הרחב. כך, כידוע, הפכו תאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות
לבעלי נדל"ן כבדים ביותר. לדוגמא, רשות הנמלים והרכבות, רשות שדות התעופה,
רכבת ישראל, אגד, דן, הסתדרות, בתי חולים, אוניברסיטאות, חברת החשמל, בז"ן,
בזק ועוד ועוד.
במשך השנים התברר שגופים אלה עושים שימוש חורג, מסחרי, בקרקעות המדינה שהוקצו
להם, ובמקום שיהיו למען הציבור הרחב, לשם הרחבת התשתית לציבור, נעשה בהם שימוש
אחר והם הופכים להיות המקור המעשיר את קופת התאגידים. כל זה בלי שהמינהל טורח
לבדוק את השימוש בקרקע, בלי שהוא דורש לשלם עבור הקרקע את הפרשי הערך ודמי
חכירה ריאליים ההולמים את השימוש העסקי-מסחרי ומבלי שהוא פועל להחזרת הנכסים
לידיו.
הפעם בדק המבקר קרקעות בתנאים מועדפים שנתן המינהל לבי"ח שיבא ולטכניון בחיפה,
עבור פעילותם הרפואית והאקדמית. התמונה שמצא עגומה מאוד, והיא ככל הידוע מאפיינת
את כל התנהגות המינהל בנוגע לנכסי הציבור שהועברו לתאגידים עבור הציבור.
שיבא הוא מרכז רפואי ממשלתי המחזיק בשטח של 650 דונם ועליהם מבנים בשווי של
400 מיליון דולר. במשך עשרות שנים לא בדק המינהל מי מחזיק בקרקעות ומה השימוש
שנעשה בהם. ב-2001 רשם המינהל על סדר יומו את הצורך לבדוק את מהות הזכויות,
השימושים בקרקע והסכומים הנגבים בגינם, אם בכלל, אולם עד 2003 טרם עשה זאת.
המבקר בדק מספר נכסים, ביניהם שטח של כ-4,500 מ"ר שהקצה המינהל בשנת 89' לאחת
מעמותות שיבא, בלא מכרז, בחכירה של 49 שנים (עד 2038), בדמי חכירה סמליים,
וכל זאת כדי שהעמותה תבנה מרכז מסחרי.
עמותת שיבא שילמה למינהל בעד כל התקופה דמי חכירה מהוונים של 1,128 דולר בלבד.
במקום הוקם קניון, עם 15 חנויות ועסקים. הכנסות העמותה רק מדמי שכירות לשטח
הזה מגיעות בממוצע למיליון דולר לשנה, זאת כאשר דמי החכירה השנתיים ששולמו
למינהל הם 20 דולר סמליים. המינהל לא מימש את זכותו לקבל דמי חכירה ראויים
בעד הקרקע. פרשות דומות נעשו בשיבא גם לגבי תחנת דלק, מלונית ליולדות וחנות
למוצרי תינוקות, הכל כאשר המינהל מעניק קרקע זולה ביותר, בדמי חכירה עלובים
ביותר, למטרות ציבוריות בלבד, והוא לא טורח כלל לבדוק ולעקוב אחר השימושים
הזרים שאינם למען הציבור וההכנסות הזורמים לכיסי העמותות.
פרשות דומות גם בטכניון בחיפה, כדוגמא להקצאות למוסדות להשכלה גבוהה.
הטכניון מחזיק בשטח של 1,250 דונם קרקעות מדינה שהוקצו לו בשנות ה-50. בשנת
89' החליטה מועצת מקרקעי ישראל שהטכניון ישלם דמי חכירה שנתיים בשיעור 2% מערך
הקרקע, שהם 1.7 דולר לדונם.
אולם הטכניון השתמש בחלק מהקרקע למטרות עסקיות, שאינן עולות בקנה אחד עם מטרותיו
האקדמיות, הוא השכיר מקרקעין לגופים מסחריים ותמורתם הוא נהנה מהכנסות של מיליוני
שקלים בשנה.
הטכניון לא הודיע למינהל על השימוש האחר בקרקע, הנהלת מחוז חיפה של המינהל
לא בדקה, לא עקבה ולכן לא ידעה על השימוש האחר, לכן גם לא קיבל המינהל דמי
חכירה או הפרשי ערך שהוא זכאי להם לפי החלטות המינהל. כל ההכנסות מקרקעות המדינה
נכנסו לקופת הטכניון בלבד.
"ככלל", כותב המבקר, "המינהל אינו עוקב אחר השימוש בקרקעות שהקצה ואינו יודע
על השימושים המסחריים שגופים ציבוריים עושים בהן".
המינהל הודיע בתשובתו למבקר המדינה כי יפעל להסדרת העניין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
