עוד בטרם יבשה הדיו מאז הוסף מס המכירה לחוק מיסוי מקרקעין (1.1.2000), החלה
להישמע ביקורת באשר לנאותות קיומו. ואכן, ועדת הרפורמה בנדל"ן שקמה ואשר בעטיה
חוקק תיקון 50 לחוק, המליצה על ביטולו החלקי של מס זה. כפועל יוצא, ובין יתר
השינויים שהוחלו, תוקן סעיף 72ד לחוק, כך שמקרקעין שיום רכישתם לאחר 7.11.01
הופטרו כליל ממס מכירה. לעומת זאת, מכירה של מקרקעין שנרכשו לפני תאריך זה,
תחויב דרך כלל במס מכירה בשיעור 2.5% משווי המכירה. עיניכם הרואות, ה-7.11.01
הפך גם במקרה זה לקו פרשת המים המכריע מי לשבט ומי לחסד.
לדעת כותבי רשימה זו, חרף המגמה לצמצם את תחולתו של מס המכירה, המצע המשפטי
שנוצר בעקבות תיקון 50 לחוק עלול להביא לתוצאה הפוכה. לאמור, לא זו בלבד שלא
יינתנו פטורים או הקלות מאותו מס כמצוות מחוללי הרפורמה, אלא שבנסיבות מסוימות
אף יוטל מס כפול.
לשם המחשה, טלו את הדוגמא הבאה: בתאריך 1.1.95 רכש אח א' קרקע מפלוני. ביום
1.1.03, העניק הלה את הקרקע במתנה לאחיו - אח ב'. לכאורה, מכירה של מקרקעין
לאחר תאריך 1.1.2000 בלא תמורה מיחיד לקרובו תהא פטורה ממס מכירה מכוח תקנה
2(2) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (פטור ממס מכירה), התש"ס-2000.
ואולם, העברה ללא תמורה בין אחים של מקרקעין שנרכשו על-ידי אחד מהם, להבדיל
ממקרקעין שהתקבלו בירושה או במתנה מהוריהם, לא תחסה תחת צל אותה תקנה. משכך,
יוטל על ההעברה בין אח א' לבין אח ב' מס מכירה בשיעור מלא.
בהמשך לדוגמא, אם בתאריך 30.6.03 אח ב' מכר את הקרקע שקיבל לצד שלישי, לכאורה,
מכירה זו תחויב גם היא במס מכירה מלא. הכיצד? סעיף 37 (1)(א) לחוק קובע, כי
לצורך קביעת "יום הרכישה" בהעברה ללא תמורה (מתנה לקרוב - לפי סעיף 62 לחוק),
ייכנס מקבל המתנה ל"נעליו" של נותן המתנה. לשון אחרת, הוראות הסעיף "מעתיקות"
את יום הרכישה לאחור, אל מעבר לנקודת הזמן של ה-7.11.01, ולכן רואים את אח
ב' כאילו רכש את הקרקע בתאריך 1.1.95, ולא ב-1.1.03. משכך, ובסופו של יום,
הלה לא יזכה לפטור המיוחל ממס מכירה המוענק מכוח סעיף 72ד לחוק.
עיניכם הרואות, עסקאות אותן בחר המחוקק לפטור ממס שבח מחד גיסא, מתחייבות במס
מכירה כפול מאידך גיסא - וזאת אף לאחר הרפורמה שבחרה להקהות עוקצו של מס המכירה.
לדעת הכותבים, על מנת לתקן את המצב הפיסקלי הקלוקל שתואר לעיל, ראוי כי תאומץ
הפרשנות הבאה: הוראות סעיף 1(37)(א) אינן בנות תחולה ככל שמדובר במס מכירה.
זאת, בהתבסס על סעיף 72י לחוק הקובע, כי דין מס מכירה כדין מס לכל דבר ועניין,
למעט לעניין הפטורים לפי פרק חמישי 1 ופרק שישי לחוק. כיוון שסעיף 1(37)(א)
מפנה (בעקיפין) לסעיף 62 לחוק, וזה האחרון ממוקם בפרק השישי לחוק, הרי שהדבר
מפקיע את הוראות סעיף 37 לעניין קביעת "יום הרכישה" (ככל שעסקינן בשאלת החבות
במס מכירה עת המקרקעין נתקבלו בידי המוכר מכוח הוראות פטור באותו פרק שישי
לחוק). לפי פרשנות זו, בנתוני הדוגמא הנזכרת, ייחשב אח ב', לצורך מס מכירה
בלבד, כאילו רכש את הקרקע בתאריך 1.1.03, לאחר ה-7.11.01, ולכן המכירה לצד
שלישי, שבוצעה בתאריך 30.6.03, לא תחויב במס מכירה כלל.
רשויות המס בודאי תטענה, כי סעיף 72י אינו שולל את תחולת סעיף 37 (1)(א) לחוק
בהקשר למס המכירה, וזאת בהתבסס על פרשנות דווקנית של החוק. מצדדי גישה לשונית
זו יגרסו, כי כוונת המחוקק היתה לסייג מההקבלה בין מס מכירה למס שבח רק את
עניין הפטורים לפי פרק חמישי 1 ופרק שישי לחוק, ולא את עניין קביעת "יום הרכישה"
בהעברות פטורות מכוח פרקים אלו. סעיף 1(37)(א) ממוקם בפרק השלישי לחוק, ובנוסף
אינו דן בפטור באופן ישיר אלא מפנה לפטור הקבוע בסעיף 62 לחוק - משכך, יטענו,
יחול הסעיף גם לעניין מס מכירה. על מנת למנוע ספק פרשני ובעיות העלולות לגרום
חיוב כפול במס מכירה במקרים כדוגמת העברת מקרקעין בין אחים ללא תמורה, מומלץ
לבצע תיקון חקיקה אשר יקבע, כי מכירת מקרקעין שהתחייבה במס מכירה לאחר תאריך
ה-7.11.01, לא תחויב עוד במס זה בעתיד, ללא תלות ביום רכישתם.
לחילופין, נציבות מס הכנסה יכולה לפרסם חוזר אשר יקבע זאת. ביסוס משפטי לאי
הטלת כפל המס שהובא במאמר זה, ניתן למצוא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, החל
על תיקוני חקיקה אלה, בשילוב עם הפסיקה, אשר שללה הטלת כפל מס במקרים אחרים,
למשל, הלכת ארם משחקים (במע"מ) והלכת רימון ביטוח ופיננסים (במס הכנסה).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
