עד 120?

האם שופט בדימוס, שחצה זה מכבר את גיל הפנסיה, יכול וצריך לכהן כנציב קבילות הציבור על שופטים? בשבועות האחרונים מתנהלת תכתובת צפופה ואמוציונאלית סביב מינויה של השופטת העליונה טובה שטרסברג-כהן לנציבת תלונות הציבור על השופטים.

הכל התחיל במכתב ששלח שבתאי עזריאל, מהנדס ניהול ואזרח מודאג, אל השופטת שטרסברג-כהן ערב מינויה לנציבת התלונות. עזריאל היפנה את תשומת ליבה של השופטת לעובדה שהחוק קובע כי נציב תלונות הציבור על שופטים צריך להיות בעל כשירות להתמנות שופט בבית המשפט העליון. לפי הפרשנות של עזריאל מי שהגיע לגיל הפרישה של השופטים, כמו שטרסברג-כהן למשל, אינו בעל כשירות להתמנות לבית המשפט העליון וממילא לא ניתן למנותו לנציב קבילות.

השופטת שטרסברג-כהן לא השיבה למכתבו של עזריאל (למרות שלשכתה אישרה את קבלתו). עזריאל, שכבר ניהל קרב ציבורי אחד או שניים בחייו, כשהקים את עמותת נפגעי מס רכוש והוביל לביטולו של המס, ישב וכתב מכתב אחד לשר המשפטים ולוועדה לבחירת שופטים (הממנה את נציב הקבילות), ועוד מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולנשיא בית המשפט העליון.

במכתבים הללו הוא פירט את סוגיית הגיל ודרש שלא למנות שופט שעבר את גיל הפנסיה. חלפו חודשיים ותגובה אין. בינתיים החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויה של שטרסברג-כהן לנציבת תלונות הציבור על שופטים. רק אז הגיעה תשובה מלשכתו של שר המשפטים, יוסף לפיד.

טבי לוין, יועצו הבכיר של השר, התנצל בפני עזריאל על העיכוב בתשובה והבהיר כי פנייתו נבחנה "על ידי הגורמים המקצועיים במשרד". בשורה התחתונה, דיווח לוין, עמדתם המשותפת של שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה היא, כי "גם מי שעבר את גיל 70 יכול ויענה אחר הדרישה של כשיר להתמנות שופט בית המשפט העליון".

אם גיל 70 הוא גיל הפרישה החוקי של שופטים איך יכול מי שעבר את הגיל הזה להיחשב ככשיר להתמנות כשופט? לוין יוצא למסע משפטי ארוך ומפותל: ראשית, הוא מסביר, חוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע הסדר ספציפי לגבי כהונת הנציב. החוק אמנם קובע כי נציב הקבילות יהיה מי שיש לו כשירות להתמנות לבית המשפט העליון אבל הוא מפנה לסעיף 2 לחוק בתי המשפט, הקובע את תנאי הכשירות הללו, ואליו בלבד.

סעיף 2 לחוק בתי המשפט, מאבחן לוין, אינו מזכיר כלל את עניין הגיל. עניין הגיל, הוא מטעים, מופיע בסעיף 13, המצוי בסימן ד' לחוק בתי המשפט. סימן זה עוסק בכהונה "והוא אינו מהווה איפוא חלק מתנאי הכשירות אלא מתייחס לתנאי העבודה. לכשירות של אדם לכהן כשופט יש ליתן מובן של כישורים. אלה אינם תלויים בגיל ומובן כי אין הם "נעלמים" באופן אוטומטי עם הגיעו של אדם לגיל 70".

גם תכלית החוק , מוסיף לוין, מכוונת למסקנה ששופט בדימוס ראוי לכהן כנציב התלונות שכן "סביר וראוי ששופט עליון בדימוס שמכיר את מלאכת השיפוט והמערכת השיפוטית יכהן כנציב. עמדה זו התבטאה גם בדיונים במסגרת ועדת חוקה, חוק ומשפט ומשליכה על כוונת המחוקק ופרשנות החקיקה".

רק בסוף הטיעון הקשה הזה מגיע לוין אל האס שלו: סעיף 16 לחוק בתי המשפט הקובע כי כאשר נקבע בחוק שיו"ר ועדה או גוף אחר יהיה בעל כשירות של שופט, מותר למנות לתפקיד גם את מי שהיה שופט ויצא לקיצבה. השאלה הגדולה היא, האם נציב הקבילות יכול להיכלל בהגדרת "יושב ראש של גוף אחר", ושמא ההגדרה הדווקנית של הסעיף את התפקידים אותם רשאי למלא שופט שעבר את גיל הפנסיה, כאשר נדרשת כשירות של שופט, מעידה שאין מדובר ברשימה פתוחה וכי אין לראות בשופט שפרש בעל כשירות של שופט לצורך תפקידים אחרים. העובדה שחוק נציב הקבילות עצמו לא מתייחס לסוגיה הזו, למרות שנחקק לאחר חוק בתי המשפט, רק מגדילה את הבלבול: האם מדובר בלאקונה או שמא הביע המחוקק את דעתו שאין למנות שופט בדימוס?

כל ההתפלפלות הזו לא שכנעה את עזריאל. אם כבר, היא הצליחה להוציא אותו מהכלים. במכתב התשובה, שהעתק ממנו נשלח ל"ממלאת תפקיד נציבת תלונות הציבור על שופטים בניגוד לחוק, הגב' שטרסברג-כהן", דוחה עזריאל את ההסתמכות על תכלית החקיקה ("לשון החוק היא חד משמעית, ברורה ואין לה כל צורך בהליכה לתכלית החקיקה") או על דברים שנאמרו בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט ולא הוכנסו בסופו של דבר לחוק. "האמור במכתבכם נוגד את כל הכללים המקובלים לגבי גיל פרישה של בעלי תפקידים אחרים. שאלתי היא מדוע אנוכי כמהנדס לא אוכל להתמנות לתפקיד כלשהו בשירות הציבורי כאשר אגיע לגיל 70? כיצד תיתכן פריבילגיה כה מרחיקת לכת ללא הנמקות מפורשות כאשר מדובר בשופטים? הרי אם נקבע כלל כלשהו שנוגד באופן כה מהותי את הכללים החלים על כולם, יש לקיים על כך דיון מפורט...ולשקול את כל ההשלכות מרחיקות הלכת ולא להתייחס לכך אגב אורחא".

אבל עזריאל לא הסתפק בכך והחליט להזעיק את המחוקק עצמו. ישב וכתב מכתב לח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט. עזריאל מפרט במכתבו את השתלשלות העניינים ומתלונן על היאחזותה של מערכת המשפט בעובדה שהעניין עלה בדיוני הוועדה. עם כל הכבוד לדיבורים שעולים בוועדה, כותב עזריאל, עובדה שהאפשרות למנות שופט בדימוס לא נקבעה בחוק. לפרשנותו, זה לא קרה במקרה. "מדוע שלא ישנו את החוק ויכתבו זאת מפורשות? מי מפריע להם לשנות את החוק חוץ מכל החקיקה הקיימת, נציב שירות המדינה, ועדי העובדים, גמלאים בעל כורחם וכיו"ב?...חוששים למנות לנציב תלונות הציבור על שופטים אדם שיהיה נתון להשפעות ושיקולים אישיים, לכן ממליצים על שופטים בדימוס. מצד שני, מספרים לנו כל העת ששופטים יודעים להתעלות מעל שיקולים אישיים".

ח"כ איתן קרא והרים את הכפפה: "איני רוצה להיכנס לוויכוח על הפרשנות הנכונה - כפשוטה כמו שהצעת, וכמו שכל הדיוט מבין, או בדרכו המפולפלת והמתפלפלת של היועץ המשפטי. צר לי כי פעם אחר פעם, שיטת המינויים של שופטי בית המשפט העליון, וסידור העבודה לאחר פרישתם, מעוררים ביקורת ציבורית".

איתן מדווח כי הורה ליועצת המשפטית של הוועדה לרכז עבורו את רשימת התפקידים הציבוריים ששופטים ושופטים בפנסיה ממלאים. השאלה הגדולה היא מה יעשו ברשימה הזו. אולי יגישו תלונה לנציבת תלונות הציבור על שופטים.