שאלת זכאותם של בני זוג שהם ידועים בציבור לזכויות סוציאליות והטבות שונות מכח
חייהם המשותפים עם בן/ת זוגם הינה שאלה עתיקת יומין, והיא נדונה בפסקי דין
רבים וכן בין מלומדים.
כידוע, בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בזכויותיו של הידוע בציבור, בין
אם במסגרת הסדרת הנושא בחקיקה מפורשת על ידי המחוקק ומחוקק המשנה (ראו, למשל,
תיקונים בחוק למניעת אלימות במשפחה, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים
ושיקום), חוק שירות המדינה (גמלאות) וחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות),
ועוד), ובין אם במסגרת הסדרת העניין בדרך של פרשנות שיפוטית על ידי בתי המשפט
(למשל, ההכרה בזכותה של ידועה בציבור לפיצויים מ"קרנית" עקב מות בן-זוגה בתאונת
דרכים (ע"א 2000/97 לינדורן), או קבלת בקשתה של ידועה בציבור לאמץ את בתו של
בן-זוגה לחיים (ע"א 1165/01 פלונית)).
לאור זאת, הפער בין הסטטוס של בן זוג נשוי ובין הסטטוס של ידוע בציבור לעניין
הזכאות לזכויות והטבות שונות הניתנות לתא המשפחתי - הולך ומצטמצם.
השינויים שחלו בדין הכללי ביחס לזכויותיו של הידוע בציבור נתנו אותותיהם גם
בדיני המס. כך, למשל, במסגרת הסדר חקיקה מפורש (סעיף 62(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
ותקנה 20א לתקנות מס רכישה) העניק המחוקק פטור ממס שבח וכן פטור חלקי ממס רכישה
להעברת זכויות בדירת מגורים, ללא תמורה, מפלוני לבן-זוגו הידוע בציבור, כמשמעו
באותם סעיפי חוק. שינויים כאמור נעשו גם על ידי בתי המשפט בתחום דיני המס.
לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה נוספת בעניין, ואשר מהווה שינוי חיובי נוסף
מבחינת מוסד הידועים בציבור (ע"א 2622/01 עליזה לבנון). באותו ענין, קיבלה
המשיבה, הגב' עליזה לבנון, דירת מגורים וחנות במסגרת הסכם חלוקת רכוש שכרתה
עם בן זוגה, עמו חיה שנים רבות כידועים בציבור. בבית המשפט עלתה לדיון שאלת
זכאותה של המשיבה לפטור חלקי ממס רכישה (שליש) בגין קבלת החנות כאמור, מכוח
תקנה 20 לתקנות מס רכישה. תקנה 20 האמורה (ביחד עם הגדרת "קרוב" בתקנה 1 לתקנות
מס רכישה) מעניקה הקלה במס רכישה, בין היתר, בהעברת זכויות במקרקעין, ללא תמורה,
מיחיד לבן-זוגו, ולפיכך עלתה השאלה, האם "ידוע בציבור" כלול לעניין זה במסגרת
המונח "בן זוג" כאמור. בית המשפט העליון הכריע ברוב דיעות (הנשיא אהרון ברק,
שאליו הצטרף השופט טירקל) בעד קבלת טענתה של הנישומה לגבי זכאותה לפטור חלקי
ממס רכישה כאמור.
נדגיש, כי קביעתו של בית המשפט בדבר החלת הסדר ההקלה במס רכישה גם על העברה
ללא תמורה של זכויות במקרקעין בין בני זוג ידועים בציבור, ניתנה על אף קיומו
של הסדר חקיקתי מפורש בכל הנוגע להעברת זכויות בדירת מגורים לבן זוג שהוא ידוע
בציבור. דעת הרוב בבית המשפט לא ראתה בכך הסדר שלילי, ונימוקיה לכך היו רבים,
כגון הצורך ליישם את עקרון השוויון (לדעת בית המשפט, הפליה בין בני זוג נשואים
ובין בני זוג ידועים בציבור לעניין הסדרי מס שבח ומס רכישה היא הפליה פסולה).
לאור האמור, הופתענו לאחרונה לקרוא את החלטתה של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין,
אשר ישבה על המדוכה בסוגייה דומה (וע 1068/00 דוד רם וריטה בלצוב). במקרה זה
עלתה לדיון השאלה, האם לעניין תקנה 11(ב) לתקנות מס רכישה (הקלה במס רכישה
ברכישת זכויות במקרקעין על ידי בני זוג, שאחד מהם הוא נכה) כולל המונח "בני
זוג" גם "ידועים בציבור". מסקנת ועדת הערר היתה, שלצורך תקנה 11(ב) האמורה
המונח "בני זוג" אינו כולל ידועים בציבור.
עובדה מעניינת היא, שוועדת הערר היתה מודעת להלכה שנקבעה בעניין עליזה לבנון,
כפי שניתן ללמוד מנימוקיה, ובכל זאת בחרה לקבוע את שקבעה. כמו כן, באזכורה
את הלכת עליזה לבנון, בחרה ועדת הערר משום-מה לצטט דווקא מדברי עמדת המיעוט
באותו פסק דין, השופטת טובה שטרסברג-כהן, ולא מדברי נציגי עמדת הרוב. גם חלק
מנימוקיה המהותיים של ועדת הערר נדחו על ידי עמדת הרוב בפסק דין עליזה לבנון,
כגון הנימוק לפיו, משבחר המחוקק להקל עם הידועים בציבור עשה זאת במפורש ואין
מקום למהלך שיפוטי פרשני שירחיב הקלות אלו. כמו כן, להבדיל מדעת הרוב בענין
עליזה לבנון (הנשיא ברק), אשר קידשה את עקרון השוויון המחייב החלת הסדר ההקלה
במס רכישה גם על ידועים בציבור, בחרה ועדת הערר לראות באבחנה הקיימת, לגישתה,
בין בני זוג נשואים ובני זוג ידועים בציבור לעניין תקנה 11(ב) האמורה, הבחנה
כשרה שאינה הפליה פסולה.
לאור האמור, נוצרה אי-ודאות בקרב היועצים בתחום דיני המס ביחס לשאלה, האם המונח
"בני זוג" כולל או לא כולל "ידועים בציבור". נציין, כי אין אנו מביעים עמדתנו
בשאלה זו ואנו מודעים לקושי שבמתן תשובה, למשל, משום שקיים קושי מערכתי באימות
הצהרתם של מבקשי הקלות בדבר היותם ידועים בציבור לעומת העדר קושי דומה בבדיקת
עובדת הנישואין (ראו בעניין זה עמ"ה 2044/98 מנחם קיפניס).
יחד עם זאת, אין זה הגיוני שלצורך הקלה מסוימת במס רכישה ייקבע ש"בן זוג" כולל
גם "ידוע בציבור" ואילו לצורך הקלה דומה אחרת ייקבע הפוך, וחייבת להתקיים קוהרנטיות
פרשנית מסוימת בפירוש החוק. כן נציין, שלאחרונה שמענו, כי בכוונת הנציבות להתחיל
להחיל את חזקת התא המשפחתי לעניין הזכאות לפטור במכירת דירת מגורים מזכה, גם
על בני זוג ידועים בציבור. לפיכך, קוראים אנו למחוקק לבוא ולהסדיר נושא זה
באופן כולל בדיני המס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
