שודרגו תקנות התסקירים: יזמים יחויבו לבחון חלופות

בין התקנות החדשות מצויה חובתו של היזם לבחון חלופות אחרות למיקום הפרויקט, במידה שהוא נדרש לכך על ידי הוועדה או המשרד לאיכות הסביבה. עד כה היזם לא נדרש לעשות זאת.

חידוש נוסף הוא האפשרות לבחון את השפעת הסביבה על התוכנית. כך למשל יתבקש התסקיר לבדוק, האם להקים פרויקט בתוך אזור החשוף מראש למטרדי רעש, כגון שדה תעופה קיים, בסמוך לאתר פסולת או בסמוך אנטנות שידור. דוגמא מובהקת היא היישוב צורן, שהוקם ליד אנטנות של רשות השידור. לדעת הממונה על התסקירים במשרד לאיכות הסביבה, בני פירסט, אין ספק שהישוב לא היה מוקם בסמוך לאנטנות, אם תקנה זו הייתה קיימת בעבר.

תקנה נוספת מחייבת את עורך התסקיר לחתום על תצהיר, שקובע את אחריותו לאמיתות החומר המקצועי. משמעות דרישה זו היא, שאם עורך התצהיר לא ידייק בניתוחיו, הוא יהיה חשוף לתביעה משפטית מצד המשרד לאיכות הסביבה, הציבור או כל גורם אחר.

לדברי פירסט, התקנות החדשות מאפשרות בחינה ספציפית של נושאים סביבתיים הקשורים בים או בחופים, גדות נחלים, ערכי טבע, אקולוגיה, נוף ושטחים פתוחים, והן מתייחסות להיבטים פרטניים יותר של הסביבה. אם יזם יבקש לבנות ליד נחל, או בסמוך לחוף ים, יוכל המשרד לאיכות הסביבה לדרוש הכנת תסקיר, כדי לבדוק את הרגישות הסביבתית של הפרויקט.

פרויקטים גדולים לבנייה אינם מחייבים עריכת תסקיר באופן אוטומטי, אך לוועדה המחוזית נתון שיקול דעת להחליט, האם לדרוש הכנת תסקיר או לוותר עליו.

את התסקיר מתבקש להכין ולהגיש יזם הפרויקט, על-פי הנחיות של המשרד לאיכות הסביבה. את התסקיר מכינים בדרך כלל עורכי תסקירים מהשוק הפרטי. על-פי הערכה, בכל שנה מוגשים בארץ כ-50 עד 60 תסקירים.