סוף סוף: תוכנית מתאר למחוז מרכז

התוכנית, שבראש צוות התכנון שלה עמד האדריכל אורי פוגל, קודמה על ידי מתכננת המחוז הקודמת רננה ירדני-גולן והופקדה במהלך 1998, אך עד מהרה הוגשו לה כ-800 התנגדויות מצד גורמים שונים ובהם רשויות, יזמים, ישובים כפריים ובעלי אינטרסים בקרקע. את ההתנגדויות שמעה החוקרת תלמה דוכן, שהכינה במהלך 2001 דו"ח חקירה. במהלך 2002 קיימה ועדת משנה של המועצה הארצית מספר ישיבות עד לאישורה של התמ"מ. בשל פרק הזמן הארוך שעבר מיום הפקדת התוכנית ועד לאישורה, השתמשו הועדות המחוזיות והמועצה הארצית בתוכנית כבכלי מדיניות, כבר במסגרת הליך ההפקדה ושמיעת ההתנגדויות. עתה הפכו העקרונות המרכזיים למחייבים ותקפים.

לדברי מנהל האגף לתוכניות מתאר מחוזיות במינהל התכנון, עפר גריידינגר, התמ"מ יוצרת חידוש בכך, שהיא מאפשרת לראשונה להרחיב את התחום העירוני ב-10% ללא צורך להפקיד תוכנית לשינוי תמ"מ, אלא בעקבות אישור המועצה הארצית בלבד.

לא רק זאת, בתוכנית המתאר המחוזיות, בפריפריה לא יהיה צורך גם באישור המועצה הארצית כדי לבצע הרחבה, וניתן יהיה להשתמש באחוזי הגמישות בלבד. הקשחת המדיניות לגבי מחוז המרכז, שבו יש צורך לקבל אישור המועצה הארצית להרחבה, נובע מתוך הרצון לתת עדיפות לאישור תוכניות בפריפריה על פני אזור המרכז.

התמ"מ מיועדת לאוכלוסיה של 1.8 מיליון נפש, כפי שנקבע בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 35. כדי לעמוד ביעד, כך קובעת התוכנית, ניתן להוסיף 265 אלף יחידות דיור, סך הפוטנציאל של המחוז מאפשר תוספת של 400 אלף יחידות דיור. בעקבות הדיון בהתנגדויות נוספו שטחים לפיתוח, שיאפשרו להגדיל את קיבלות המחוז על מנת לעמוד ביעדים אלה.

עורכי התוכנית החליטו שלא לקבוע מגבלות תכנון לערים, וקבעו שהתכנון ייקבע על פי תוכנית המתאר המקומית של כל ישוב. באזורים הכפריים נקבעו מגבלות בתחומי מסחר והתעסוקה הלא חקלאיים. מספר יחידות הדיור בישובים הכפריים נותר כפי שנקבע בתמ"א 31, אולם נקבע שאם תאושר תמ"א 35, ישונה מספר זה בהתם לכך.

עיקר הפיתוח במחוז נקבע לשטחים העירוניים, תוך כדי פעולות של עיבוי, התחדשות עירונית והגדלתן, במטרה לשמור על כמה שיותר שטחים חקלאיים פתוחים במטרה לשמור עליהם גם לדורות הבאים.

הערים שעל הרחבתן הוחלט הן ראש העין, כפר קאסם, נתניה, ראשון לציון, רמלה, כפר יונה, יבנה וגדרה. במהלך השנים בהן קודמה התוכנית החלה הרחבתן של חלק מהערים תוך פיתוח תוכניות כמקב"ת סי.פי.אם בראש העין, מתחם מצליח ברמלה, הרחבת יבנה, מקב"ת ינוב בכפר יונה וכן מספר תוכניות בגדרה. העיר בעלת פוטנציאל הפיתוח הגדולה ביותר היא ראש העין ואחריה גם נתניה, כפר יונה וגדרה.

אזורי תעסוקה סומנו בתוכנית בקרבת כבישים ומסילות ברזל, ביניהם, נתניה, פתח תקוה, רג"מ ליד רמלה, מהתוכנית הוצאו שטחי תעש נוף ים ותעש רמת השרון.

שטח תעש נוף ים הועבר לעיר הרצליה שבשטח השיפוט של מחוז תל אביב. את שטחי תעש רמת השרון הוחלט לקדם בתוכנית נפרדת בוועדה המחוזית המשותפת למחוזות תל אביב והמרכז שהוקמה במיוחד לשם כך.

לדברי גריידינגר, התוכנית מאפשרת אופציה להציע אזורי תעשייה משותפים צמודי דופן לערים ולמועצות אזוריות, בכפוף לתנאים של ניהול משותף ושיתוף בהכנסות מארנונה. אזורי התעשיה החדשים ישענו על תשתיות תחבורתיות קימות.

התוכנית קובעת ששה אזורי נופש מטרופוליניים, להם הוגשו ההתנגדויות רבות, בסמוך לנתניה, רעננה, פתח תקווה, בקעת אונו, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות. בעקבות ההתנגדויות הוחלט לקבוע במפורש את השימושים האפשריים באזורים אלה, כגון מתקני נופש וספורט, חוות סוסים, מסעדות, גני אירועים, ירידי אמנות, חקלאות ועוד, הכל מותנה בהכנת תוכנית כוללת לאזור הנופש המטרופוליני כולו.

התוכנית מאפשרת לוועדה המחוזית לקבוע עד 15% שטחי פיתוח עירוניים כהרחבה צמודת דופן לערים השכנות בתוך אזור נופש בתכנון כולל .

אזורי נחל וסביבותיו נקבעו כשטחים הפתוחים המרכזיים של המחוז. בשנים האחרונות נערכו תוכניות לאזורי נחל הירקון, נחל איילון, נחל אלכסנדר ונחל שורק, כאשר בקרוב יוחל בתכנון אזור נחל פולג, בשיתוף משרד הפנים ורשות הטבע והגנים והמועצה האזורית חוף השרון. השטחים הפתוחים הוגדרו כאזורים חקלאיים, שיישמרו כשטח חקלאי פתוח שבו יתאפשרו פעולות נופש ופנאי, אך בלי אכסון.

תוכנית המתאר של מחוז המרכז היא השנייה להתאשר. קדמה לה תוכנית המתאר של מחוז הדריום שאושרה כבר בינואר 2000.

לגבי תוכנית המתאר של מחוז הצפון הושלם הליך שמיעת ההתנגדויות בפני החוקרת, העורכת את דוח החקירה. התוכנית למחוזות חיפה ותל אביב עומדת בפני הפקדה להתנגדויות לאחר שאושרה במועצה הארצית ובולקחש"פ. תוכנית המתאר למחוז ירושלים נמצאת בדיונים בועדה המחוזית ירושלים לקראת המלצה בפני המועצה הארצית.