"יש להרחיב את השימוש בקולחים גם לתעשייה - ע"י טיהורם לרמה שלישונית"

"אם מדינת ישראל רוצה להרחיב את פרויקט ההשבה, עליה להביא את כל השפכים בארץ לדרגת טיהור שלישונית - מים שפירים לחקלאות - שתאפשר השקיה בלתי מוגבלת של כל הגידולים, בכל מקום, ותאפשר להרחיב את השימוש בקולחים גם לתעשייה. שידרוג הקולחים יציל את נחלי הארץ וימנע את המשך הפגיעה במי התהום". כך קובע פרופ' (אמריטוס) מנחם רבהון, מהפקולטה להנדסת הסביבה ומשאבי מים בטכניון, במאמר השבת קולחים בת קיימא, שפורסם ב"מים" - עיתון אגודת מהנדסי המים.

להערכת רבהון, שידרוג הקולחים יאפשר להוסיף כ-300 מיליון מ"ק מים שפירים לחקלאות, כהיקף פרויקט ההתפלה שאישרה הממשלה (לפי שעה הוחל בהקמת מתקן התפלה אחד בלבד באשקלון). עלות שידרוג הקולחים לרמה שלישונית תנוע בין 10 סנט עד 15 סנט למ"ק (עלות מים מותפלים כ-52 סנט למ"ק) עלות שידרוג המט"שים כ-240 מיליון דולר. עלות הטיפול השנתית במים תנוע בין 30 מיליון דולר לשנה ל-50 מיליון דולר לשנה, כ-5-8 דולר לתושב לשנה.

לדעת רבהון, בדיוק כמו בעולם המערבי, את עלות שידרוג הטיפול יש להטיל על תושבי הערים, כאשר חלק מההוצאות ניתן יהיה לכסות על ידי מכירת מים לחקלאים ולתעשיינים, כפי שהדבר נעשה כיום.

רבהון מדגיש, שבשל אי טיפול מספיק, כל הקולחים המיוצרים בארץ, מלבד קולחי השפד"ן, אינם עומדים בסטנדרטים של שמירה על בריאות הציבור, הם גורמים לזיהום נחלים ומביאים לפגיעה ארוכת טווח בקרקע החקלאית ובמי התהום. יתר על כן, למרות שהשקיה בקולחים אלה מוגבלת רק לגידולים שאינם למאכל, ידוע שנעשה בהם שימוש גם לגידולים אכילים, ובכך נגרמת סכנה לבריאות הציבור.

רבהון מדגיש, שברוב מדינות ארה"ב ואירופה הדרישות והתקנים לטיפול בשפכים מחמירים בהרבה מאשר בארץ, והם כוללים טיפול ביולוגי מתקדם להפחתת חנקן, טיפול כימי, סינון דרך מצע או סינון ממברני וחיטוי. יתר על כן, קיימות דרישות מחמירות לעכירות נמוכה, כדי להבטיח הרחקה יעילה של טפילים העמידים לתהליכי חיטוי. דרישה נוספת היא להרחקת אמוניה, שכן היא גורמת לירידה בכמות החמצן במים, היא פוגעת בדגים, וגורמת לפריחת אצות. בהשבה גורמת האמוניה לירידה באפקטביות של הכלור ובשל כך היא פוגעת ביעילות החיטוי.

רבהון מדגיש, שבשל איכותם הגבוהה, הקולחים המטוהרים במדינות המערב מסולקים לנהרות, לנחלים ולאגמים מבלי לפגוע בהם. אם הסילוק הוא לנחלים קטנים, כדוגמת נחלי הארץ, דרישות האיכות חמורות הרבה יותר, וזאת למרות שזרימת המים הטבעיים בערוצי הנחלים באירופה ובארה"ב גדולה הרבה יותר מאשר בנחלי הארץ.

לשיפור איכות הקולחים יש יתרונות רבים, בין השאר פישוט הפיקוח והגדלת יעילותו, שכן שיפור איכות הקולחים תאפשר שימוש במערכות אספקת מים אחידות, ללא סיכונים בריאותיים וסביבתיים; תגרום לשיפור באיכות הגידולים החקלאיים; לשיקום מוחלט של נחלי הארץ ואפשרות תוספת של אתרי נופש, פארקים ועוד. שיפור האיכות תגרום להפסקת זיהום מי התהום ולהרחבת השימוש בהם. רבהון מדגיש, שקולחים בדרגת מים שפירים לחקלאות, מתאימים לתהליכי התפלה ממברנים ללא כל טיפול קדם נוסף. התפלה של קולחים אלה נחוצה למניעת המלחת הקרקע ולמניעת המלחת מי התהום. התפלה זו תבטיח השבת קולחים בת קיימא לחקלאות, לתעשייה ולסביבה.

רבהון מותח ביקורת גם על דו"ח ועדת ענבר, שקבע תקן חדש לקולחים, ואפילו הוא טרם אושר בממשלה בשל התנגדות משרד האוצר. לדעתו, התקן שקבעה הוועדה אינו מספיק, שכן הוא לא ישפר את מצב הנחלים בארץ, וימשיך לתרום לזיהום מי התהום בעיקר בחנקן שהתקן אינו דורש את הרחקתו.

יתר על כן, הקולחים על פי ועדת ענבר יתאימו רק להשקיית גידולים תעשיתיים, לא ניתן יהיה להשקות בהם גידולים המיועדים למאכל, שכן תקן ענבר אינו מחמיר מספיק על-פי סטנדרטים אירופים. השקיה באמצעות מים אלה תגרום בסופו של דבר לפגיעה בייצוא התוצרת החקלאית.

רבהון מציין, שתקן ענבר אינו מהווה שדרוג לעומת התקן הקיים, זאת בשעה ששדרוג אמיתי משמעותו טיפול שלישוני וסינון מצע עמוק, שרק בעזרתו ניתן יהיה להכליר את המים בצורה אפקטיבית כפעולת חיטוי ולעשות בהם שימוש נרחב.