שטחים פתוחים: לתרגם ערכים להוצאה מוכרת

שטחים פתוחים הניתנים לעיבוד יחויבו בתחזוקה נאותה באמצעות הטלת מס על בעלים ובעלי חזקה בקרקע, שתוגדר כ"קרקע חקלאית ראויה לעיבוד" ואשר לא תעובד הלכה למעשה, אבל מאידך יש להציע תימרוץ מתוקצב לעידוד התחזוקה של שטח פתוח ראוי לעיבוד או לשימור אקולוגי פעיל, כמו בשוויץ

מאז תוכנית האב לישראל 2020, שנכתבה בראשית שנות ה-90', אין תוכנית מתאר ארצית אחת שלא מדגישה את הצורך בשמירה על שטחים פתוחים, בפיתוח עירוני יעיל ובמניעת פיתוח פרברי זוחל, במדינה שהיא כבר היום בעשירייה הראשונה בצפיפות בעולם.

בתסריט "עסקים כרגיל", שבו הריבוי הטבעי לא קטן ותוחלת החיים עולה, ההגירה לארץ חיובית, רווחת הדיור ורמת המינוע עולה, קשה להיות אופטימי לגבי עתיד השטחים הפתוחים בארץ. בין השנים 1997-2000 לבדן, "הפשירו" מוסדות התכנון 255 קמ"ר, והפכו 1.2% נוספים משטח הארץ מפתוח לבנוי, רובם במחוז הצפון ובמחוז המרכז.

קשה לקרוא לתהליך "כרסום". זוהי זלילה של מרחב המחיה של הדורות הבאים, ע"י דור ההווה. בשיח התכנוני מכנים זאת "פיתוח שאיננו בר קיימא", ובמילים פחות מלומדות, הכוונה היא לכרוניקה של אסון ידוע מראש. השלב הראשון והקל בדרך לפתרון הבעיה כבר מאחורינו. המודעות לנושא גבוהה. יש רשימה מגוונת של חברי ועדות העבודה וההיגוי שליוו את הכנת "מסמך מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים". אגף תקציבים באוצר, הטכניון, אוניברסיטאות חיפה ותל-אביב, משרד החקלאות, ראשי עיריות ומועצות אזוריות, מנהל התכנון במשרד הפנים, מינהל מקרקעי ישראל - רשימה חלקית של גופים, שבימים כתיקונם אינם מצטרפים לגופים הירוקים המסורתיים: החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל והמשרד לאיכות הסביבה. כל אלה כבר אינם חלוקים על השאלה אם צריך לשמור, אלא מתלבטים בשאלת האיך.

ה"צדדים" במאבק על דמותה של הארץ מותשים ממאבקים "צודקים" עקובים מדיו של עורכי דין. התוצאה ברב המקרים היא עיכוב היוזמה, התייקרותה ובנייתה בזמן הלא נכון מבחינת היזם ובמקום הלא נכון מבחינת השמירה על שטחים פתוחים. פתרונות חד-צדדיים שנכפו על הצדדים עד היום, לא שינו את המגמה. הוועדה לתשתיות לאומיות, החוק לקיצוץ סמכויות הוועדה לקרקע חקלאית ושטחים פתוחים, החלטות מועצת מקרקעי ישראל החדשות - כל אלה הם כלים חדשים במאבק הישן שבו אין מנצחים.

במימון קרן קרב וקרן ארץ היעל, חברו יחדיו משרדי התכנון "סביבותכנון", סדן - לובנטל ולרמן אדריכלים, והציעו 27 כלים אופרטיביים לשמירת השטחים הפתוחים. חלקם כלים שניתנים ליישום בטווח קצר בעזרת תיקון תקנות לחוקים קיימים, אחרים הם עקרונות פעולה והמלצות לטווח ארוך הדורשים התארגנות מערכתית, והתגברות על מכשלת המינהל הציבורי הגדולה בישראל - תיאום בין רשויות ופישוט הליכים בירוקרטים.

כלים יישומיים בתחום הכלכלי: התחום הכלכלי היווה עד היום טאבו עבור הגופים הירוקים. החשש מלשחק לידיהם של להטוטני המספרים, צמצם את הדיון בנושא שטחים פתוחים לדיון ערכי בלבד. מאחורי ערכים קל להתבצר, ומול ערכים של אחרים קל להלחם. כיוון ששטח פתוח הוא משאב במחסור, לא ניתן שלא לייחס לו ערכים כלכליים.

להשארת השטח פתוח יש, מצד אחד, משמעות כלכלית של ויתור על הפוטנציאל הנדל"ני שלו, ומצד שני השארתו פתוח מעלה את ערכו של השטח הבנוי הסמוך. לעומת זאת, לבנייתו של שטח פתוח יש עלויות כלכליות חיצוניות. השטח חדל לשמש בתפקידים של פנאי ונופש, נוף וחזות, שמירת ערכי מורשת וטבע, ותפקודי סביבה כמו החדרת מים, ניטור רעלים וייצור חמצן.

העבודה מציעה שישה מסמכי מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים בתחום הכלכלי. בין השאר, מוצע לנקוט באמצעי הרתעה פיסקלי מפני הזנחה של שטחים פתוחים. היום 17.5% של השטחים הפתוחים הראויים לעיבוד מוזנחים, ללא עיבוד של ממש. 750 אלף דונם, שבמקום למלא תפקודי סביבה מועילים הופכים למטרד סביבתי. במקרה הטוב, השטח מופקר למרעה הרסני, ובמקרים יותר שכיחים - לכרייה פראית או לאתר פסולת. יש הצדקה להפעיל אמצעים פיסקליים על מנת לעודד תחזוקה נאותה והשקעת אמצעים בשטחים פתוחים, ולהרתיע מפני נטישה והזנחה. לתחזוקה נאותה של שטחים פתוחים יש השפעה חברתית חיובית, כשם שלנטישה או הזנחה יש השפעה חברתית שלילית, והשפעות אלה הן חיצוניות למשקי הבית והפירמות שהן בעלים או בעלי החזקה בקרקע. רוב המטיילים באחו שלמרגלות האלפים השוויצרים, לא מודעים לעובדה שהממשלה מסבסדת את הרועים בשטחים הפתוחים האלה, ולא בגלל עושרה של המדינה - אלא מתוך הבנה שגם הפרה וגם האחו הם נכסים המניבים תשואה תיירותית ואיכות חיים לתושבי המדינה.

התוכנית מציעה להרתיע מפני הזנחה של שטחים פתוחים הניתנים לעיבוד, באמצעות הטלת מס על בעלים ובעלי חזקה בקרקע, אשר תוגדר כ"קרקע חקלאית ראויה לעיבוד", ואשר לא תעובד הלכה למעשה. מן הצד השני, התוכנית מציעה תמרוץ מתוקצב לעידוד התחזוקה של שטח פתוח ראוי לעיבוד ו/או לשימור אקולוגי פעיל. התמרוץ יינתן רק למטעים ולגידולי שדה וירקות בשלחין, ולא יינתן לשטחים המכוסים מבני חממות או בתי גידול לבעלי חיים. עיבוד המבטיח חריש וניקיון השדה יהיה הסוג המזכה בשיעור התמרוץ הבסיסי הנמוך ביותר. גידולים אחרים, כגון פרדסי הדרים או מטעי זיתים ירוקי עד, או שיקום אקולוגי והקמת פארקים לשימוש הציבור, עשויים לזכות בשיעורי תמרוץ בסיסיים גבוהים יחסית.

התמרוץ למחזיק הקרקע יכול להיות גם סיוע פיסקלי, למשל, כל נישום - חקלאי או לא חקלאי, יחיד או תאגיד - יוכל לנכות את העלות השנתית הכרוכה בשימור השטח מכל הכנסה חייבת באותה שנה ובשנים הבאות. כך, בעלי נחלות שאינם חקלאים, או סתם בעלי ממון שחשקה נפשם בנוף אסתטי מול הבית, יוכלו לתרום לרווחת הציבור, באופן דומה לתרומה שהם תורמים למוזיאון או לעמותת יד שרה.

ראוי לציין שכל הכלים הללו אינם דורשים מהפכה. מימושם נמצא בסמכות שר האוצר. אנשי המקצוע במשרדו יוכלו לתרגם לו למונחי כסף מהי העלות האלטרנטיבית למדינה לאי השימוש בכלים המוצעים: התפלת בארות מומלחות, פינוי פולשים, תחזוקת הניקוז, ניקוי מזבלות פיראטיות, גניבת חול וכיו"ב. טיפוח שטחים חקלאיים בסביבת העיר עשוי להיות אמצעי חלופי וזול בהרבה לחלק ממכסת השטחים הציבוריים הפתוחים בתוך העיר, שעלותם עשרות אלפי שקלים לדונם בשנה.

כלים יישומיים בתחום המנהלי-תכנוני: לחץ שימושי הקרקע מוליד תוכניות בנייה ופיתוח כמעט לכל שטח פתוח באזורי הביקוש. עד היום התרכזו מאמצי הגופים המשמרים בניסיון להתנגד לתוכניות מזיקות מצד אחד, ובהגשת תוכניות לשמורות טבע, גנים לאומיים ויערות מצד שני. העבודה מציעה סל ובו 12 כלים יישומיים בתחום המנהלי-תכנוני, כדי לטפח ולמנוע פגיעה בשטחים פתוחים שאינם מוגנים, באמצעות גופים וחוקים קיימים, באופן יזום.

בין השאר מו-צע: לחבר מסמך מנחה כוללני למדיניות השטחים הפתוחים, המקובלת על כל האירגונים הירוקים, עשוי להבהיר ליזם מראש את עמדת הגופים הירוקים, ולא בסיומו של הליך תכנון ארוך ויקר. לתכנן תוכניתמפורטת, שתיערך עבור קצה השטח האורבני הבנוי, והכוללת בתוכה הן את הבינוי הקיצוני בעיר והן את השטחים הפתוחים שמולו, תוכנית שתפצה את בעלי קרקע שאדמותיהם נמצאות בתחום שנועד להיוותר כפתוח, ותקנה לבניינים הקיצוניים זכות ליהנות מהנוף הפתוח שמולם. בכך ייווצר תמריץ ומעמד משפטי לתושבים בבניינים הקיצוניים, שיסייע בידם לשמר את השטח הפתוח שמולם.

לאפשר בדיקה, תיאום ואישור מוקדם לכל תכנון יוזם לבנייה בשטחים פתוחים, דבר שעשוי לזרז ולייעל את ההליכים של תוכניות המתאימות למדיניות התכנון, ולמנוע מראש קידום תוכניות שאין כל טעם להעבירן למוסד תכנון בהיררכיה גבוהה. הבדיקה המוקדמת תכלול בחינה סביבתית עקרונית המתייחסת לחלופות מיקום ורגישות השטח.

לנייד זכויות פיתוח ולרכזן במקומות המתאימים ביותר, על-פי תכנון כולל, במקרים שבהם יש הצדקה להתיר פיתוח מקומי על שטחים פתוחים, ועל-ידי כך למזער את הפגיעה בהם, הן מבחינת שמירת הרצף והן מבחינת השמירה על שטחים איכותיים.

ביום עיון שייערך ב-4 בדצמבר בבית התפוצות שבאוניברסיטת תל-אביב, "מדיניות וכלים לשמירה על השטחים הפתוחים", ייעשה ניסיון ראשון להפוך את הנושא מ"עוד חוברת" לאג'נדה לפעולה של כל הסקטורים: הממשלתי, היזמי והאזרחי. אפשר לראות בו יריית הפתיחה של "מסע פרסום" ארצי לשמירה על שטחים פתוחים - הכלי האחרון שמציע המסמך בתחום החינוכי חברתי.