בתחילת 2004 יעניק משרד הפנים רשיון הפעלה לתאגידי מים ביוב עירוניים בנתניה, פתח תקוה, נצרת עילית ורחובות, וזאת בנוסף לתאגידי מים שכבר הוקמו בראשון לציון, ירושלים, אריאל ומטולה. עד תום 2004 מתוכננת הקמת תאגידים גם בחיפה, אשדוד,קרית מוצקין, כרמיאל, אילת, מודיעין עילית, מג'דל כרום, בענה ודיר אל אסאד.
לדברי מנהל המינהל למשק המים ברשויות המקומיות, שלמה דולברג, הקמת התאגידים נעשית על פי חוק שהתקבל בכנסת ביולי 2001, שמטרתו העיקרית העברת האחריות על אספקת המים ואיסוף הביוב מידי הרשות המקומית לידי תאגיד עצמאי. משמעות הדבר היא, שבניגוד לנעשה כיום, המים והביוב ינוהלו במסגרת משק כספי סגור, עבודה שתמנע את השימוש בתקבולי המים לצרכים עירוניים אחרים.
דולברג מדגיש, שתהליך הקמת תאגידים ברשויות המקומיות הוא מורכב ורב תחומי, שכן הוצאת שירותי המים והביוב מידי הרשות המקומית כרוכה בירידת בהכנסות הרשויות המקומית, אך במקביל היא יוצרת פוטנציאל לשיפור השירות לתושב.
דולברג מדגיש, שמדינות שונות בעולם, החלו לבצע תיאגודים כבר לפני מספר שנים. מניסיונן של מדינות אלה עולה, שהשירות לאזרח במקרים רבים אכן השתפר, אך במקומות רבים התייקרו מחירי המים ומחירי אגרות הביוב, מאחר והיזם נאלץ היה להשקיע כספים רבים בשידרוג התשתיות. עלות זו הועמסה במקרים רבים על כתפי הצרכנים.
כדי למנוע תופעה זו גם בארץ, מתכנן המינהל להשקיע כ-600 מיליון שקל במשך חמש שנים, בשיפור התשתיות ברשויות שייכנסו לתהליך התאגוד, כדי לנסות למנוע את הצורך בעליית מחירים.
דולברג מדגיש, שבסופו של דבר הכניסה לתהליך התאגוד תתאפשר רק לרשויות שמספר תושביהן גדול מ-30 אלף נפש, או לקבוצת רשויות שתגיע לכמות מינימלית זו. משמעות הדבר היא, שכבר כיום ברור, שיהיו רשויות מקומיות שלא יכנסו לתהליך התאגוד בשנים הקרובות.
לרשויות אלה מציע מינהל משק המים ליזום הפרדה חשבונאית ותפעולית של משק המים משאר פעילויות העירייה. בדרך זו תושג לפחות המטרה של ניהול עצמאי ומיטבי של משק המים.
תהליך התאגוד מורכב ממספר שלבים, כשהראשון שבהם הוא הקמת חברה כלכלית עירונית, בבעלות מלאה של הרשות העירונית. חברה זו תנהל את משק המים והביוב בשיקולים מקצועיים וכלכלים בלבד, ובנפרד מהניהול הפוליטי השוטף של הרשות המקומית.
בשלב השני, שיתחיל בסוף 2004, יוכלו הרשויות המקומיות, שהשלימו את הקמת החברה העירונית, לנקוט בצעדים על מנות למכור את מניותיהן או את חלקן לגורמים פרטיים, על בסיס כללי רגולציה שיושלמו על ידי משרד הפנים והאוצר עד אמצע 2004. דולברג מציין, שגם הרשויות שהשלימו את תהליך התאגוד ימתינו עד לגיבוש עקרונות אלה.
לדעת גורמים במשק המים, הרשות המקומית הראשונה שצפויה להיכנס לתהליך ההפרטה היא עיריית ירושלים, שכן היא היתה הראשונה שהחלה בתהליך התאגוד העירוני. לדעת הגורמים, הפרטת משק המים תכניס לעירייה סכום כספי ניכר בשל הכמות הגדולה של הצרכנים בעיר.
רשות נוספת שקיים לגביה פוטנציאל להפרטה היא עיריית ראשון לציון. ראש העירייה, מאיר ניצן, אמר בהזדמנויות שונות בעבר, שבכוונתו לבחון מכירת חלק מהמניות לגורמים פרטיים ולא למכור שליטה גמורה. לדבריו, מטרת ההפרטה החלקית תהיה גיוס שותף אסטרגטי לשיפור המערך המקצועי והניהולי של התאגיד.
גם אריאל הקימה תאגיד מים וביוב שהחל את פעולותו בסוף 2003, אך טרם ברור מתי יופרט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
