פשרה בוויכוח בן עשר שנים: בוצת שפכים עירוניים תשודרג ותשמש לדישון

ראש אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה: השימוש בבוצה לדישון חוסך שטחי הטמנה וזול ב-100-200 שקל לטון

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת אישרה תקנות להסדרת השימוש בבוצת שפכים עירוניים, הנוצרת במתקנים לטיהור שפכים, לדישון וטיוב קרקעות חקלאיות.

האישור הושג לאחר עשר שנות ויכוח בין משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, בשאלה האם נכון להפוך את הבוצה לדשן ולפזרה בשדות, כפי שדרש המשרד לאיכות הסביבה, או שיש להטמינה במטמנות כפי שסבר משרד הבריאות. בסופו של דבר הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, לפיה ניתן לפזר את הבוצה, אך רק לאחר שאיכותה תשודרג.

על-פי החלטת הוועדה, בתוך שלוש שנים יתבקשו כל מכוני הטיהור לשדרג את איכות הבוצה המיוצרת, עד לרמה של סוג א', שמאפשרת דישון בלתי מוגבל לכל סוגי הגידולים החקלאיים. עד לתום תקופת המעבר של שלוש השנים הותר שימוש מוגבל גם בבוצה מסוג ב', המכילה ריכוזים גבוהים יותר של מזהמים.

יחד עם זאת, נאסר על דישון בבוצה זו של גידולי מאכל, כאשר השדות המדושנים מחויבים בסימון ברור. בוועדה הודגש, שבכך הופכת ישראל למדינה המחמירה ביותר בנושא זה. עוד הוחלט שהשימוש בבוצה ימשיך להיות אסור בגנים ציבוריים וגינות נוי.

עוד הוחלט להטיל הגבלות על ריכוזי המתכת הכבדה בבוצה, וכן על ריכוז החומר האורגני. במקביל, נאסר השימוש בבוצה בקרבת מקורות מי תהום ומים עיליים.

לדברי ראש אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה, ישעיהו בר-אור, השימוש בבוצה לצורכי דישון הוא נכון סביבתית, אך גם כלכלית, שכן הפניית בוצה לחקלאות זולה יותר מהטמנה ב-200-100 שקל לטון. אך לא רק זאת - פיזור הבוצה בשדות חוסכת בשטחי הטמנה.

כיום מייצרים המתקנים לטיהור שפכים (לא כולל שפד"ן, המזרים את הבוצה לים) 250 אלף טון בוצה בשנה - כמות המספיקה כדי לדשן כ-30 אלף דונם. יחד עם בוצת השפד"ן מספיקה הבוצה לדישון 80 אלף דונם.

בצפון הנגב בלבד כ-250 אלף דונם חקלאיים שניתן לטייבם בעזרת בוצה. על פי הערכות, ב-2020 תיוצר בארץ 1.2 מיליון טון בוצה. בר-אור מדגיש, ששורה ארוכה של ניסויי שדה הוכיחו, שיישום הבוצה בשדה חקלאי מקפיץ את היבולים ב-25% לפחות.

ברחבי הארץ כ-40 מט"שים בינוניים וגדולים, אך רק שלושה מפעלי קומפוסטציה: מפעל בחיפה השייך לדנקנר אלרן, מפעל דלילד של שחם גבעת עדה ומפעל נוסף בבית שמש בשיתוף עם חברת נשר. להערכת בר-אור, יש מקום להקמת מפעל נוסף באזור הצפון שיוכל לעשות שימוש מקביל בשפכי הרפתות ובגזם הרב שבאזור.

לדברי בר-אור, בדיקות הוכיחו שעלות שידרוג הבוצה מסוג ב' לסוג א' עומדת על כ-300 אלף שקל בשנה למט"ש בינוני. עלות הקמת מפעל קומפוסטציה בין 8 ל-10 מיליון שקל, כאשר החזר ההשקעה צפוי בתוך שמונה שנים.