כפר מל"ל: עו"ד בירן נגד 108

לאחר סידרת פגישות לחץ של עו"ד בירן עם השר אהוד אולמרט וראש המינהל אפרתי, נשברה ההתנגדות העקרונית של המינהל לעיסקת ענק

הלקוחות של עו"ד שרגא בירן ממושב כפר מל"ל - לא, משפחת שרון לא קשורה ישירות לעיסקה הספציפית הזו - צריכים להוריד את הכובע בפניו. הם עשו צעד גדול לקראת בניית 1,500 יח"ד על 240 דונם שהם חוכרים בהוד השרון. במונחי מכירה, מדובר בכ-300 מיליון דולר, בשותפות עם אפריקה-ישראל.

עשר שנים דוחה המינהל בתקיפות ובאופן עקרוני את טענת עו"ד בירן, שחוזה החכירה המקורי בכפר מל"ל, חוזה עם קק"ל משנת 1932, מעניק להם זכות ליזמות על הקרקע, וכל מה שמגיע למינהל זה 4% מהשווי אחרי שינוי יעוד. בחוזה כתוב, שמי שמחזיר את מלוא הנחלה, זכאי ל"נחלה עירונית" אחת מתוך מה שייבנה אחרי שינוי יעוד (מעניין, כבר אז חשבו בקק"ל על פינוי-בינוי).

לאחרונה, אחרי שורת פגישות לחץ של עו"ד בירן עם השר אהוד אולמרט ועם ראש המינהל יעקב אפרתי, הוקם צוות לניהול מו"מ בין הצדדים. כלומר, כפי שאמר יוצר אנגלי שנון, אם התגברנו על הבעיה העקרונית, הבה נדבר על המחיר.

העיקרון שבו מדובר הוא החלטה 108 של מועצת מקרקעי ישראל.

היסטוריה: המושבים הוותיקים, כמו כפר מל"ל, התחילו את הדרך עם חוזי חכירה של קק"ל, או איק"א או פיק"א, שנחשבים לחוזים טובים. כשהוקם המינהל ונקבעו תקני וגודל הנחלות, מצאו עצמם חלק מהמושבים הוותיקים עם פחות קרקעות ממה שהקצה המינהל למושבים החדשים. המושבים הוותיקים הסתערו על המינהל ודרשו "השלמה לנחלה ולמשבצת".

המינהל החליט אז, שבמסגרת המגמה ליצירת חוזה אחיד, במקום כל חוזי קק"ל, איק"א, פיק"א - הוא מוכן לתת למושבים השלמות קרקע למשבצת, כדי ליצור אחידות גם בגודל הנחלות במושבים, אבל בתנאי אחד.

וזהו בסיס החלטה 108 של מועצת מקרקעי ישראל, שהתקבלה ב-1971: מי שמקבל תוספת קרקע מהמינהל לצורך "השלמת הנחלה או המשבצת", מכיר בכך שהחוזה המקורי עבר מן העולם, ומעתה והלאה חלים על כל הנחלה חוזה המינהל, כללי המינהל והחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

10 שנים אחרי החלטה 108, אחרי לחצים רבים, קיבל כפר מל"ל "השלמה למשבצת" של 400 דונם המיועדים לחקלאות (שנלקחו מיכין חקל) בצומת גהה-דרך פ"ת.

על הקרקע הזו הקימו חברי המושב, בשותפות עם חברת אזורים, את פארק ההייטק איזורי מל"ל, מהמוצלחות שבעסקאות ההפשרה. העיסקה היא חצי-חצי ברווחים, וכל חברי המושב נהנים וייהנו ממנה. מי שהוביל את העיסקה וייצג את כפר מל"ל היה עו"ד בירן.

במשך 10 שנים נלחם בירן על העיסקה הנוספת בהוד השרון, על פי הפרשנות שלו, שלמינהל מגיע 4% מהשווי אחרי שינוי ייעוד. במשך 10 שנים אומרים לו ראשי המינהל: בשום פנים ואופן, יש פה עניין עקרוני - אם קיבלת השלמה למשבצת והפכת אותה לפארק הייטק, מתקיימת החלטה 108, ולכן, בעיסקה בהוד השרון נרשה לכם לפעול רק על פי הכללים והחלטות המועצה שיחולו באותו מועד.

שרגא בירן אומר: "החלטה 108 לא קיימת. מדובר בחכירה פרטית לכל דבר, בחוזה עירוני שהוא כמעט בעלות. חוזה החכירה הזה לא קשור לשום השלמת משבצת ולשום החלטת מועצה. אנחנו נדרוש בכל ישיבה ללכת לבוררות, ואם לא תהיה בוררות, נקח את העניין הזה לבית המשפט".

אדרבה, זה מקרה שראוי לבירור בביהמ"ש (ראה מאמר נפרד בעמ' 14, בו מסביר המינהל את נסיבות פתיחת המו"מ).

מלשכת השר אולמרט נמסר בתגובה: "השר אולמרט מעולם לא סיכם על קיום משא ומתן על תוכנית לבניית 1,500 יח"ד בהוד השרון על אדמות מתיישבי כפר מל"ל. נציגי כפר מל"ל טענו לפני הנהלת מינהל מקרקעי ישראל והשר הממונה אולמרט, כי על פי חוזה החכירה המקורי שלהם עם הקרן הקיימת לישראל משנת 1932 יש להם זכות ליזמות בקרקע שלהם.

"השר אולמרט קיבל את המלצת הנהלת המינהל כי צוות מקצועי יבדוק את הטענות המשפטיות רק לגבי הסוגיה העקרונית בדבר הזכות ליזמות עצמית ולזכויות קניין עודפות כפי שהוצג על ידי אנשי המושב.

"לא היה ידוע לשר על שום תוכנית בנייה של 1,500 יח"ד בהוד השרון ושום מו"מ לא מתקיים על התוכנית הזו - ומכל מקום השר לא נתן שום אישור לנהל מו"מ על תוכנית כזו והתוכנית לא הוצגה בפני השר על ידי תושבי הכפר או מי מנציגיהם או על ידי אנשי המינהל בשום מקרה.

"לפיכך, הצגת הבדיקה המשפטית של טענות המתיישבים כאילו השר אולמרט הורה לנהל מו"מ על תוכנית לבנייה בהיקף של 300 מיליון דולר היא פנטזיה מקורית של מר ליכטמן".