בית המשפט העליון: אין להקים מרכז מסחרי רחב מימדים בהסתמך על היתר לשימוש חורג

פסק הדין מתייחס למרכז ביג אשר הוקם באילת; גם מרכז מסחרי בדימונה תוכנן בשימוש חורג

ביהמ"ש העליון, בפסק דין תקדימי, קבע היום (ה'), כי אין להקים מרכז מסחרי רחב מימדים ולהפעילו בהסתמך על היתר לשימוש חורג, תוך עקיפת הכנת תוכנית מפורטת. בכך ביטל העליון פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בב"ש, אשר אישר הקמת מרכז מסחרי של ביג, בהסתמך על בקשות לשימוש חורג.

פסק הדין מאשר למעשה את החלטת ועדת הערר במחוז הדרום, אשר בראשה עומד עו"ד אהרון ברוכין. ועדת הערר דחתה לפני כחודש בקשה לשימוש חורג להקמת מרכז מסחרי ושעשועים בעיר דימונה, אותו יזם הבדרן דודו טופז.

פסק הדין מתייחס למרכז מסחרי אחר, מרכז ביג, אשר הוקם באיזור התעשייה הישן של אילת. חברת סופריור כבלים הקימה באילת את המרכז, אשר נועד לחנויות מכר גדולות, למחסני מכר ולמחסני מזון.

במסגרת זו, הגישה החברה לוועדות התכנון בקשה לשימוש חורג מתעשייה למסחר ולבניינים. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אילת החליטה לתת היתר להריסת המבנה הישן שהיה במקום ולבניית בניינים חדשים, וכן היתר לשימוש חורג לתקופה של 5 שנים בשטח של 11,500 מ"ר במבנים שייבנו.

על החלטת הוועדה המקומית הוגש ערר לוועדת הערר במחוז הדרום, ע"י עמותת העצמאים באילת - לשכת המסחר. ועדת הערר החליטה לקבל את הערר ולבטל את ההיתר לשימוש חורג שניתן לסופריור. ההחלטה התבססה על שיקולים תכנוניים טהורים, ובכללם השפעת המרכז המסחרי על איזור בתי המלון, התכנון התחבורתי ונפח התנועה. הוועדה קבעה, כי לא ניתן להשתמש בהליך של שימוש חורג לבניית מרכז מסחרי בכלל, ובפרט לא בהיקף כה גדול כפי שמתוכנן באילת.

עוד קבעה הוועדה, כי הדרך הנכונה והקצרה היא דרך המלך, דהיינו הכנת תוכנית מפורטת ונקודתית והגשתה לוועדה המחוזית. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אשר התקבל. המחוזי קבע, כי ההיתר לשימוש חורג שניתן ע"י הוועדה המקומית תקף, לאחר שקבע, כי התוכנית איננה מהווה סטייה ניכרת מתוכנית, וכן היא מוגבלת לתקופה של חמש שנים.

השופט העליון תיאודור אור, אשר כתב את פסק הדין בהסכמת השופטים אדמונד לוי וסלים ג'וברן, מקבל את עמדת ועדת הערר וקובע, כי החלטת ועדת הערר לא חרגה ממתחם הסבירות, ולא היה בה פגם מינהלי אחר באופן אשר הצדיק את התערבות ביהמ"ש המחוזי.

ביהמ"ש העליון קובע, כי שיקוליה התכנוניים הטהורים של ועדת הערר, שנבחנו לאור נסיבות המקרה, היו סבירים ולא היה מקום להתערב בהם. בחס לסמכות ועדת הערר נקבע, כי לוועדת הערר סמכות שלא לתת היתר לשימוש חורג, אף אם הוא איננו בגדר סטייה ניכרת מתוכנית.

טענה נוספת של סופריור אשר נדחתה ע"י העליון היתה, כי יש לדחות את הערעור בשל העובדה כי הקמת המרכז המסחרי כמעט הושלמה.