העתקת מתיישבי רצועת עזה - אפילו לא בתכנון; ההליך יהיה ממושך ויקר

משרד ראש הממשלה מסר, שבסוף החודש שעבר התכנס לראשונה צוות ההיגוי לתוכנית ההתנתקות לדיון משותף. בראשו עומד ראש המועצה לביטחון לאומי, גיורא איילנד, וחברים בו מנכ"לי משרדי המשפטים, האוצר, החוץ והתמ"ת, וכן נציגי משרד הביטחון, השב"כ והמוסד.

בלי בעלי המידע

בצוות לא משתתפים נציגי משרד השיכון והסוכנות היהודית, האחראים בפועל להתיישבות. בידיה גופים אלו מרוכזים הנתונים על אוכלוסיית הרצועה, השקעות המדינה באיזור והאפשרויות השונות להעברת האוכלוסייה. על-פי ההערכה, משרד השיכון והסוכנות לא שותפו במהלך בשל התנגדותם הצפויה לפינוי.

משרד השיכון מסר, שטרם התקבלה בקשה להכין תוכניות להתנתקות ולקליטת התושבים ביישובים חדשים, ולכן המשרד ממשיך לפעול במסגרת התוכניות השגרתיות ל-2004. עוד נמסר, שלמשרד השיכון אין לפי שעה שום תוכנית מגירה לפינוי יישובים.

גורמים במשרד ראש הממשלה אמרו, שפנייה למשרד השיכון אכן נעשתה, אך הוא סירב לשתף פעולה בטענה, שהוא יהיה מוכן לקדם את הנושא רק לאחר החלטת ממשלה שתאשר את פינוי הרצועה.

מינהל מקרקעי ישראל מסר, שאיילנד פנה למינהל בבקשה לאתר שטחים להקמת יישובים חדשים.

מחסור חמור בקרקע

ברצועת עזה 1,700 משפחות המונות כ-7,500 נפש, מתוכן 402 משפחות עוסקות בחקלאות, בעיקר בגידול חסה ללא תולעים ותפוחי אדמה. לאחרונה החלו מספר חקלאים לגדל גם תבלינים.

חלק קטן מהתושבים עוסקים בתעשייה, והשאר מועסקים במוסדות החינוך -ישיבות, אולפנות וישיבות קדם-צבאיות. היישוב הגדול ביותר ברצועה הוא נווה דקלים ובו כ-500 משפחות. על-פי הערכות, הליך יישובן מחדש של המשפחות יהיה מורכב מאוד, בשל צרכיה המיוחדים של האוכלוסייה, שהיא ברובה דתית.

לדעת גורמי התיישבות, בלתי אפשרי יהיה לצרף את המפונים החקלאיים ליישובים חקלאיים קיימים בנגב, בשל העדר עתודות קרקע חקלאיות במושבים ובקיבוצים הקיימים.

תכנון בעצלתיים

לטענתם, כבר כיום סובל האיזור ממחסור חמור בקרקע חקלאית ברוב היישובים הקיימים, עובדה המקשה על קליטת בנים חוזרים. בשל עובדה זו, תוספת אוכלוסייה לישובים תיתקל בהתנגדות.

יתר על כן: רוב ההתיישבות החקלאית בנגב היא חילונית, בעוד שמתיישבי רצועת עזה הם כאמור דתיים. עובדה זו תקשה על שילובם של המפונים מהרצועה ביישובים הקיימים.

משרד החקלאות מסר, כי הנושא מטופל בידי משרד ראש הממשלה, והוא טרם התבקש לפעול בעניין.

בנגב מספר יישובים חדשים מתוכננים, אך רק ארבעה מהם בזמינות גבוהה יחסית. שאר היישובים מתוכננים על שטחי אש, או במקומות התפוסים על-ידי בדואים.

עירא בסמוך לערד מתוכנן כיישוב עירוני המונה 1,500 יחידות דיור. שלושה יישובים חקלאיים מתוכננים בחולות חלוצה. ההליכים הסטטוטוריים להקמת ישובים אלה אמנם החלו עוד ב-1999, אך עד כה טרם נקבע מיקומם המדויק, ולכן ההליך תקוע במוסדות התכנון.

ספק אם המפונים יהיו מוכנים להתגורר ביישובי חלוצה, שכן הם מרוחקים ממרכז הארץ, וסובלים מתנאי אקלים קשים יותר מאלה שברצועת עזה. חלק ניכר מהמתישבים הגיעו לרצועה לפני כ-30 שנה, ובחלקם הם אנשים מבוגרים שספק אם ירצו להקים יישוב חדש.

ירצו לעבור ליו"ש

בראשית השבוע אישרה ועדת השרים ליישובים חדשים הקמת כפר מדע ליד ירוחם. היישוב היחיד שהתקדם לפי שעה הוא גבעות בר, בין רהט לבאר שבע, אך גם הוא יישוב חילוני, שבו מתגוררות 15 משפחות. לדעת גורמי תכנון, בתהחשב בהליכי התכנון הממושכים בארץ, ספק אם ניתן יהיה להקים עבור המפונים יישובים חדשים בתוך זמן סביר.

באשר להתיישבות העירונית, גם כאן תהליך קליטתה בתוך תחומי הקו הירוק עלול להיתקל בקשיים, שכן רוב האוכלוסייה עוסקת בחינוך. כדי להעבירה ליישובים אחרים, יהיה צורך להקים תשתית חדשה לישיבות, אולפנות ועוד.

על-פי ההערכה, חלק מהתושבים יבקשו לעבור דווקא ליישובי יהודה ושומרון ולהעתיק לשם את הישיבות, עובדה שעלולה להיתקל בהתנגדות גורמי ביטחון. מעבר כזה כרוך בהעתקתן לעיתים של עשרות משפחות, המועסקות בישיבה מסוימת, ליישוב אחד. הקמת תשתיות ביישובים אלה, אף היא תימשך זמן רב.

על-פי נתוני הרשות לפיתוח הנגב, קיים באיזור מלאי תכנוני מספיק לקליטת כל המתיישבים ביישובים עירוניים, שבהם מלאי תכנוני זמין של 40 אלף יחידות דיור, ועוד כמספר הזה בתכנון. במועצות האיזוריות מלאי תכנוני של 5,000 יחידות. ביישובים החדשים מלאי תכנוני של 600 יחידות בתכנון ועוד 12 אלף יחידות בזמינות נמוכה.

פליקס פריש מוסיף: בצה"ל טרם החלו לעסוק בשאלות הכספיות של ההתנתקות. השאלה העיקרית שתידון בהקשר זה תהיה עלות הפינוי מול החיסכון שבהפעלת הכוחות לאור יציאתם מעזה. צה"ל לא יעסוק בשאלות הכספיות הנוגעות להיבטים האזרחיים של הפינוי.