בונים על מניות תנובה

עוד בטרם יבשה הדיו על החלטת הממשלה בדבר קבלת 'דו"ח הוועדה הציבורית בעניין הקיבוצים', שבמרכזו נושא הקמת 'הקיבוץ החדש', ועוד בטרם החליטו חברים בתנועה הקיבוצית אם הם מסוגלים לעכל את ההחלטה, וכבר החלה התעניינות גדולה מצד עורכי-דין ורואי-חשבון, שמבינים את הפוטנציאל העסקי הגדול הגלום בשינוי.

החלטת הוועדה הציבורית, בראשות פרופ' אליעזר בן-רפאל, ובסיוע עו"ד גלי גרוס ממשרד המשפטים, מתמצתת את המהפכה שעומדים לעבור קיבוצים רבים בארץ, במיוחד אלה שמלקקים את פצעי המשברים הכלכליים הקשים שעברו על התנועה הקיבוצית.

בסיס ההחלטה אומר, כי יש לאפשר לקיבוצים רבים לשנות את סיווגם מקיבוץ שיתופי רגיל, המבוסס על בעלות של הכלל על הקניין, על עבודה שיתופית שיווין בצריכה ובחינוך - לקיבוץ מתחדש. קיבוץ כזה כולל, אמנם, אגודה-שיתופית המנהלת את נכסיו, אך גם מבוסס על עבודה עצמית, על שכר דיפרנציאלי, וחשוב מכל, אפשרות לשייך את דירות הקיבוץ לחברים. בדרך זו יהפכו חברי הקיבוצים לראשונה בחייהם לבעלי קניין, שניתן למכירה ולהורשה.

ההחלטה תומכת בנוסף, בהקמת שכונות קהילתיות-עירוניות לצד הקיבוצים, אך גם בקליטת הבנים שעזבו אל תוך הקיבוץ, כחברים שווי זכויות וחובות.

על-פי הערכת מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי בר-גיל, כדי לשקם את 270 הקיבוצים בארץ יהיה צורך בחזרתם של 20 אלף בנים לקיבוצים, מספר, שהוא לדבריו אינו דמיוני כלל וכלל.

בתנועה הקיבוצית עוד לא כל-כך יודעים איך לאכול את ההחלטה. חבר קיבוץ בצפון אומר, כי כפי שזה קורה בדרך-כלל, ההחלטה באה באיחור, שכן קיבוצים רבים נמצאים כבר בשלבי פירוק מתקדמים, כאשר הבעיה המרכזית שלהם היא אובדן האחריות ההדדית. לדבריו, הסוסים ברחו מזמן מהאורווה וקשה יהיה מאוד להחזירם.

לדברי בר-גיל, משמעות החלטת הממשלה היא בעיקר באישור הפורמלי למהלך ובהצהרה, כי תהליך השינוי חשוב מאוד לא רק לתנועה הקיבוצית, אלא למדינה כולה.

קנאה שניתן לחיות איתה

לרעיון שיוך הנכסים קמה אופוזיציה הן מצד הארגונים החברתיים והן מצד פורום 15 הערים הגדולות, שאף פנה לבג"ץ בעתירה שלא לאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל בנושא שיוך הדירות. לטענתם, מדובר שוב באפליית המגזר העירוני, ובהרס התשתית התכנונית במדינה. כן הם טוענים, כי עידוד הקמת שכונות קהילתיות לצד הקיבוצים תגזול אוכלוסייה חזקה מהערים, ותותיר להן אוכלוסייה חלשה בלבד.

הקיבוצים מצידם, רואים ברעיון 'שיבת הבנים' או בהקמת השכונות את הסיכוי היחיד להמשך קיומם, וחשוב מכך את הסיכוי היחיד לפתרון משבר הפנסיה. שכן קיבוצים רבים לא השכילו לממן תשלומי פנסיה לחבריהם. עם הזדקנות אוכלוסיית הקיבוצים חווים רבים משברים כלכליים קשים. על-פי הערכת בר-גיל החוב האקטוארי של התנועה הקיבוצית מגיע לכ-6 מיליארד שקל.

"החלטת הוועדה טובה לכל עם ישראל", קובע רו"ח שלמה זיו ממשרד רוה"ח זיו- האפט, המשמש כיועץ לכ-80 קיבוצים המבקשים לעבור תהליך של שינוי. "האפשרות להקים שכונות קהילתיות בקיבוצים תאפשר תוספת דירות למשק וניצול מיטבי של התשתיות הקיימות. גם אם הקמת השכונות הקהילתיות תאפשר בסופו של דבר רווח כלכלי קטן לקיבוץ, הרי שהוא ירוויח לפחות מחיזוק התשתיות הפיזיות, ומהאפשרות להרחיב את הקהילה".

* לאחר שהמושבים מיצו את פוטנציאל השכונות הקהילתיות, יהיה להערכתך ביקוש גם לקיבוצים?

"אני מאמין שהפוטנציאל טרם מוצה. כך לדוגמה שכונות היוקרה של שדרות ושל קריית-שמונה יוכלו להיות על אדמות קיבוצים. אני לא רואה בזה שום פסול".

* ומה עם חזרת בנים לקיבוצים?

"אני יודע שרצון כזה קיים בקיבוצים רבים, וחברי קיבוץ רבים היו רוצים לראות את חזרת ילדיהם לקיבוץ. יכול מאוד להיות, כי לאור השינויים שעוברים הקיבוצים רעיון כזה עשוי להצליח".

* מה להערכתך הפוטנציאל לשיבתם?

"לפחות 30% מהקיבוצים ינסו להחזיר את הבנים הביתה, לצד תהליך של שיוך דירת המגורים. חברי הקיבוץ הוותיקים יצליחו לשייך את הדירות בסכום נמוך מאוד. חברים שאין להם אמצעים כספיים יוכלו ליהנות מדחיית תשלום. אני בהחלט רואה מצב שבו יהיו חברים שיגורו בתוך הקיבוץ ולא יהיו חברים באגודה השיתופית החקלאית".

* אתה לא צופה בעיות תקנוניות בתחום זה?

"כבר כיום קיימים הסדרים שונים. לכן, אין ספק שעניין התקנון יהפוך להיות מורכב מאוד. עם התמשכות התהליך נראה פחות ופחות שוויון בתנועה הקיבוצית. וכמו שבמושבים יש חבר עשיר יותר וחבר עני יותר, כך יהיה גם בקיבוץ. אני מעריך, כי כמו שזה לא מפריע לחיים במושב, כך זה לא יפריע לחיים בקיבוץ. תהיה אמנם קנאה, אך כזו שניתן לחיות איתה".

המצב רק ישתפר

* שאלת השאלות היא מה יהיה עם הפנסיה?

"ישנם קיבוצים שלחברים בהם אין שום סוג של פנסיה. לכן, כחלק מאמנת השינוי, הפרק הראשון חייב להיות הבטחה לקיום בכבוד של החברים הוותיקים, למרות שלא דאגו לעצמם לפנסיה. כבר כיום החליטו קיבוצים רבים, כי הסכום הבסיסי צריך לנוע בין 3,500 שקל עד 6,000 שקל לחבר".

* מה עושה היום קיבוץ שלא דאג לקרנות פנסיה לחבריו?

"חלק מהקיבוצים דאגו להפקדות כספים בתוכניות שונות, שנועדו לכסות את החסר. בחלק מהקיבוצים מקווים, כי מניות תנובה ישמשו להבטחת הפנסיה. ישנה כיום פעילות בתנועה הקיבוצית, שמטרתה ללחוץ על משרד האוצר להגיע להסדר, שיאפשר את פדיון המניות. אני מאמין, שהלחץ מלמטה יגרום לבצע זאת. על-פי הערכות, שווי המניות של תנובה הוא מינימום מיליארד דולר, ערך כלכלי זה הוא בעל פוטנציאל גדול לסייע לקיבוצים".

* איך יתנהלו חיי הקהילה?

"בקיבוצים שאני מעורב בהם ישנם שני סוגי מס נפרדים לחלוטין. מס קהילה, שהוא שווה לכל נפש, ומס פרוגרסיבי המוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות. הקיבוץ מחליט על סל שירותים ואותו מממנים מכספי החברים. חברי קיבוץ שמרווחים הרבה כסף משלמים יותר. זה חלק מהמחיר שהם משלמים בעבור חברותם בקיבוץ".

* ישנם בקיבוצים חברים שהם נזקקים?

"אני מכיר כמה מנהלי מפעלים גדולים שפרשו בפנסיה, חיים בקיבוץ ומקבלים תקציב של 3,500 שקל לחודש. זה בוודאי לא פשוט. קשה לומר שהם עושים זאת באהבה. אין ספק שהם עושים זאת בהבנה".

* איך אתה מסביר את העובדה שלמרות הכל המערכת הקיבוצית לא מתמוטטת ואין עזיבה המונית?

"לגבי רבים, הקיבוץ הוא הבית, הוא הקהילה שגדלו בה, והם רגילים אליה. אין ספק, שלמרות הכל קיים שיפור משמעותי לעומת מה שהיה קודם. אני מאמין, שחברי קיבוץ רבים חשים תקווה כי למרות הקשיים הנוכחיים המצב רק עומד להשתפר".

* להערכתך יש עתיד לקיבוצים?

"יש עתיד לקיבוצים בתנאי שישתנו במהירות, ולא יגיעו למצבם של קיבוצים כמו עמיר, לדוגמה, שלא השכילו לעבור שינוי בזמן, ועתה הם חווים בעיות כלכליות וחבריות קשות. חלק מהקיבוצים, כמו משמר דוד, יהפכו ליישובים קהילתיים, באמצעות החזרת הקרקע למינהל, שמתכנן לשווק אותה לציבור הרחב.

"הסדר כזה תלוי בהרבה גורמים. במשמר דוד חיות מעט משפחות, ולכן קיימת מספיק עתודת קרקע שניתן למכור אותה. אני מעריך, שקיימים לא מעט קיבוצים שיעברו תהליך דומה".

אין מנוס משינוי

* מה צפוי לקיבוצים כאלה?

"במקרה כזה אין ברירה אלא להפקיע את סמכויות החברים ולמנות נאמן שנותן קיצבה לחברים. מדובר בפתרון לא רצוי. קיבוץ שמגיע למצב כזה אינו שונה במאומה ממפעל שהגיע לפשיטת רגל, ושעובדיו מגיעים עד מהרה ללשכת הרווחה".

* קיימים עוד הרבה קיבוצים כאלה?

"אני מקווה שאין הרבה. עד כמה שידוע לי יותר מ-150 קיבוצים נמצאים במצב שהם חייבים לבצע שינוי מיידי. קיבוצים מבוססים יותר יכולים לדחות את ההחלטה".

* אחרי שיוך הדירות יבוא גם ניסיון לשיוך נכסים.

"מי שרוצה לשמור על הקיבוץ, שידאג לכך ש-100% מהנכסים יישמרו באגודה. בשלב שני ניתן לשמור על מיעוט מוגן, או על גרעין שליטה של 26% לפחות. את השאר ניתן לחלק בין החברים, ובהזדמנות זו לעשות צדק סוציאלי ולתקן עיוותים שנעשו במשך השנים.

"באמצעות יציאה לבורסה ניתן יהיה להעניק יותר מניות לחברים ותיקים. ניתן יהיה לתת מנה שוויונית לכל החברים, ובנוסף אחוזים בעבור הוותק".

* יש כבר דיבורים על זה?

"מדברים? בוודאי. אני מאמין, שיעברו עוד כמה שנים עד שזה יגיע לכלל ביצוע, אך צריך לחשוב על הכל מראש".

* להערכתך, בעוד 20 שנה תהיה עדיין תנועה קיבוצית, או שהיא תהפוך לאפיזודה?

"אני מאמין, שיהיו סוגים שונים של קיבוצים בדרגות שונות של שיתוף, החל מקיבוץ שיתופי ועד ליישוב קהילתי. לשמחתי, ברוב הקיבוצים מבינים כיום שאין מנוס משינוי, ואם הם רוצים לעבור לתהליך של צמיחה הם חייבים להשתנות".

לא נעלה למדינה אגורה

"אני יודע שעורכי-דין ורואי-חשבון רבים מנסים להשתלב בתהליך", אומר מזכיר התנועה הקיבוצית גברי בר-גיל. אך אסור לשכוח שאנחנו ממשיכים לתפקד כתנועה. ההנחיות אמנם לא יורדות מלמעלה, אבל המרקם התנועתי קיים והמושג של נורמות תנועתיות קיים.

"לא כל קיבוץ שרוצה שינוי נאלץ להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו רואים, כי קיבוצים שעוברים תהליכים עושים זאת על-פי מודלים קיימים. גם עניין הערבות הוא לא רק סיסמה אלא מתורגם לכלים ברורים שמחייבים את כלל הקיבוצים".

לדברי בר-גיל, התנועה הקיבוצית מתכננת הקמת קרנות לעזרה הדדית, כדי שאם קיבוץ יגיע למשבר כלכלי קשה, הוא יוכל להיעזר בשירותיה. "כיום כמעט שום חבר לא צריך את הקרן. חשיבותה של הקרן יהיה בכך, שהיא תספק את הערך של הערבות ההדדית. אני חייב לציין, שרוב הקיבוצים אינם שואלים כמה יעלה להם להצטרף אלא איך אפשר להצטרף".

* כמה יעלה למדינה התהליך?

"אף לא אגורה אחת. המדינה בסך-הכל מאפשרת לקיבוצים לעזור לעצמם. גם שיוך הדירות לא עולה אגורה למדינה, שכן הבתים בקיבוצים לא שייכים למדינה, כי אם לקיבוצים. הרישום על-שם המדינה בוצע מסיבות ערכיות אידיאולוגיות.

"יתר על כן, בתהליך ההיוון ישלם כל חבר קיבוץ למדינה 3.75% משווי הנכס, לבית בשטח עד 160 מ"ר. מי שעומד להרוויח מכך הוא אוצר המדינה".

* איך יתייחס מס הכנסה לכל המהלך?

"בקיבוץ השיתופי לא יחול שום שינוי בהסדרים. בקיבוץ המתחדש צפויים הסדרים חדשים. אני מעריך, שחבר קיבוץ ישלם מס על משכורת הנטו, לאחר שיעביר לקיבוץ את תשלומי הקהילה השונים, אך נושא זה טרם הוסדר.

בג"ץ נגד של פורום ה-15

דו"ח הוועדה הציבורית מאפשר הקמת קיבוץ מסוג חדש - "הקיבוץ המתחדש" - המתאפיין בחלוקת תקציבים בהתאם לתרומה, לתפקיד ולוותק; אפשרות לשיוך דיור, שמשמעו שחבר קיבוץ יוכל להוון את הקרקע שעליה נמצא ביתו, או במקרה של חבר חדש, יוכל לרכוש קרקע מהוונת. בפני החברים תיפתח גם אפשרות להוריש את ביתם או למוכרו.

השליטה באמצעי הייצור בקיבוץ המתחדש תישאר משותפת והיא תכלול מים ומכסות ייצור. כל חבר קיבוץ ישלם מס-קהילה, שממנו ניתן יהיה לקיים את מוסדות הקיבוץ, את החינוך ועוד.

לצד הקיבוץ המתחדש ימשיכו להתקיים חלק מהקיבוצים כמו בעבר. אלה יתאפיינו בהמשך שיתוף הבעלות על הקניין, הייצור והחינוך. על-פי הערכת גורמי התיישבות, חלק קטן מהקיבוצים יהפכו עם הזמן ליישובים קהילתיים. הקיבוץ הראשון לביצוע מהלך כזה הוא משמר דוד. לפני מספר חודשים אישרה הממשלה גם את הסבת קיבוץ האון ליישוב קהילתי.

התנועה הקיבוצית כוללת 257 קיבוצים. 130 מהם אימצו את מודל "רשת הביטחון", שעיקרה שכר דיפרנציאלי לחברים, כאשר כל חבר מתבקש להפריש מס-קהילה חודשי, כדי לקיים את מוסדות הקיבוץ, והמאשר סיוע לחברים בעלי צרכים מיוחדים, ביניהם קשישים או חולים. 90 קיבוצים מתנהלים לפי המודל השיתופי, ו-37 לפי מודל המשלב מאפיינים שיתופיים עם אלמנטים של תגמול חברים על עבודה ומאמץ.

לדברי בר-גיל, מדובר בהחלטה היסטורית, שתאפשר לכל קיבוץ לבחור את מידת השיתופיות הנהוגה בו, כולל האפשרות לשייך את הדירות לחברים ולהבטיח את הפנסיה שלהם לעתיד.

בתנועה הקיבוצית מאמינים, כי השינוי המבני של הקיבוץ יאפשר קליטה של בנים רבים ואף של חברים חדשים, שיחזרו לקיבוצים לאחר שהוסדר נושא הבעלות על בית המגורים. להערכת בר-גיל, התנועה הקיבוצית זקוקה כיום ל-20 אלף חברים חדשים, שיאפשרו קיום סביר שלה.

ההחלטה זכתה לתמיכת רוב שרי הממשלה, שכינו אותה "החלטה היסטורית", שתבטיח את המשך קיומה של התנועה הקיבוצית.

טרם ידוע מה יהיה סכום ההיוון שיתבקשו חברי הקיבוץ לשלם בעבור המגרש שעליו יוקם ביתם. החלטת משותפת למינהל המושבים והקיבוצים קבעה, שחברי מושב וחברי קיבוץ יתבקשו לשלם היוון של 3.75% בעבור חלקת המגורים. ההחלטה אושרה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל, אך טרם נחתמה על-ידי שר האוצר. כנגד ההחלטה הוגש בג"ץ של פורום 15 הערים הגדולות.