קוסט-פורר-גבאי-קסירר: הקיבוצים לא מודעים לנכסים במיליארד ש' השייכים להם

המחלקה הקיבוצית במשרד אומרת, כי מדובר בזכויות פנסיוניות של חברים שעבדו מחוץ לקיבוצים

כמעט כל 260 הקיבוצים בישראל אינם מודעים לנכסים פיננסיים "נסתרים" השייכים להם, אשר היקפם הכולל נאמד במיליארד שקל ומעלה. כך מעריך רו"ח רמי מנדולה, מנכ"ל טיפ, המחלקה הקיבוצית במשרד קוסט-פורר-גבאי-קסירר.

לדברי מנדולה, נכסים אלה נובעים מהפקדות בגין זכויות סוציאליות כגון פנסיה, קופות גמל וביטוח שנעשו עבור אלפי חברים שהועסקו או עדיין מועסקים במקומות עבודה מחוץ לקיבוץ. אומדן זה אינו כולל כספים נוספים שנצברו עבור החברים בקרנות השתלמות - כספים שאף הם שייכים לקיבוצים ונאמדים בעשרות מיליוני שקלים נוספים.

מנדולה אמר: "מדובר בסכומי עתק שהצטברו במשך שנים רבות, מאז שהחלה התופעה של יציאת חברי הקיבוצים לעבודה בחוץ. התופעה הלכה והתרחבה עקב מצבם הכלכלי הקשה של מרבית הקיבוצים, שתמכו ועודדו יציאת חברים לעבודה בגופים ומפעלים מחוץ לקיבוץ כדי שיכניסו את שכרם לקופת הקיבוץ.

"השיטה היתה לכאורה פשוטה: החבר שעבד בחוץ מסר מדי חודש לגזברות הקיבוץ במקרה הטוב את תלוש השכר שלו, ובמקרה הרע שיק הנקוב בסכום השכר. בבדיקה התברר, כי ביותר מ-90% מהקיבוצים לא נעשה כל רישום או מעקב שוטף אחר פרטי ההפרשות שהופיעו בתלושים, ובוודאי לא היה מידע על ההפרשות שנעשו לגבי החברים שהביאו שיק.

"במילים אחרות, לקיבוצים אין למעשה מידע על הכספים שנצברו להפרשות סוציאליות ולא נעשתה בקרה על כספים אלה, השייכים לקיבוץ ולא לחבר לפי המצב החוקי ותקנוני הקיבוצים".

לדברי מנדולה, "הכספים האלה נם בעלי משמעות עצומה לעתידו של כל קיבוץ, שכן בהעדר מידע, התוצאה היא אובדן הכספים שאמורים להבטיח את הפנסיה של כלל החברים".

על-פי הבדיקה של המחלקה, הנכסים הפיננסיים ה"נסתרים" נחלקים לארבעה סוגים:

*כספים של חברים שנפטרו ואשר היו אמורים לעבור לקופת הקיבוץ אך לא עברו אליו.

*כספים של חברים חיים שפרשו לפנסיה לאחר שהועסקו מחוץ לקיבוץ, אך בשל העדר מידע מסודר, אינם נהנים מפנסיה או מקבלים פנסיה חלקית בלבד מהמקורות שחסכו.

*חברים שעדיין מועסקים מחוץ לקיבוץ, אך אין לקיבוץ כל רישום על זכויותיהם.

*חברים שהועסקו בגופים שבהם נהוגה פנסיה תקציבית. במקרה זה, היכולת לאתר את הכספים הרבה פחות בעייתית.

מנדולה מוסיף: "הבדיקה שערכנו העלתה, כי חברי הקיבוצים והקיבוצים עצמם מפסידים זכויות פנסיוניות וכספים המיועדים לפנסיה לא רק בגלל חוסר מודעות, אלא גם בגלל בחירה של תוכניות נחותות, אשר מגלמות בתוכן עלויות ביטוח ודמי ניהול בתעריפים גבוהים במיוחד.

"מצאנו, כי קיים איבוד משמעותי של זכויות עקב אי שמירה על רציפות הזכויות, תופעה הבולטת בעיקרי אצל עובדי משרד החינוך. כמו כן קיים איבוד משמעותי של זכויות בפנסיה תקציבית".

לדברי מנדולה, המסקנה העיקרית העולה מהבדיקה היא שעל כל הקיבוצים לערוך בהקדם בדיקות מקיפות של כל הזכויות. "בתחום הפנסיה התקציבית הנושא הרבה יותר פשוט, כי מדובר בגופים ציבוריים שבהם הזכויות רשומות בדרך כלל בצורה מסודרת ועל כן ניתן לאתר את הכספים".